כֹּחַ מְשִׁיכָה

הוּא עָמַד בַּתּוֹר לַקָּפֶה,
הִיא הָיְתָה הַבּרִיסְטָה.
עֵינֵיהֶם נִפְגְּשׁוּ
לְאֶסְפְּרֵסוֹ אָרֹךְ
בְּכֹחַ מְשִׁיכָה שֶׁל הַלֵּב.
הוּא הִתְבַּלְבֵּל,
הִיא גִּמְגְּמָה,
לִשְׁנֵיהֶם רָעֲדוּ הַיָּדַיִם.
בְּאוֹתוֹ כֹּחַ מְשִׁיכָה פִיזִיקָלִי
הַקָּפֶה הִתְהַפֵּךְ עִם הַמַּיִם.

בְּחוֹף הַיָּם

בְּחוֹף הַיָּם
בְּשָׁבוּעַ שֶׁעָבַר
רָאִיתִי אוֹתִי
בְּמִשְׁקְפֵי הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁלְּךָ.

בִּקְצֵה הָעֲדָשָׁה
זָלְגָה דִּמְעָה.
שֶׁלִּי.
קְצָת מוּזָר
כִּי הִיא הָיְתָה מִחוּץ לַמִּסְגֶּרֶת.

חָזַרְתִּי הַיּוֹם לַחוֹף.
הֶחֱלַפְתִּי תְּמוּנַת פְּרוֹפִיל.