המומלצים של מרץ 2021
"המחוז הדרומי" | יגאל צור | בזלת | 2020
העיר נתיבות, היא עיר של קדושה, לימוד תורה וקבלה ואין בה מעשי פשע יוצאי דופן. לכן, כאשר נמצאת בליל חג השבועות גופתה של תמר בת ה-14, שנרצחה בצורה אכזרית לא רחוק מקברו של הבאבא סאלי, האדמה רועדת. ימים ספורים לאחר מכן נרצחת צעירה יפהפייה בשם איזי לאחר שבקרה בחצרו של רב ידוע. האם בעיר הקודש נתיבות פועל רוצח סדרתי? מיהי הבאה בתור? מפקח נימר בקרמן, קצין המשטרה החוקר, בן לאב בדואי מוסלמי ואם יהודייה ממוצא רוסי, שלאור מוצאו נמצא בתווך בין כוחות המתנגשים כל העת, יוצא לפענח את אחת מתעלומות הרצח המזעזעות ביותר שאירעו בישראל. מהלך החקירה חושף עולם אפל ומערכת שלמה של שקרים ושחיתות שפשתה בחצר רבנית ידועה ומהוללת. עולם אפל מתחת לקדושה. מיהו הקדוש היהודי הנסתר שלקח על עצמו ניאוף ועריות? האם מאחורי דמותו של הרב בן משיח מסתתר סוד נורא? מדוע המשטרה מסתירה שסדרת הרציחות הללו חוזרת על עצמה במחזוריות מדי כמה שנים. "המחוז הדרומי" מתרחש במיקרוקוסמוס הייחודי של הדרום על כל האוכלוסיות שדרות בו בכפיפה אחת. רחוק מהמרכז העולם הוא אחר. עולמות שונים מתנגשים זה בזה בעוצמה שאיננו מורגלים בה. בחורי ישיבה למדנים, יוצאי צבא מהוללים שחזרו בתשובה, נשים שבאות לקבל ברכה לפרי בטן, בדואים תושבי הנגב, מסתננים מחפשי עבודה, עיתונאים בתחילת דרכם ובתווך צוות משטרה, שהוא שיקוף של החברה הישראלית, המגוונת, רבת הפנים ולא אחת מסוכסכת בינה לבין עצמה.
"קנאת סופרות" | מאיה ערד | חרגול/מודן | 2021
אביגיל שלו חלמה מילדות להיות סופרת נחשבת. עכשיו, בגיל ארבעים ושתיים, נראה שהגשימה סוף סוף את החלום. היא הוציאה לאור שלושה ספרים מצליחים, ספריות ומועדוני קריאה מזמינים אותה להרצות בפניהם, וזה עתה נודע לה שספרה השלישי זכה להיות מועמד לפרס ספיר. היא הייתה צריכה לחשוב על עצמה כעל מושא לקנאה. במקום זאת, עינה צרה בסובבות אותה: בסופרות ידועות ממנה, בסופרות אלמוניות, באביגיל נגבי, שנמאס לה שכולם מבלבלים ביניהן, אפילו בטל, תלמידתה בסדנת הכתיבה. מה אוכל אותך, אביגיל? הרי את חיה את החלום. אלא שהסדקים הדקים הנבעים בחלום הופכים מבלי משים לבקיעים. בהדרגה הולכים חייה של אביגיל ומסתבכים במסלול פרוע, מפתיע ומשעשע, והיסודות היציבים שעליהם בנוי עולמה מתערערים בזה אחר זה. ובזמן שאביגיל מגלה באמצע החיים משהו חדש על עצמה, מגלים הקוראים כמה דברים על כוחה של הכתיבה, על קסמה של אחיזת עיניים ועל הגבול שבין מציאות ובידיון. "קנאת סופרות" מצייר תמונה מוחשית, מצחיקה-עצובה, של משבר כתיבה, משבר אמצע חיים נשי, והמשבר של עולם הספרות העכשווי. בכתיבה מדויקת ורגישה מספרת מאיה ערד סיפור חי, אנושי ונוגע ללב. זהו ספר על תשוקה לכתיבה, על קנאה בין כותבים, על תסכול, צער, חמלה ומעל הכל – אהבה.
"להציל את דובי הקוטב" | דולב מור | הוצאת שוקן | 2021
רומן חניכה מטלטל, חריג ונועז – שהוא גם כתב אישום חריף על החברה הישראלית – המציג נקודת מבט אחרת על השד העדתי ועל המחיר הכבד שמשלם מי שבוחר להשאירו בבקבוק. עולמו של אופק מתנפץ כאשר חבריו לכיתה מנדים אותו ולועגים לו בשל עדינותו, רגישותו ועורו הבהיר. הוריו עיוורים למתרחש, ואופק מוצא מפלט בעולמות הזוהר והפנטזיה, בעיקר בשיריה של הזמרת הלאומית ירדנה ארזי. על רקע אי־היציבות החברתית והפוליטית בשנות התשעים הסוערות — רצח רבין, התחזקות גוש הימין ובני עדות המזרח — מתגבש אצלו משבר זהות חמור, והוא מחליט להוציא אל הפועל תוכנית קיצונית שתוביל אותו במסלול מהיר אל נקודת האל־חזור. סיפורו מכמיר הלב, השוזר בין רגעי אומללות וטירוף לבין רגעי אינטימיות ואהבה אמיתית, בועט בכללי התקינות הפוליטית ובכללי השפה התקנית. בכנות ובאומץ מתאר המחבר מסע התבגרות כואב של נער, המוקרב על מזבח האטימות והגזענות של משפחתו וחבריו. משבר הזהות שלו משתקף במשבר הזהות של החברה הישראלית ומנסח אמירה חדשה ונוקבת על חיינו בארץ.
"עמדה 46" | עורכים: אריק א., עמוס אדלהייט, רן יגיל, חן יסודות | כרמל/עמדה חדשה | 2021
ראתה אור בשעה טובה חוברת "עמדה 46" ביטאון לספרות, חורף 2021. משתתפים: יובל יבנה, עמיחי שלו, ירון אביטוב, פרנק או'הרה בתרגום עודד פלד, יהונדב פרלמן, זיוה גל, נורית כהנא, יובל גלעד, ג'נט פריים בתרגום יוסי גרנובסקי, אפרים סבלה בתרגום רומן וטר, תומאס לאב פיקוק בתרגום עמוס אדלהייט, בינו גוש בתרגום סמדר צמח, יהודה לייב ויטלזון, אילנה יופה, חוה פנחס-כהן, רונן בלומברג, אודי זומר, אור ארנסט, נעמי שני, וכן העורכים: אריק אלף, עמוס אדלהייט, חן יסודות ורן יגיל. בסוף החוברת רישום של סמדר צמח. החוברת יוצאת בתמיכת מנהל התרבות, משרד התרבות והספורט. ניקוד: ציפי הראל, עיצוב: מאיר סדן, דפוס וכריכה: טאצ' פרינט.
“המצאת החיים” | שי גולדן | עם עובד | 2021
לאחר שמונים ושבע שנות חיים שידעו תקופות סוערות, אסונות, משברים וטרגדיות משפחתיות – וגם רגעי אהבה, נחמה, תקומה וחסד – ביקש שי גולדן מאביו לשתף אותו בזיכרונותיו מכיוון שרצה לכתוב את סיפור חייו כשהוא עוד בחיים. עד מהרה הבין שהזיכרונות מהילדות, מהשואה ומהמשטר הקומוניסטי ברומניה, מטראומת יתמות ואובדן ילד, משנות קליטה מורכבות בישראל – עם אהבת חייו אוולין – והתמודדות עם אימוץ של שני ילדים שאספו מבית יתומים יצרו בליל של עובדות, שִכחה, שכתוב, הכחשה, דמיון ומציאות. כל אלה הפכו את מלאכת כתיבת סיפור חייו של אביו למלאכה מורכבת הדורשת לא רק תחקיר ונבירה בהיסטוריה המשפחתית והאישית, כי אם גם תיקון, המצאה והשלמת פערים בזיכרונות של אביו, שנדמה כי רבים מהם הוא שכח מבחירה. כך או כך, גרעין האמת המצוי בבסיס הרומן החושפני והמרגש הזה נטוע במבט המפוכח של הבן באביו, ביצירה שנובעת מאהבה גדולה, השלמה וגעגוע למי שעדיין איתנו. בכתיבה גלויַת לב וסוחפת נושא גולדן את קוראיו אל תוך מסע בנבכי הזיכרון ומוביל אותם לאפוס רחב יריעה שהטרגדיה והאנושיות נמזגים בו והופכים אותו לסיפור אנושי בלתי נשכח.
תגובות