הרגע הרך
הַאִם עָשָׂה בִּי שְׁפָטִים
הָרֶגַע הָרַךְ
שֶׁנָּפַל כְּפוּר עַל הַזְּמַן
וְכָפַר בָּעִקָּר?
הַאִם זָעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים
לִפְסֹחַ עַל שְׁנֵי הַסְּעִיפִים
לְדַלֵּל אֶת הַיָּם
בִּדְמָעוֹת מְתוּקוֹת
עַד כִּי הָפְכוּ
יְצוּרֵי הַיָּם לִשְׂרָרָה.
וּמִקָּץ סְעָרָה
כְּשֶׁכִּלְיָתָהּ שֶׁל שָׁנָה לְפִתְחִי
רוֹבֶצֶת עַל מִפְתַּן הַיָּמִים
אֶדְבֹּק בְּהֶרֶף הַדַּל
בּוֹ נִשְׁפְּכוּ רַחֲמֵי עַל תֵּבֵל
כְּאֶגְלֵי הַטַּל
הַנּוֹטְפִים בְּבֹקֶר סְתָוִי
עַל עַלְוָה וּפְטוֹטֶרֶת.
וּכְשֶׁתָּחֵל הַשָּׁנָה
וּבְרָכוֹת יִפְצְעוּ כְּחַמָּה
תִּפֹּל הַכָּרָה לְתוֹכִי
כִּנְפוֹל הַקּוּרְנָס
הַמְּעַצֵּב אֶת הַזְּמַן לְתוֹכִי
שֶׁיֵּשׁ תְּמוּרָה לְשִׁירָה
גַּם אִם בְּזֵעַת אַפַּיִם
אֹכַל אֶת לַחְמִי.
תגובות