יום השואה והזיכרון
כְּשֶׁהָיִיתִי יַלְדָּה בְּבֵית סֵפֶר תַּחְכְּמוֹנִי
בִּשְׁכוּנָה שֶׁל תֵּימָנִים הָיְתָה לָנוּ רַק יַלְדָּה אַחַת
אַשְׁכְּנַזְּיָה בַּכִּתָּה וְכָל הַשָּׁנָה
הָיִינוּ קוֹרְאוֹת לָהּ שֵׁמוֹת כְּמוֹ לְבָנָה בַּלַּיְלָה וְהָיִינוּ מַשְׁווֹת עוֹר מוּל עוֹר תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ
וּפַעַם בְּשָׁנָה יָדַעְנוּ שֶׁיֵּשׁ לָהּ יוֹם מִשֶּׁלָּהּ
הַמּוֹרָה הֶנְיָה הָיְתָה מְסַפֶּרֶת לָנוּ עַל אֵירוֹפָּה שֶׁנִּשְׂרְפָה וְהַכָּחֹל הָפַךְ שָׁחֹר מִכָּל הַיְּהוּדִים שֶׁעָלוּ מִשָּׁם לַשָּׁמַיִם וּבַתְּמוּנָה בְּמִקְרָאָה לְסִפְרוּת עַל יַד הַשִּׁיר שֶׁל הַשּׁוֹאָה
הָיְתָה יַלְדָּה עִם כּוֹכָב צָהֹב
לְבָנָה כְּמוֹ בְּרָכָה
אַחַר כָּךְ הַמּוֹרָה הָיְתָה שׁוֹאֶלֶת מִי יוֹדֵעַ לְסַפֵּר מָה קָרָה וְרַק בְּרָכָה יָדְעָה בְּדִיּוּק מָה קָרָה וַאֲפִלּוּ תְּמוּנוֹת בְּשָׁחֹר לָבָן הֵבִיאָה פַּעַם וַאֲפִלּוּ שֵׁמוֹת שֶׁל דּוֹדִים וְדוֹדוֹת
שֶׁלֹּא הִכִּירָה בִּכְלָל רַק מִסִּפּוּרִים וְעַל אֵיךְ אִמָּא וְאַבָּא שֶׁלָּהּ הִצְלִיחוּ
לְהַגִּיעַ לְכָאן בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן וְהֵקִימוּ אֶת הַמְּדִינָה עַל הָרַגְלַיִם לֹא כְּמוֹ הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ שֶׁהִגִּיעוּ
כְּשֶׁהַמְּדִינָה כְּבָר הִתְחִילָה לָלֶכֶת מִכָּאן וְעִם כָּל הַדּוֹדִים וְהַדּוֹדוֹת שֶׁאִמָּא וְהֵם הָיוּ רָבִים
פַּעַם אַחַר פַּעַם עַד שֶׁהִפְסַקְנוּ לְדַבֵּר וּלְהַכִּיר אוֹתָם בִּכְלָל לַמְרוֹת שֶׁאַף אֶחָד מֵאִתָּנוּ לֹא עָלָה
לַשָּׁמַיִם רַק לָאָרֶץ וּבְשָׁעָה עֶשֶׂר בַּצְּפִירָה הָיִינוּ כֻּלָּנוּ עוֹמְדִים לִכְבוֹדָהּ
לְבוּשִׁים בְּכָחֹל וְלָבָן וְהִיא הָיְתָה מַרְאָה לָנוּ כַּמָּה שֶׁהִיא עֲצוּבָה וַאֲנַחְנוּ יָדַעְנוּ שֶׁפַּעַם אַחַת בְּשָׁנָה זֹאת זְכוּתָהּ
וְלֹא הָיִינוּ קוֹרְאִים לָהּ בְּשׁוּם שֵׁם
כְּמוֹ בַּשִּׁיר שֶׁל זֶלְדָּה שֶׁהַמּוֹרָה הֶנְיָה קָרְאָה
רַק עָמַדְנוּ עַל הָרַגְלַיִם מִשְׁתַּתְּפִים בְּצַעֲרָהּ שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ עִם כָּל הַמְּדִינָה
נוֹתְנִים לָהּ דַּקָּה אַחַת שְׁלֵמָה מִשֶּׁל עַצְמָהּ
דַּקָּה אַחַת שֶׁל
בְּרָכָה.
יצירת מופת מדהימה
רונית יקרה, שירך ריגש אותי עד דמעות. הוא משקף נאיביות של ילדה עם רגישות וחוכמה רבה. הצלחת להיכנס לנפשה של הילדה מתוך אמפטיות גדולה והכנסת אותי לתוך נפשה.
רונית היקרה, איזה שיר, איזה שיר! דווקא בימים אלה של פילוג ושל שסע מכל מיני סיבות וגם על רק שיח מתלהם בין אשכנזים לספרדים, ישראל הראשונה וישראל השנייה וכו', כל כך חשוב לקרוא בשיר הזה. פשוט אישי ומרגש!