close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • זברות בשכונה

    תחיה דב | סיפורים לילדים | התפרסם ב - 20.09.21

    את הראשונה ראיתי בחניה, בין הסיטרואן שלנו לרנו של עמליה, היא ליחכה עשב שצמח בסדק שבאספלט, לעסה
    במרץ ניפנפה בזנבה ואז הלכה משם לאיטה. אפילו העורבים הנוירוטיים, מהברושים של איילת, הביטו בה בתמיהה.
    בימים שאחרי, כשעדרי זברות שוטטו להן בכיכר שמול הדואר, חלקן בצבעי שחור לבן, והאחרות בשלל צבעים,
    כמו מצעד גאוה חייתי, כבר לא התפלאנו. היינו מלטפים אותן בחיבה כשעברנו לידן.

    את צלוחיות המים של החתולים החלפנו בדליים גדולים, שיתאימו למידותיהן של השכנות החדשות.
    אפילו הגללים שלהן היו אחרים, נראו כמו קוביות הונגריות מבולגנות והפיצו ריח של עוגת שמרים.
    משהו ברכות שלהן הפך אותנו לטובים יותר, הקשישות הנרגנות ביותר, הביטו בפיליפיניות שלהן בהכרת תודה
    ואפילו הנערים עם האופניים החשמליות נתנו זכות קדימה להולכי רגל במעברי החציה שהעירייה צבעה מחדש בשלל הצבעים של הזברות.
    הן היו מלוות את הילדים, בדרכם לבית הספר ולפעמים היו מחכות להם בשער בסוף יום הלימודים.
    המורות דיווחו על אווירה טובה במיוחד בין הילדים, כאילו משהו גרם להם להיות יותר רגועים ואדיבים.
    באיי התנועה, במקום פרחים, שתלנו עשב עסיסי שיערב לחיכן.

    זברה אחת צעירה היתה מקישה מדי פעם על דלתנו, נכנסת בשקט, מתיישבת אל הפסנתר ומנגנת פרלודים של באך.
    כשמחאנו לה כפיים, הייתה נבוכה, לפעמים מסמיקה.
    את הקפה הקר בכוס הגבוהה הייתה שותה בנימוס, מנקה את שולי פיה במפית הפרחונית ויוצאת.

    מהשכנים שמענו על זברות נוספות שהיו מגיעות גם אליהם לנגן בפסנתר, כולן היו נעימות במיוחד ומגיעות רק בשעות נוחות. לכל אחת מהן הייתה יצירה שאהבה במיוחד.
    שכנים שלא היה פסנתר בביתם, מיהרו לרכוש אחד רק כדי ליהנות מהאורחות המוסיקליות.
    ובדרך לא ברורה, ידעו הזברות על הפסנתר החדש והיו מגיעות לביקור באותם בתים.
    כלי מיתר ותופים לא עינינו אותן וגם לא כלי נשיפה.

    אחרי השקיעה היו נעלמות, לא ידענו לאן. בשכונה אמרו שהן לנות בפנטהאוז של משפחת כהן.
    השכנים שמתחתיו דיווחו על הלמות פרסות, אבל איש לא פגש אותן במעלית או בחדר המדרגות.

    בלילות נראו ברחוב רק מגדלי קוביות צבעוניים שהפיצו ריחות נעימים , אך אף לא זברה אחת.

    ובבוקר שבו הזברות לשוטט בשכונה, כאילו היו שם תמיד.

    תחיה דב

    תחיה דב, ילידת עפולה 1962. גרה בנהריה, עוסקת בצילום. בוגרת לימודי עיצוב טקסטיל במכללת שנקר. בוגרת תואר שני בחוג לספרות באוניברסיטת חיפה במסלול כתיבה יוצרת.

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 1
    • 6
    • 1

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    אוֹרוֹת הַוִּירְטוּאָלִיה הַיְּרֻקִּים

    רונית בכר שחר
    כָּךְ שֶׁכָּעֵת הַהוּא מַדְלִיק אֶת אוֹרוֹת הַוִּירְטוּאָלִיה הַיְּרֻקִּים מֵחָדָשׁ וְהָאַחֵר, הַיָּשָׁן, מוֹשִׁיב...

    מי המדינה הקוראת ביותר? קבלו הפתעה

    שי מרקוביץ'
    על-פי משאל בינלאומי שנערך און-ליין על ידי מכון השיווק GfK סין...

    מַסֵּכָה

    חנה קב רוט
    כְּשֶׁאוֹמְרִים  “מַסֵּכָה” רֵיחַ קַל שֶׁל שְׁלִילָה עוֹלֶה מִן הַמִּלָּה מֵעֵין מַשָּׁב...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית