השירה להגנת הטבע
בינואר השנה נפטרה בביתה שבפלורידה המשוררת האמריקאית הידועה מרי אוליבר. אוליבר, כלת פרס פוליצר, היתה בת 83 ונפטרה בביתה מסרטן הלימפומה.
היא השאירה אחריה מעריצים רבים, עימן נמנות, בין השאר, שרת החוץ לשעבר של ארה"ב, הילרי קלינטון, ושחקנית הקולנוע הידועה גווינת' פאלטרו.
אוליבר היתה מהמשוררים האמריקאיים הפופולאריים ביותר, והיא הוציאה לאור יותר מ-15 קבצי שירה וחיבורים שונים, כולם חדורי אהבת הטבע שאיפיינו את רוב יצירותיה. למרות שמבקרים רבים לא פירגנו לה במיוחד וטענו כי היא מוערכת יתר על המידה, אוליבר עצמה ראתה את תכונותיה – ספונטניות, אריכות דיבור ואהבה כלפי כל מיני פריטי וינטג' – יתרון דווקא. בשנת 2007 ה"ניו יורק טיימס" הגדיר אותה כמשוררת האמריקאית הפופולארית ביותר בארצה.
בראיון לתחנת הרדיו הציבורי, שהעניקה בשנת 2012 היא אמרה: "שני דברים שאהבתי עוד מילדותי הם עולם הטבע, ומשוררים מתים, אשר היו ידידיי כאשר הייתי עדיין קטנה."
בראיון תיארה אוליבר את משפחתה כ"לא מוצלחת," וסיפרה כי נעוריה היו קשים מאוד וכללו אף התעללות מינית. היא סבלה מסיוטים במשך שנים רבות. מה שסייע לה לצאת מייסוריה אלה, לדברי אוליבר, היתה השירה.
לאחר סיום לימודיה התיכוניים היא למדה באוניברסיטת אוהיו ובקולג' וואסאר, אך לא סיימה תארים באף אחד מהם.
אוסף השירים הראשון שלה יצא לאור בשנת 1963, כשהיתה בת 28. אך היה זה ספרה הבא, "אמריקן פרימיטיב", שזיכה אותה בפרס פוליצר ב-1984. ב-1992 היא זכתה בפרס הספר הלאומי האמריקאי.
האהבה הגדולה בחייה היתה הצלמת מולי מאלון קוק. אוליבר הקדישה לקוק חלק ניכר מיצירותיה. "העפתי מבט אחד – ונפלתי, המומה ולכודה," כתבה פעם על קוק. השתיים נפגשו בשנות ה-50 של המאה הקודמת ונשארו יחד עד מותה של קוק ב-2005.
תגובות