ונוס חורי-גטה, סופרת לבנונית המתגוררת בפריז, כתבה ספר על המשוררת הרוסייה, מרינה צבטייבה.

לאחרונה יצא לאור ספר העוסק בחייה וביצירתה של המשוררת והסופרת הרוסייה הנודעת, מרינה צבטייבה. על פי הדיווח בעיתון הלבנוני בשפה הצרפתית, "ל'אוריינט לה ז'ור", הספר נכתב על ידי ונוס חורי-גטה, סופרת לבנונית ידועה.

מאחורי ונוס חורי-גטה, שעזבה את לבנון ועברה לחיות בפריז, יותר מ-40 ספרים ופרסים צרפתיים רבים, ביניהם פרס גונקור ואות לגיון הכבוד הצרפתי.

לדברי חורי-גטה, חייה ויצירתה של צבטייבה הרוסייה עניינו אותה במשך הרבה שנים, אך רק עתה, בגיל 82, היא הצליחה להגשים את חלומה ולכתוב ספר בנושא. "החלטתי שזוהי חובתי להקדיש רומן לצבטייבה, המהווה סימבול של השירה הרוסית", אמרה חורי-גטה.

גורלה של מרינה צבטייבה (1892 – 1941) לא שפר עליה. היא נולדה במוסקבה למשפחת אינטלקטואלית והחלה לכתוב שירה כבר בגיל שש, ולא רק ברוסית, אלא גם בצרפתית ובגרמנית. היא למדה במוסקבה ולאחר מכן בשווייץ, בצרפת ובגרמניה. ב-1939, ימי הטיהורים הגדולים של סטאלין, בעלה, סרגיי אפרון, נאסר והוצא להורג על ידי השלטונות. גם בתה אריאדנה נעצרה בעוון פעילות אנטי סובייטית ונשלחה למחנה כפייה. ב-1941, תחילת מלחמת העולם השנייה, היא פונתה יחד עם בנה לעיר ליילבוגה שבטטרסטן. היא התקשתה למצוא עבודה במקום מגוריה החדש, ומתוך ייאוש התאבדה בתלייה. מקום קבורתה אינו ידוע. לאורך כל חייה כתבה שירה לירית, שזכתה למקום של כבוד בספרות הרוסית.

ספרה של ונוס חורי-גטה עוקב אחר חייה של המשוררת, החל מלידתה ועד ימיה האחרונים והתאבדותה. בספר כלולים ציטוטים ממכתביה של צבטייבה למשוררים רוסיים בולטים של התקופה, כמו אלכסנדר בלוק, בוריס פסטרנק וניקולאי גרונסקי, וכן למשורר האוסטרי הנודע ריינר מריה רילקה. כן כולל הספר את שיריה של צבטייבה, שתורגמו לצרפתית. דמותה בספר נחשפת מהצד הבלתי צפוי – כאישה מעונה, שלאורך כל חייה הייתה נתונה לרדיפת השלטונות הרוסיים.

לדעתה של חורי-גטה, צבטייבה היתה משוררת מאוד כישרונית ואישה מיוחדת, שגורלה הפך להשתקפות של תקופה טראגית. שחייה של צבטייבה היו קשים מאוד, כותבת חורי-גטה, והיא "ידעה עוני וצער, חוסר אונים וכאבי פרידה".

"הייסורים שידעה זיעזעו את טבעה הגאה והחזק, והיא העדיפה לעזוב את העולם הזה ולא להיכנע לתנאי החיים העלובים", מדגישה הביוגרפית. עוד היא מציינת כי "עולם הספרות דאז לא העריך כראוי את את כישרונה של צבטייבה, אך זה בשום אופן לא מקטין את המקום שהיא מילאה בספרות הרוסית". שיריה של צבטאייבה תורגמו גם לעברית על ידי רנה ליטווין, מירי ליטווק ושלמה אבן שושן. גם חלק מספרי הפרוזה שלה ראו אור בעברית.