close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • הָאַרְיֵה, מתוך חכמת הבהמות

    אביגדור המאירי | סיפורים לילדים | התפרסם ב - 16.08.17
    הָאַרְיֵה, חכמת הבהמות, מתוך פרויקט בן יהודה

    מַתְחִיל אֲנִי בָאַרְיֵה, יַעַן, כְּיָדוּעַ, מֶלֶךְ הַחַיּוֹת הוּא;  וְאִם אֵין לוֹ כֶתֶר, הַרֵי זֶה, מִפְּנֵי שֶׁבִּזְמַן הָאַחֲרוֹן רַבּוּ הַמְּלָכִים שֶׁאֵין לָהֶם כֶּתֶר.

    צִבְעוֹ שֶׁל הָאַרְיֵה הוּא צָהוֹב, כְּצֶבַע הַמִּדְבָּר, שֶׁהוּא חַי בּוֹ.  לְפִי סִפְרֵי הַלִּמּוּד, זֶה קָרוּי בְּשֵׁם “מִימִיקְרי”, פֵּרוּשׁ: הִסְתַּגְּלוּת בַּעַל-הַחַי אֶל הַסְּבִיבָה שֶׁלּוֹ, וּלְפִיכָךְ, אַרְיֵה הַחַי בְקִרְקָס – מִסְתַּגֵּל וְנַעֳשֶׂה דוֹמֶה לְסוּסִים וּלְמוּקְיוֹנֵי הַקִּרְקָס.

    גַּם רַעֲמַת הָאַרְיֵה מְעִידָה עַל חֹק הַהִסְתַּגְּלוּת;  בַּמִּדְבָּרִיּוֹת שֶׁהָאַרְיֵה חַי בָהֶם חַם מֶאֹד, וּלְפִיכָךְ לוֹבֵשׁ גַּם הוּא רַעֲמָה חַמָּה.

    הָאַרְיֵה שַׁיָּךְ, לְפִי סִפְרֵי הַלִּמּוּד, לְמִשְׁפַּחַת הַחֲתוּלִים;  אִם כְּדִבְרֵיהֶם כֵּן-הוּא, הָיָה הָאַרְיֵה צָרִיךְ לִהְיוֹת טוֹרֵף עַכְבָּרִים וּמְלַקֵּק אֶת הַשַׁמֶּנֶת מִתּוֹךְ הַקְּדֵרָה, אֶלָּא שֶׁבִּמְקוֹם זֶה טוֹרֵף הוּא אֶת הַבְּהֵמָה כֻלָּהּ, עַל הֶחָלָב שָׁלָּהּ, וּבְקֵבָתוֹ עוֹשֶׂה הוּא מִמֶּנּוּ אַחַר כַּךְ שַׁמֶּנֶת.  וּבִמְקוֹם לָצוּד עַכְבָּרִים, טוֹרֵף הוּא אֶת פִּרְאֵי-הָאָדָם, הָאוֹכְלִם חֲתוּלִים עִם הָעַכְבָּרִים שֶׁבְּקִרְבָּם.

    בַּמִּקְרָא כָתוּב: “טוֹב לְכֶלֶב הַחַי מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת”.  זֶה נָכוֹן: אַךְ גַּם זֶה נָכוֹן, שֶׁטּוֹב לָאַרְיֵה הַחַי מִן הַכֶּלֶב הַמֵּת, וְעוֹד טוֹב מִזֶּה לָאַרְיֵה, הַטּוֹרֵף כֶּלֶב חַי וְאוֹכְלוֹ לְתֵאָבוֹן.

    הָאַרְיֵה – כַּפְתוֹר יֵשׁ בְּרֹאשׁ זְנָבוֹ, שֶׁבּוֹ הוּא מֵמִית אֶת טַרְפּוֹ, וְגוּרֵי הָאֲרָיוֹת מְשַׂחֲקִים בְּכַפְתוֹרִים אֵלֶּה – אַךְ בְּלִי מַזָל, יַעַן לְעוֹלָם אֵין הָאֶחָד זוֹכֶה בְכַפְתּוֹר חֲבֵרוֹ וְכָל אֶחָד נִשְׁאַר בְּכַפְתּוֹרוֹ שֶׁלּוֹ.

    הָאַרְיֵה הוּא חַיָּה קַפְּדָנִית מְאֹד וְאֵין לְךָ דָבָר נוֹרָא מִמִּלְחֶמֶת שְׁנֵי אֲרָיוֹת זֶה עִם זֶה;  בְּמִלְחָמָה כָזוֹ מִתְנַפְּלִים הֵם אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי מַמָּשׁ כְּמוֹ בְנֵי-הָאָדָם וְאוֹכְלִים זֶה אֶת זֶה עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר מֵהֶם שָׂרִיד וּפָלִיט. וּמִטַּעַם זֶה הוֹלְכִים הָאֲרָיוֹת וּפוֹחֲתִים בָּעוֹלָם (עַיֵּן שִׁקְרֵי הַבַּרוֹן מִינְכְהוֹזֶן).

    לְפִי דִבְרֵי בַעֲלֵי-הַנִּסְיוֹנוֹת, אָדָם הַפּוֹגֵשׁ בָּאַרְיֵה, עָלָיו לַעֲמוֹד יָשָׁר וּלְהַבִּיט בּוֹ בְלִי תְנוּעָה וָנִיד, וַהֲרֵי הוּא בָטוּחַ כִּי לֹא יֹאכְלֶנּוּ הָאַרְיֵה;  אַךְ אֵין זֶה יָדוּעַ אֶלָּא לִבְנֵי אָדָם, וְהָאַרְיֵה שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד סְפָרִים אֵינוֹ יוֹדֵעַ זֹאת, וְלָכֵן טוֹרֵף הוּא גַּם אֶת הַמַּבִּיט בּוֹ בְמִשְׁקָפַיִם גְּדוֹלִים.

     


     

    מתוך פרויקט בן-יהודה

     

    אביגדור המאירי

    אביגדור המאירי (5 בספטמבר 1890 – 3 באפריל 1970) היה סופר ומשורר עברי. ספריו מתארים את מלחמת העולם הראשונה מנקודת מבטו של קצין יהודי. שיריו עוסקים, בין היתר, בביקורת על החברה הארץ-ישראלית. מייסד התיאטרון הסאטירי העברי בארץ ישראל.

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 0
    • 0

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    גם הוא בסופרים

    שי מרקוביץ'
    בראיון שנתן באחרונה למגזין “גו אוסטרליה”, הודיע במאי הקולנוע הידוע קוונטין...

    נעים להכיר, דב בהט

    מערכת סלונט
    מתי כתבת את השיר הראשון? בין השנים 2012 ו-2013. באיזה עיניים...

    רשימות ממגדל האשפוז [3]

    אבי גולדברג
    יום שישי   ובכל זאת, יש נקודת התחלה, רחוקה. גבעה ירוקה נמוכה...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית