close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • המומלצים של אוקטובר 2020

    מערכת סלונט | המומלצים | התפרסם ב - 15.10.20

    “משם לכאן” | גיל דלסקי | הוצאת בית עקד | 2019

    “הוא החל לאהוב תכלת. כמה רוגע יש בצבע הזה, בצבע השמים, שעונדים לפעמים את התכלת בגאווה. אז מקבלים תחושה שהכול יהיה בסדר, הכול כבר בסדר, הכול יישאר בסדר. כי אם השמים נצבעים בצבע כל-כך עדין ומלטף, ודאי יוקרן מעט ממנו עלינו, כאן למטה, אשר מבוססים בבוץ. ולא שאנחנו אוהבים את הבוץ, אנחנו פשוט מחליקים אליו פעם ועוד פעם, עד שנדמה לנו שזהו מקומנו הטבעי, ואל לנו להלין עליו…”. הספר “משם לכאן” נוגע, ברבדיו השונים, בתודעה האנושית על מורכבותה השלמה. בעולם של בריאות מול חולי, שפיות מול ספק שגעון, נעות הדמויות תוך למידה מתמדת על מהותן ואופיין שלהן. למידה המובילה את הקורא בין המכתמים השונים; פסיפס של הבזקי מחשבה ועשייה. התמונה הנגלית בפנינו הינה מרובת-פנים וייחודית, בעלת קול צלול וחזק, שאינו חושש להגיע עצמו ויהי מה. כתיבתו של גיל דלסקי הינה כתיבה מסקרנת ורעננה, מחד גיסא, ובעלת קסם אחר, מהפנט, מאידך. כתיבה זו מאפשרת לקורא חוויה מרגשת ביותר בצלילה לעולמות תוכן שונים מהמוכר. זהו פורטרט ייחודי של כותב, דמויותיו וצלליהן.

    לעמוד הספר


    “להתראות פליני” | רירי סילביה מנור | פרדס הוצאה לאור | 2020

    “להתראות פליני” אוצֵר עולם שלם של דמויות ססגוניות ברומן כתוב בגוף ראשון; אוטוביוגרפיה מחוץ לקופסה, אשר הופכת לספרות. זהו ספר הפרוזה הראשון של רירי סילביה מנור, אשר פורסם לראשונה ברומניה, ושם זכה לפרס הספר הטוב של השנה מטעם השבועון אובסרבטור קולטורל והפך לרב מכר. רירי סילביה מנור היא פרופסור לרפואה, בעלת שם עולמי בנוירו־אופתלמולוגיה וכלת פרס מפעל חיים ברפואת עיניים (2015), כותבת ספרות יפה בשתי שפות: רומנית ועברית. על שיריה – שתורגמו לשפות רבות – כתב נתן זך: “מנור היא אחת מהמשוררות הטובות הכותבות היום שירה עברית.”
    “להתראות פליני הוא ספר מלא אהבה, מבריק, נפלא באנושיותו, זורם כמו החיים עצמם. צ’כוב ופליני משוטטים בין דפיו כמו חברים קרובים, באים ולוחשים את הדברים הנכונים ברגע הנכון. ספר שהוא מתנה לכל מי שקורא אותו.” – יהושע סובול

    לעמוד הספר


    “חיי השקר של המבוגרים” | אלנה פרנטה | תרגום: אלון אלטרס | הספריה החדשה | 2020

    “שנתיים לפני שעזב את הבית אמר אבי לאמי שאני מכוערת מאוד” – כך, במשפט מצליף, נפתח הרומאן העז של אלנה פרנטה, מחברת “החברה הגאונה”. מכאן מתחיל להתגלגל כדור־השלג המחולל את כל הספר, ומוליך אותנו מן האמירה האגבית שנפלטת לאב – אמירה שהופכת את כל עולמה של בתו בת ה־12 – ועד לצונאמי העתידי של התפרקות המשפחה ושל השנים הכואבות שבעקבותיה, שנים שבהן תהפוך ג’ובנה, המספרת, מילדה חבוקה בחיק משפחתה לנערה בוגרת מפוכחת, ובהן יתחלפו תדיר תשובותיה לשאלה: מה אני ואיזה אדם אני יכולה להיות. עד לאותו רגע היתה ג’ובנה ילדת שמנת, בת להורים אינטלקטואלים ממרומי נפולי העילית המעודנת, המעריצה את אביה, שהעניק לה רק אישורים וחיזוקים. האמירה הטראומטית שלו מציתה בה אובססיה לפגוש את דודתה המוחרמת ויטוריה, שאליה השווה אותה האב. בהשראת דודתה, שמתגוררת בתחתית התחתיות של נפולי, נסחפת ג’ובנה לחשוף את הצביעויות, השקרים והבגידות בחיי המבוגרים. מבטה החדש מסעיר בה מערבולת של שקרים ופנטזיות ודוחף אותה לפעולות מערערות־סדרים. לאורך השנים הללו מלווה את אירועי הספר צמיד ממיט־אסונות שעובר במשפחה בדרכים עקלקלות, האם תוכל ג’ובנה לשמוט את הצמיד הזה מחייה? פרנטה הצליחה לברוא כאן לא רק סיפור מהפנט וממכר, אלא עולם שלם שלתוכו היא יוצקת, באינטליגנציה רגשית עילאית, מצבים נפשיים גועשים.

    לעמוד הספר


    העובר והשב” | כנרת רובינשטיין | פרדס הוצאה לאור | 2020

    נמרוד הוא בחור ישראלי שנדמה שהעולם כולו היה פתוח בפניו, עד לתקרית שאירעה במהלך שירותו הצבאי וכוננה מחדש את חייו. הוא נפלט מהמסגרת, מתמכר לתרופות, בת זוגו נפרדת ממנו והוא מפרק בלית ברירה את שאריות המשפחה שעוד נותרה לו. לפתע, כשהוא כבר עומד על סף התהום של חייו, נדמה כי מצא את הפתרון המושלם עבורו, את “אלדוראדו של העידן החדש” — מקום שבו יוכל להיות מי שתמיד רצה, להגשים את עצמו ובעיקר לברוח ממדינת ישראל שאינה מרפה. הוא עוזב את כל מי וכל מה שחיבר אותו למולדתו ויוצא למסע בכיוון אחד, מעבר לאוקיינוס, אל מקום שלא מופיע בשום מפה. אבל מתברר כי החיים החדשים שחיפש אינם מושלמים. מציאות החיים על אי בקרב קהילה סגורה ואידיאליסטית, המקדשת מזון אורגני מוקפד, הופכת במהרה לחלום בלהות שאי אפשר להקיץ ממנו. “העובר והשב” הוא צילום רנטגן חד של ההווי הנפשי של החברה הישראלית במאה העשרים ואחת — חברה אינדיבידואליסטית, קרייריסטית, מכוונת מטרה, המתנערת מכל מי שקרונו מחליק מהמסילה וממשיכה לנסוע במלוא המהירות, ככל הנראה לשום מקום. סיפורו של נמרוד, המובא בסגנונה הייחודי, המסחרר והפיוטי של כנרת רובינשטיין, הוא סיפורו של דור המחפש משמעות בעולם חסר משמעות — או שמא יש בו יותר מדי משמעויות, יותר מדי מידעים, יותר מדי מכל דבר ופחות מדי ממה שבאמת צריך.

    לעמוד הספר


    “השבועה הנמהרת שלנו” | ברין גרינווד | תרגום: ארז רווה | עם עובד | 2020

    איש מעולם לא קרא לזִי “גברתי”. היא בחורה גדולה עם פתיל קצר, שיער ג’ינג’י פרוע וקעקוע פניקס על הירך, וכבר התרגלה לכינויים אחרים לגמרי. פתאום, באחר צהריים אחד של יום רביעי, מופיע בחור שפגשה בחדר ההמתנה במרפאה המקומית, כורע ברך לפניה ואומר: “גברתי, משרתך הנאמן”. מה עונים למשפט כזה? נראה שהבחור רציני לחלוטין, והאמת היא שקצת עזרה לא תזיק. גֶ’נטְרי אינו בחור רגיל. מגיל צעיר מאוד ידע שייעודו בחיים הוא להיות אביר, ומשפחתו קיבלה את אימוניו בהבנה כדי לעזור לו להשתלב בחברה. הוא שולט בחרב ובגרזן, דובר אנגלית ימי־ביניימית בלבד ומסור כל כולו למסדר הצלב. הוא נשבע להגן על זי בחרבו ובגופו – משוטרים ומנושים, מסוחרי סמים ומפושעים תאבי דם – ויעשה את כל מה שתבקש גברתו. אך הוא וגם היא לא מעלים על דעתם מה תגבה מהם שבועה נמהרת אחת. ספרה החדש של ברין גרינווד אמיץ, בוטה ויוצא דופן, כמצופה ממחברת רב־המכר כל מה שקרה שם באמת. היא כותבת בקולן של דמויות פגומות וחשופות עד כאב ומוצאת יופי במציאוּת שרובנו לא מישירים אליה מבט.

    לעמוד הספר

    מערכת סלונט

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 0
    • 0

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    לִפְנֵי שֶׁאַתָּה

    אורלי שמואלי
    לִפְנֵי שֶׁאַתָּה מַמְשִׁיךְ לְאִיתַקָה שֶׁלְּךָ, קַח אֶת מַגַּע יָדִי בְּעָרְפְּךָ, קַח...

    עשיתי לה כל מה שאפשר לעשות לאישה / לכן הציפור

    אורציון ברתנא
    עשיתי לה כל מה שאפשר לעשות לאישה עָשִׂיתִי לָהּ כָּל מַה...

    ג’ון מילטון

    אוהד עוזיאל
    בימים אלה אני שוקד על הרצאה, בעקבות הספר “תל אביב-גן עדן-גיהינום”,...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית