close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • השכחה והצחוק

    שי מרקוביץ' | הומאז' | התפרסם ב - 30.12.19

    40 שנה לאחר שנשללה ממנו, נזכרו השלטונות הצ’כיים להחזיר למילן קונדרה את אזרחותו המקורית. הסופר בן ה-90 אמר יפה תודה, אך משום מה העדיף להישאר בצרפת


    יש בלשוננו קלישאות חלולות, ויש גם כאלה שהן נכונות. כך למשל, “מוטב מאוחר מאשר לעולם לא”. היא אמנם לא תמיד נכונה, אך יש מקרים בהם היא מתלבשת כמו כפפה על היד (שזו גם קלישאה ידועה). כמו למשל במקרה שלפנינו: מרוב הסופרים הרבים שגלו או הוגלו מגן העדן הקומוניסטי שבגוש המזרחי באירופה, נשללה אזרחותם הקודמת – אלכסנדר סולז’ניצין, יוסף ברודסקי, ולדימיר ווינוביץ’ ואחרים. אך לאחר נפילת הגוש המזרחי, בתחילת שנות ה-90, השלטונות החדשים הכירו בערכם הבינלאומי הסגולי היא הוחזרה להם. רובם אמנם העדיפו להישאר במדינות אירופה המערבית, אליהן הוגלו או גלו, אך כמה מפתיע היה לגלות בחודש האחרון שמילן קונדרה, מהסופרים הידועים והמתורגמים ביותר באירופה וגדול הסופרים החיים הכותבים צ’כית (ובשנים האחרונות בצרפתית), הדרכון הצ’כי הוחזר רק בשנה האחרונה, ארבעה עשורים לאחר שנשלל ממנו.

    רומן יחסי אהבה-שנאה בין קונדרה (לנבוכים שבינינו ו’ בשורוק וסגול או צירה מתחת לד’ – Kundera) נמשך לאורך עשורים. זמן קצר לאחר שחרורה מידי הכיבוש הגרמני, תפסה את המושכות בצ’כיה המפלגה הקומוניסטית. קונדרה הצטרף למפלגה כבר ב-1948 כחבר מן המניין. כמו צעירים רבים בני התקופה, הוא נלהב מהרעיונות הסוציאליסטיים המקוריים; תרגם לצ’כית את שיריו של ולדימיר מאייקובסקי, מהבולטים שבמשוררים הסובייטיים שלאחר מהפכת 1917; חיבר פואמה על הגיבור הקומוניסט הצ’כי יוליוס פוצ’ק (לא המלחין, אלא חבר במחתרת האנטי-נאצית בימי מלחמת העולם השנייה); ואילו את מהפכת האוקטובר ברוסיה החשיב ל”ערש העידן החדש בתולדות האנושות”.

    אך כל זה לא הועיל לו בשעת צרה: ב-1950, שנתיים לאחר שהצטרף אליה, הוא סולק משורות המפלגה, לאחר שהתבדח, במכתב אישי, על חשבונו של אחד ממנהיגי המפלגה בצ’כיה (מאוחר יותר האירוע שימש כבסיס לרומן הבכורה שלו “הבדיחה”). אך לא היה זה גט כריתות בין קונדרה למפלגה, ושש שנים לאחר סילוקו הותר לו להצטרף מחדש לשורות המפלגה.

    1968. קונדרה בפראג | צילום: CTK Photo / Pavel Vacha

    הקרע עם המשטר

    ב-1968, האביב של פראג, קונדרה נטל חלק פעיל בהפגנות ובפעולות מחאה נגד ההשפעה הסובייטית בצ’כוסלובקיה. לאחר שהמרד דוכא ביד קשה על ידי הצבא הסובייטי, נשללה ממנו האפשרות לפרסם את ספריו במולדתו. הוא סולק ממשרתו כמרצה במכון ללימודי הקולנוע בפראג, ולפי מיטב המסורת הדיקטטורית, מהספריות הציבוריות נאספו כל העותקים של רומן הבכורה שלו “הבדיחה”, שעוד לפני פלישת הטנקים הרוסים, עורר סוג של סערת רוחות במדינה, בשל נושאו. “הבדיחה”, אגב, נותר הרומן היחיד של קונדרה שיצא בצ’כוסלובקיה הסוציאליסטית, שאר ספריו פורסמו כבר אחרי שצ’כיה חדלה להיות מדינת חסות של בריה”מ.

    האביב של פראג. תקוות שנדרסו

    לפיכך, קונדרה נאלץ לפרסם את ספריו רק בחו”ל. בשנת 1975 הוא הוזמן לשמש כפרופסור בחוג לספרות באוניברסיטת ריין בבריטאני הצרפתית, והסופר, הנרדף במולדתו, נאלץ להישאר בצרפת, שם הוא מתגורר עד היום.

    אחרי פרסום בצרפת של “ספר הצחוק והשכחה”, שעסק בפלישה הסובייטית לצ’כיה, אזרחותו הצ’כית של קונדרה נשללה ממנו. והנה, רק 40 שנה (!) לאחר שנשללה, היא הוחזרה לו רק השנה. לאייתולות של איראן לקח הרבה פחות זמן לסלוח לסלמן רושדי על “פסוקי השטן”.

    שיבה סימבולית

    את היוזמה להשיב לקונדרה את אזרחותו הצ’כית, העלה ראש ממשלת צ’כיה, אנדריי באביש, לאחר שנפגש עם קונדרה ואשתו בפריז.

    לשלטונות הצ’כיים היה ברור כי שובו של קונדרה בן ה-90 לצ’כיה היא לא אופציה ממש ריאלית, ולפיכך הצהיר שגריר צ’כיה בצרפת, פטר דרולאק, כי “מדובר בשובו הסימבולי של הסופר הצ’כי הגדול למולדתו”. דרכונו הצ’כי הוחזר לסופר בדירתו בפריז, ללא הרבה  טקס בישבן. קונדרה, כפי שנמסר על-ידי נציג ההוצאה לאור הצרפתית שלו, אמר יפה “תודה”, אך בשלב זה העדיף להישאר במדינה שקלטה אותו ובה כתב כמעט את כל ספריו. טוב, אולי בגיל 100…

    מילן קונדרה. יחסי אהבה-שנאה עם הקומוניזם

    שי מרקוביץ'

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 1
    • 0
    • 1

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    יש לי תל אביב משלי

    מיכל יחזקאל
    יֵשׁ לִי תֵּל אָבִיב מִשֶּׁלִּי. כְּגרְגֵּר חוֹל בֵּין שִׂפְתֵי צְדָפָה בַּשְׂרָנִיּוֹת...

    סוּפָהּ בַּמִּדְבָּר

    אלישבע רוזנבוים
    בְּלִבִּי יֵשׁ חֶדֶר אֶחָד אָטוּם, וְעַל פָּנַי יֵשׁ מַסֵּכָה – אֲנִי...

    האיש שהיה למיתוס

    שי מרקוביץ'
    ז’אן קוקטו, שבימים אלה מציינים את יום הולדתו ה-130, היה לא...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית