close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • טכנולוגיות מקסימות שלא הצליחו

    יורם אורעד | מחשבות | התפרסם ב - 23.12.17

    פורסם לראשונה בבלוג “קסם הטכנולוגיה”, ב-26.10.2017

     

    טכנולוגיות חדשניות מעוררות בנו לעתים קרובות התלהבות וציפייה גדולות ולעתים אנו בטוחים שהן “הדבר הבא”. עם זאת, רבות מהן מתבררות, כעבור שנים, ככישלונות או ככאלו שאינן מצליחות להתרומם.

    הנה תיאורן של כמה טכנולוגיות כאלו וסיבות אפשריות לכישלונן או להצלחתן החלקית:

    כלי תת ימי שפותח במאה השמונה עשרה

    כלי הרכב התת-ימי הראשון

    במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית, שהיתה בשנות השבעים של המאה השמונה-עשרה, בנה הממציא האמריקני דיויד בושנל (David Bushnell) את כלי הרכב התת-ימי הראשון. הוא ייעד אותו להנחת מוקשים תת-ימיים באמצעות אנשים שבתוכו. הכלי ניוֵוט את דרכו מתחת למים והיה מצויד במדחף ותא-ציפה פנימי שניתן היה למלאו במים ולרוקנו ממים לצורך עליה וירידה. אבל כל הניסיונות להשתמש בכלי למלחמה נגד הצי הבריטי כשלו. אולי היה זה עקב סרבולו ואיטיותו, ואולי בגלל שלא הובאו בחשבון אילוצים טכנולוגיים שלא חשבו עליהם.

     

    מדרכה נעה

    לקראת התערוכה העולמית בפריז בשנת 1900 נבנתה מדרכה מכנית נעה שנשאה עליה נוסעים ונעה במהירות של עד עשרה קילומטרים לשעה ובגובה של עד כתשעה מטרים מעל הקרקע לאורך כארבע מאות

    המדרכה הנעה בפריז, 1900

    מטרים לתוך פריז. ניתן היה לראות ממנה נופים בפריז, מגדל אייפל בתוכם. ייתכן שאחד הגורמים שמנע מהפרויקט להיות רוֹוח היא שאנשים מעדיפים, אולי, לצפות בנופים תוך הליכה ברגל ולא בהכרח באמצעות כלי מכאני שיסיע אותם ויקבע את אופן תנועתם. הליכה ברגל היא, אולי, מענגת יותר בעיניהם והם בעצמם מכתיבים את מהירות הליכתם, בוחרים מקומות שהם רוצים ללכת אליהם ומתי לעצור, בניגוד למדרכה מכאנית נעה שקובעת עבורם את כל אלה. בהתחשב בטכנולוגיה של אותה תקופה אני מניח שנוספו לכך גם גורמים נוספים כגון בטיחות לא מספקת ונסיעה לא חלקה שהכבידה על הנוסעים שהשתמשו במדרכה הנעה.

     

     

    רכבת המטוס של ג’ורג’ בני, 1900

    רכבת מטוס

    בשנת 1930 נוסתה לראשונה על ידי ג’ורג’ בני (George Bennie) רכבת התלויה מפס עליון יחיד ונתמכת על ידי פס תחתון. הפס התחתון שימש לייצוב הרכבת שהייתה מצוידת בשני מדחפים חשמליים – האחד מקדימה והאחר מאחורה, כדי להשיג מהירות תנועה גבוהה. היא יכלה להגיע למהירות מרבית של 241 קילומטרים לשעה. בעצירתה בתחנה לא היתה הרכבת צריכה אפילו לעצור את המדחפים אלא רק להפעיל את הבלמים ואז, ברגע שחרורם, היא חזרה לנוע באופן מיידי. הרכבת לא הצליחה עקב קשיים פיננסיים למימונה שנבעו מהמשבר הכלכלי של אותה עת, וממלחמת העולם השנייה שנראתה כבר באופק. אני מניח שהיו סיבות נוספות לכך. ייתכן שהמהירות, גבוהה ככל שהיתה, לא היוותה תמריץ מספק להשקיע ברכבת משום שבאותה תקופה כבר היו רכבות שנעו במהירויות גדולות דיין כדי לספק צרכים תחבורתיים.

     

    משקפי גוגל

    משקפי גוגל

    משקפי גוגל היו מתקן דמוי משקפיים המורכב על ראש המשתמש בו עם מסך תצוגה. המסך הציג תצוגה לצפייה במציאות רבודה (מציאות רבודה – טכנולוגיה המשלבת אלמנטים וירטואליים המתמזגים עם הסביבה האמיתית בזמן אמת ובאופן אינטראקטיבי). הם פותחו על ידי חברת גוגל. כשנחשפו משקפי גוגל לראשונה בשנת 2012 הם היו מלווים ברעש תקשורתי רב ובהתלהבות ובציפייה גדולים מצד הציבור. כעבור זמן קצר הם נגנזו על ידי גוגל (בינואר 2015), למרות שעדיין יש להם מספר שימושים מקצועיים. אחת הסיבות לכישלון משקפי גוגל היתה מחירם הגבוה (1500 דולר). סיבה נוספת היתה החשש לפגיעה בפרטיות. באמצעות משקפי גוגל ניתן להקליט ולצלם אנשים באירועים פרטיים כמו פגישות במסעדות ובבתי קפה, בישיבות ובאסיפות הדורשות פרטיות, בלי ידיעת האנשים המצולמים והמוקלטים. אני מניח שסיבה נוספת נעוצה באפשרויות שלהם שאינן עולות על אלה של סמרטפון מצוי ואולי אפילו נחותות מהן. למעשה, כל מה שהם עושים יכול להתבצע על ידי סמרטפון וחוץ מעצם היותם נישאים בנוחות על הראש, אין להם שום יתרון משמעותי.

    משרד ללא נייר

    חלום המשרד ללא נייר, ששואפים אליו כבר עשרות שנים, היה צריך לכאורה כבר להתגשם אבל הסתכלות חטופה במשרדים  מעידה על כך שכמות הנייר בשימוש משרדי עדיין גדולה מאד. מה יכולים להיות הגורמים לכך? לדעתי אחד מהם הוא הרגלים שקשה לנו להשתחרר מהם. לדוגמה, כאשר אני אישית מגיע לישיבה, כמעט תמיד יש ציפייה ודרישה מצד המשתתפים להדפיס מסמכי נייר לקראתה, זאת בשעה שהמשתתפים יכולים להציגם בנוחות על מסכי המחשבים הניידים שלהם. גורם נוסף הוא תקנות ממשלתיות ושל חברות שונות, הדורשות להציג מסמכים גם בנייר. אני מאמין שלא יחלוף זמן רב וחלום המשרד ללא הנייר יתגשם, אולי כבר במהלך העשור הבא, לא עקב התפתחות טכנולוגית כלשהי אלא הודות להסתגלותנו (האיטית) לאפשרותו של משרד כזה.

    זיהוי קולי

    הזיהוי הקולי, שבו מחשב מזהה דיבור, מבצע פקודות וגם מקליד עבורנו טקסטים, התפתח מאד במהלך השנים ודיוקו התעצם מאד. עם זאת הוא לא הפך לרוֹוח כפי שציפו. אחת הסיבות לכך היא שלמרות הדיוק הרב עדיין קיימות שגיאות רבות בזיהוי. סיבה נוספת היא ששימוש בזיהוי קולי במקומות פומביים עלול להביך את המשתמשים ואולי גם להיחשב כחוסר נימוס כלפי הסובבים אותם. סיבה אפשרית נוספת היא ששימוש בזיהוי קולי עלול להפריע לאנשים הנמצאים בסביבתנו. דבר זה יכול להתבטא בהפרעה לאחרים להתרכז בעבודתם, בהפרעה למנוחתו של אדם הנמצא בקרבתנו או לשיחתו עם אדם אחר.

    סֶגְווֵיי (Segway)

    סֶגְווֵיי הוא כלי תחבורה דו גלגלי חשמלי שנחשף לראשונה בדצמבר 2001. הוא נע בהתאם לכיוון הרכינה של הגוף – רכינה קדימה מניעה אותו קדימה ולהפך. הוא מאזן את עצמו ואת הרוכב שעליו באופן אוטומאטי. מעבר לצרכים מצומצמים כגון סיורים עירוניים, הוא איננו נפוץ. אני מעלה בדעתי מספר סיבות לכך: אחת היא מחירו הגבוה יחסית. שניה היא בטיחותית. שלישית, הסגוויי אינו נע מהר ולכן לא ברור היתרון שלו על הליכה. רביעית, יש להטעינו לעיתים קרובות יחסית.

    *     *     *

    כדי שטכנולוגיה תצליח, לא מספיק שהיא תהיה מלהיבה, אטרקטיבית, מועילה, אלגנטית ושימושית. אחד התנאים להצלחתה הוא שהיא תעניק משהו שלא היה קיים עד כה ותהיה יעילה ושימושית בהרבה ממה שקיים. עליה להיות גם מספיק זולה כדי שישתמשו בה. היא גם חייבת להיות פשוטה ונוחה לשימוש. גם אם השיפור שהיא תציע הוא גדול, סרבול ומורכבות של שימוש בה ירתיעו את אלה שאמורים להשתמש בה. טכנולוגיה חייבת גם להיות בטיחותית דיה, כך שלא תסכן את משתמשיה. בנוסף, קיים העניין הפיננסי. חוסר מימון או מימון בלתי מספק עלול לעכב טכנולוגיה מלהצליח ואף לסכל את הצלחתה. כמו כן, ואולי מעל הכול, כדי שטכנולוגיה תצליח היא צריכה להיות מחוברת לצורך של אנשים ולמוכנותם לקבלה ולשנות הרגלים בעקבותיה.

     

     

    יורם אורעד

    יורם אורעד כותב מאמרים בתחומים מגוונים, ביניהם, חינוך, מדע, טכנולוגיה ועתידנות, וכן סיפורים, בפרט סיפורי מדע בדיוני. פרסם את יצירותיו בבמות שונות, ובין הספרים שפרסם: "בכלוב הזמן", אוסף סיפורי מדע בדיוני ו"מסע אל העולם האחר" - רומן מדע בדיוני לילדים. כתב ופרסם גם ספרי לימוד לילדים ולנוער בתחום הפיזיקה. עובד בפיתוח תוכניות לימוד במדעים.

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 1
    • 0
    • 1

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    כְּמוֹ אַרְכֵאוֹלוֹג

    גד קינר (קיסינגר)
    כְּמוֹ אַרְכֵאוֹלוֹג הָעוֹסֵק כָּל חַיָּיו בִּמְגִלָּה גְּנוּזָה פְּתוּחָה וּבִלְתִּי נִתֶּנֶת לְפִעְנוּחַ...

    אֹשֶׁר  

    רחל קנופ
    כְּשֶׁקַּרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ יְצִיפוּנִי בְּחֹם כְּשֶׁאֶשְׁמַע אֶת אִווְשַׁת הָרוּחַ בְּעָלִים כְּשֶׁאֶעֱצֹם עֵינַיִם...

    ריח

    חנה קב רוט
    מרגע שהחליט חש איזו התרוממות רוח, נמלא מרץ והכין את עצמו...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית