close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • יונתן ויערה

    כרם יעקב | סיפורים | התפרסם ב - 04.11.19

    מזג האוויר עדיין לא היה קר מאוד, אבל בערב המושבה הגרמנית כבר הותירה ליערה ללבוש את הקפוצ’ון של יונתן כשירדה לזרוק את הזבל. בנות צעירות עושות את זה, לובשות את הקפוצ’ונים של הבנים שהן אוהבות על מנת להרגיש מהם חום והגנה כשהם אינם לצידן.

    יש חנויות ברחוב שכבר התחילו למכור קישוטים לחג המולד ואנשי העירייה כבר החלו למדוד מרחקים מחדש על מנת לעטות את כל המושבה באורות ניאון, בחלק מהחנויות האחרות יש שרידים של כלים לדבש והכנות לחנוכיות עם קנים לשמן. יערה הוציאה מהכיס קופסת סיגריות שכתוב עליה “למקרי חירום בלבד” והציתה לעצמה סיגריה. כשיונתן רצה להפסיק לעשן היא הבטיחה לו שתפסיק יחד איתו, זוגות צעירים עושים את זה – מנסים להתמסר לקשיים של בני הזוג שלהם, לתמוך בהם, בכך שיהיה קשה גם להם באופן שווה, להוכיח להם שהם ביחד גם כשקשה. תחושת הגאווה ההירואית הזו שהם רוחשים לעצמם על שהקריבו את ההנאות שלהם לטובת בני הזוג שלהם גורמת להם להתמכר לסבל-להתקרבנות הזוגית. זוגות צעירים לא תמיד מצליחים להיות מאושרים ביחד-אבל כל כך מדהים להיות שניים נגד כל העולם, מאשר אחד.

    יערה לא סיפרה ליונתן על קופסת הסיגריות למקרי חירום שלה. היא גם לא קנתה אותה במיוחד לשם כך, זו חצי הקופסא שנשארה לה כאשר הבטיחה לו שלא תעשן יותר. היה קשה לה לזרוק אותה לפח יחד עם יונתן שדווקא ממש התרגש מהמחווה שעשתה בשבילו, כל כך התרגש שהיא הרגישה שהיא חייבת לדבוק בה. אך כאשר יערה הורידה את הזבל אז לפני שלושה שבועות בדירה שלהם ברוטשילד משהו בה גרם לה לשלוף אותה חזרה מהשקית שניה לפני שעברה לצפרדע המטונפת (יערה עושה את זה כשהיא מנסה להתגבר על משהו אבל מפחדת להצליח בזה, היא הזכירה לעצמה את תחתוני התחרה שזרקה בפעם הקודמת שחזרה לחיפה לבדה ורגע לפני הצפרדע הם חזרו לכיס שלה).

    כאשר חזרה לדירה היא פחדה שיונתן ימצא את הקופסא אז כתבה עליה “למקרי חירום בלבד” שאולי אם וכאשר ימצא אותה, ידע לסלוח לה, כי לכולם קשה לפעמים וכולם רוצים פעם אחרונה משהו שהם אוהבים וכולם רוצים עוד פעם אחרונה משהו שיודעים שלא יהיה עוד. לא משנה כמה מסרטן והרסני זה.

    יונתן נשאר בתל אביב והיא עכשיו במושבה הגרמנית, מסטולי מיילל לה מהחלון וגם ממנו היא מסתירה את ההתמכרות שלה להגנה שקפוצ’ונים וניקוטין נותנים לה.

    יונתן חיפש חולצה נקייה ללבוש. כבר שבועיים שלא הפעיל מכונת כביסה או זרק אשפה ובקושי את שלומציון הוא מוציא לטייל. הוא לא מצא חולצה נקייה ללבוש ונשאר בתחתוני הבוקסר שלו כאשר התרצה לחוקי העולם ורוקן את סל הכביסה למכונה והפעיל. הוא שתה קפה וכאב לו הראש. הוא רצה סיגריה כל כך. רק אנשים שניסו להפסיק לעשן מכירים את השד הזה שרעב בתוכך ורוצה לבלוע את כל העולם ולהקיא, העיקר לקבל שאכטה אחת של טבק. הוא נזכר שראה את יערה מחביאה קופסאת סיגריות בארון שלה, הוא לא כעס, אפילו הוקל לו ששמרה לשניהם פתח מילוט מהמלחמה הזו שיצאו אליה. יונתן התחיל לחפש בחדר שהיה שלהם את קופסאת הסיגריות שלה. היא לא לקחה הרבה ורוב הבגדים שלה נשארו בארון וזה שימח אותו כי זה אומר שהיא תחזור כמו שהבטיחה. הוא הזיז את הבגדים שלה ולא מצא. אחר כך פתח את מגירת התחתונים שלה ולא מצא אבל חייך כשראה את התחתון שקנה לה כשהתחילו לצאת. זו היתה בדיחה כזו על זוגות מוזרים שהבחור קונה לחברה שלו לאנז’רי מוגזם כדי לשפר את המשיכה המינית שלהם. כאילו שתחתוני הלוני טונס שלה מנעו מהם אי פעם להיכנס למיטה. יערה מדדה אותם פעם אחת וחייכה ליונתן במבט מפתה ומוגזם ושניהם נקרעו מצחוק. זה שימח אותו שהם עדיין אצלה. הוא לא מצא את קופסת הסיגריות. המכונה סיימה לכבס ויונתן העביר את הבגדים אל המייבש.

    יונתן מילא לשלומציון את קערת האוכל שלו והכין לעצמו טוסט. הוא רחץ את כלים ושטף את הריצפה והחליף את המצעים שהתעקש לא להחליף כי יערה ישנה עליהם אבל הם כבר היו מסריחים עכשיו מזיעה של לבד. זוגות צעירים עושים את זה נאחזים בדבר האחרון שאהובתן השאירה להם. מתגעגעים עד לכדי בושה. הוא סידר את כל מוצרי האמבטיה של יערה(מדהים כמה סוגים שונים של סבונים יש לבנות הוא חושב לעצמו, ליונתן יש רק הד אנד שולדרס וליפה) וזה טוב שמבולגן פה הוא אומר לעצמו. היא תחזור, היא השאירה פה הכל. וזה מצחיק הוא חושב לעצמו, מצחיק שמה שמרגיע אותו שיערה תחזור הם כל הבגדים שלה והסבונים שלה וזה שחשבון החשמל עדיין יורד מכרטיס האשראי שלה. זה ממש מצחיק שכל הדברים החומריים האלו הם כדור ההרגעה שלו שהיא לא תעזוב אותו, היא תחזור אליהם בסוף-אל כל ספרי האומנות שלה שעל המדף, אל סיפור האהבה שהם. היא תחזור. היא תחזור. הוא בטוח.

    המייבש ציפצף על מנת לסמן שהוא סיים והכביסה יבשה. יונתן נכנס להתקלח וכשיצא שלף כמה בגדים מהמייבש והתלבש. שאר הבגדים נשארו שם. הוא הוציא את שלומציון לטיול. קצת התחרט שלבש גופייה ולא לקח איתו את הקפוצ’ון שלו, הוא ניסה לחשוב למה לא בעצם ואז כבר לא היה בטוח שראה אותו בסל הכביסה. הוא חייך. דמיין את יערה לובשת את הקפוצ’ון שלו בחיפה ומסתתרת מהחתול המוזר שלה כשהיא הולכת לעשן בלי שאף אחד ידע או יזכור לה את זה. היא תחזור הוא אמר לעצמו. ואם לא הוא תמיד יוכל לחזור לקחת את הקפוצ’ון שלו, היא תחזיר לו אותו, הוא יגיד לה שהיא יכולה לחזור ביחד איתו.

    שלומציון השתין על כל ספסלי השדרה של רוטשילד.

    “כן, שלומצי גם הספסל הזה שלך אין לך מה לדאוג. אבא משלם יפה לעירייה עליהם.” יונתן אמר וצחק אל הכלב הזקן שלו.

    הם המשיכו לצעוד את כל השדרה בכל מקום היה אפשר לראות עלי שלכת שהתנקו מהעץ וליכלכו את הרחוב. זה משפט שיערה היתה כותבת בתרגיל כתיבה בערב כזה. הוא רצה לשלוח לה אותו בהודעה. אבל לעזאזל עם חרדת הוי הכחול.

    בדירה תל אביבית היה בחור של כלב שהתאהב בבחורה של חתול בדירה חיפאית. בתוך דירות סגורות אי אפשר לראות שדרה, שלכת, ספסלים. רק סימני טריטוריה של קפוצ’ון, סיגריות וגעגועים.

    כרם יעקב

    בת 25 מתל אביב (טירת הכרמל במקור). סטודנטית לספרות עברית באוניברסיטה הפתוחה. מחזיקה בפרופיל פייסבוק בשם "כרם כותבת" (מוזמנים לקרא). פרסמה בראשית 2019 ספר השירה הראשון בשם "קשיי הסתגלות" דרך הוצאת "הוצאה עצמית".

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 1
    • 0

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    הַגַּעְגּוּעַ הַזֶּה / מָה שֶׁהָאַהֲבָה עָשְׂתָה לִי

    גלי רביץ
    הַגַּעְגּוּעַ הַזֶּה הַגַּעְגּוּעַ הַזֶּה הָרַג אוֹתִי נוֹלַדְתִּי לִדְבָרִים אֲחֵרִים לַהוֹרִים לַיְּלָדִים...

    המומלצים

    מערכת סלונט
    שלוש סופרות דרומיות | קתרין אן פורטר, קרסון מק’קלרס ופלנרי או’קונורס...

    צוּר משכני

    אסתר קאפח
    בְּבוֹא אֵלַי הַיּוֹם הַהוּא אַל תְּבִיאוּנִי אֶל מְעָרָה. רְגָמִים עָלַי אַל...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית