close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • היום בערב חוגגים

    אוהד עוזיאל | סיפורים | התפרסם ב - 04.02.19

    “היום בערב חוגגים,” אמרה לי מיכל.

    “בטח,” הסכמתי. מה אכפת לי. “מה אנחנו חוגגים?” שאלתי.

    אתם מבינים, מיכל חגגה כל מיני דברים מוזרים. פעם היא החליטה שצריך לחגוג את חצי חודש חשוון כי אין לו חג, והייתה היום הולדת של הכלבה שלה, שולה, והחגיגה לכבוד היום שבו היא גילתה ששולה היא בעצם כלב – ושינתה לו את השם לשול.

    החגיגה לכבוד זה ששול ניצל מדריסה, ואז חגיגה עצובה, חצי שנה אחר כך, כששול מת. מיכל אמרה, “הוא מת מאושר וצעיר, לפני שכל מיני מחלות אכלו אותו מבפנים, ובכלל הוא היה כלב שמח צריך לזכור אותו בשמחה”.

    החגיגה הזאת לא באמת עבדה. זה היה אחד הערבים העצובים בחיי. ערב שנהיה עצוב עוד יותר בגלל העליצות המזויפת שמיכל נזכרה מדי פעם לנסות להוסיף לאירוע.

    את מיכל פגשתי כי היא הייתה חברה של השותפה לדירה של חבר שלי איתן. זה היה הגיל הזה שבו כולם מנסים לשדך לכולם, אז הזמינו את שנינו “במקרה” לראות איזה משחק כדורגל ביחד. נבחרת ישראל הפסידה, ואני ומיכל לא ממש עפנו אחד על השנייה.

    אבל מאז נתקלנו זה בזו בכל מיני מקומות בעיר, וערב אחד היה לשנינו משעמם אז הלכנו אלי לדירה לכל מיני עניינים.

    העניינים היו מוצלחים, אז המשכנו אותם.

    זה לא שהפכנו לאיזה זוג קבוע, או שהם נמשכו בצורה מסודרת, אבל הם נמשכו.

    מיכל הזמינה אותי לכל מיני חגיגות, שלפעמים היו רק שנינו במיטה, ולפעמים היו ערב רועש בבר שבסופו לא תמיד הלכנו הביתה לבד, אבל גם לא תמיד זה עם זו.

    אחרי זה מיכל נעלמה לי למשהו כמו שנה עם גבי. עוד חבר של איתן, אבל אחד שהיה ברור שהוא בחור הרבה יותר רציני ממני. האמת היא שקצת התבאסתי, אבל לא הרגשתי שיש לי באמת זכות.

    חשבתי עליה מדי פעם, אבל לא יותר מדי.

    בעיקר חשבתי על החגיגות המיוחדות שלה.

    אצל מיכל לא כל החגיגות היו אותו דבר. מידי פעם היא ידעה לחגוג אירועים לפני שהם קרו. כאילו היא גורמת להם לקרות.

    הפעם הראשונה שבה חשדתי שהיא עושה את זה הייתה אחרי שהייתי מבואס ממבחן בסטטיסטיקה, והיא התעקשה לחגוג את זה שקיבלתי 89. לא היה סיכוי בעולם שבכלל עברתי את המבחן הזה, אבל היא התעקשה, ובסוף ויתרתי, ובאתי לחגוג. שבועיים אחרי זה חגגתי גם את הציון בקורס.

    מאז היא עשתה את זה כמה פעמים, עם מקומות עבודה, עם הסוף של המחלה של אמא שלי, עם איזה כורסא שהיא נורא רצתה אבל לא יכלה להרשות לעצמה, ואז איכשהו שלושה ימים אחרי החגיגה מישהו זרק ממש מתחת לבית שלה.

    ערב אחד פגשתי אותה במקרה בבית קפה ושאלתי אותה מה קורה. היא אמרה שהכול אחלה ושגבי אחלה, ובכלל היו הרבה יותר מדי אחלה בשביל שזה יהיה אמין. אחרי זה יצא לה שגבי כל הזמן אומר לה “מה יש לחגוג כבר?”, והיא לא מבינה, כי יש המון דברים לחגוג.

    לא נראָה היה לי שזה יחזיק מעמד עם גבי, אבל לא אמרתי לה כלום, כי זה לא היה ענייני. בכל זאת, כשהיא התקשרה חודש אחרי זה, להגיד שהיא וגבי כבר לא, זה לא ממש הפתיע אותי.

    ככה, לפני שישה חודשים בערך חזרנו לחגוג ביחד באופן די קבוע ואקסקלוסיבי.

    “נו, גלי לי,” אמרתי לה. “מה חוגגים היום?”

    “אהה, ברור,” היא ענתה לי, “את הגירושים שלנו”.

    אין לי ברירה.

    הערב אציע לה נישואין.

     

    אוהד עוזיאל

    אוהד עוזיאל הוא כותב, עורך ומתרגם של ספרות, ויוצר ומפתח של תוכני הומור ודוקו-ריאליטי לטלוויזיה. עבד עם "קשת", "רשת", ערוץ 10 וחברות בינלאומיות שונות. רומן ראשון מפרי עטו, "תל אביב-גן עדן-גיהינום", ראה אור בשנת 2017 בהוצאת טוטם.

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 15
    • 6
    • 2

    תגובות


    4 תגובות על “היום בערב חוגגים”

    1. עמנואלה ברש רובינשטיין הגיב:

      סיפור נוגע ללב ומעניין מבחינה עקרונית. דמותה של מיכל מצטיירת בבהירות רבה כל כך מתוך מלים מועטות, שובת לב וגם עצובה. והשאלה המעניינת עד כמה מעצב האדם את עולמו מנוסחת יפה כל כך. האם העולם הפנימי באמת מכתיב את העולם החיצוני? או אולי ההיפך? נפלא

    2. אוהד עוזיאל הגיב:

      תודה רבה!

    3. רחל הגיב:

      מעורר חיוך!

    4. אוהד עוזיאל הגיב:

      איזה כיף! תודה

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    להציג את הכביסה המלוכלכת בלובר

    פבל אלכסנדרוביץ' מובשוביץ'
    זמרת העל ביונסה הפתיעה את כל עולם המוזיקה כשבשנת 2016 הוציאה...

    פקעת

    ורד טוהר
    מָה פִּתְאֹם הֵרָיוֹן. אֵיךְ זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת. זֶה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת....

    אֵל נוֹרָא עֲלִילָה

    טמילה רם
    אֵלֶיךָ אֶפְנֶה יָהּ לְמוּדַת הַתְחָלוֹת סוֹפִים וְכִסּוּפִים אַל תָּבִיא לְפִתְחִי אַהֲבָה הַמּוֹחֶקֶת לִי אֶת הַלֵּב עֵת אֱלוּל מוּטֶלֶת מוּל שָׁמַיִם וְסַגְרִיר עוֹטֶה אֶת עֵינַי בְּמִלְמוּל וְשָׂפָה יְבֵשָׁה...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית