גם בצ'רנוביל פורחים שוב פרחים
אֲנִי מַבִּיטָה בִּפְנֵיהֶן הַמּוּטָנְטִיּוֹת,
הַיָּפוֹת, שֶׁל הַחִנָּנִיּוֹת,
בָּאַבְקָנִים הַצְּהֻבִּים הַנִּמְתָּחִים
לְאֵלִיפְּסָה אֲרֻכָּה.
בַּעֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת הַלְּבָנִים,
חַסְרֵי הָרֶסֶן, שֶׁגְּדֵלִים כְּמוֹ שִׁנַּיִם
עוֹדְפוֹת בְּפֶה מְשֻׁגָּע.
גַּם פֶּרַח פָּגוּם הוּא פֶּרַח,
אֲנִי מְשַׁנֶּנֶת לְעַצְמִי.
גַּם פֶּרַח פָּגוּם פּוֹרֵחַ,
גַּם סְבִיבוֹ מְזַמְזְמוֹת דְּבוֹרִים
אֲדִישׁוּת לְשִׁבְרוֹן הַלֵּב,
פַּרְפָּרִים שְׁבוּרֵי כְּנָפַיִם שׁוֹתִים
מִן הַצּוּף הָרַדְיוֹאַקְטִיבִי
הַנֶּהְדָּר שֶׁלּוֹ.
גַּם סְבִיבוֹ נִטְוִים קוּרִים,
גַּם אִם עֲקֻמִּים, וְעַכָּבִישׁ מוּטַנְטִי
עוֹד יִלְכֹּד בָּהֶם חֶרֶק מְעֻוָּת.
גַּם לַפֶּרַח הַפָּגוּם יֵשׁ יִעוּד,
אֲנִי מַזְכִּירָה לְעַצְמִי, הוּא פּוֹלֶה
רַדְיוֹאַקְטִיבִיּוּת מִין הַקַּרְקַע.
כִּי מִישֶׁהוּ תָּמִיד צָרִיךְ לְסַנֵּן בְּגוּפוֹ
אֶת הַחֶלְקִיקִים הַכְּבֵדִים.
תגובות