close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • בולי העצמאות של מדינת ישראל – ההיסטוריה חוזרת!

    הרצל חקק | הומאז' | התפרסם ב - 06.05.19

    חֶבלי ההקמה של מדינת ישראל היו דרמה במיטבה: הכְרזה על הקמת המדינה בימים של אֵימה וסַער. דוד בן גוריון החליט שלא להירתע מאיומי המדינות הערביות. ההכרעה נפלה בממשלה הזמנית על חודו של קול, והכרזת העצמאות יצאה לדרך.

    יש מדינה, יש ריבונות, והיה הכרח ליישם זאת בכל המישורים: לדאוג באופן מיָדי,  שלמדינה יהיו דגל, המנון, סמל מדינה… וכמובן בּולים.

    ננסה לרגע לחזור לאותם ימים של טרם הכרזת העצמאות, כאשר לא היה ידוע כלל מה שְמה של המדינה, שעתידה להיוולד. היו שהציעו לקרוא לה “יהודה,” היו שהציעו “ישראל,” והיו שהציעו את השם “ציון.”

    ההקדמה הזו חשובה כדי להבין מדוע בולי העצמאות של המדינה, הבולים הראשונים שהכריזו על ריבונותה, עדיין נושְאים סימני זיהוי אחרים. על בולים אלה נרשמה הכותרת “דואר עברי.”

    זה היה צעד הפתיחה של הפקת בולי עצמאות למדינה, שזֶה עתה קמה. אל נשכּח. הכול היה בערפֶל קרב, המוסדות השלטוניים היו בהתהוות. דואר ישראל, שירש את הדואר המנדטורי, עשה את צעדיו הראשונים. 

    הדואר של ימי המנדט נשלט בידי הקצונה הבריטית. מרגע שכל אלה עזבו, היה הכרח להקים דואר ישראלי ולעצֵב את כל מוסדות השלטון באורח ריבוני. שר הדואר הראשון, דוד רמז, נדרש להנפיק מיד בולי עצמאות, בולים שיהיו הסממן הריבוני של דואר עצמאי. כך נתפס הבול, וחשיבותו היתה בעלת ממדים לאומיים: כך התייחסו במקביל למטבע הלאומי ולשטרות הלאומיים.

    סיפור עיצוב הבולים עבר למכרז, לצורך קיום תחרות בין מעצבים גרפיים: זו היתה משימה מרגשת, לעשות מעשה היסטורי – בולים ראשונים למדינה החדשה.

    מטבעות עצמאות לצד השם “דואר עברי”

    במוזיאון הדואר והבולאות שמורה מכונת הדפוס ההיסטורית, שבּה עיצבו את בולי הדואר. לצדה יש אולמות ובהם תצוגת קבע דרמטית. היא  מאפשרת לצפות במגוון מוצגים ולעקוב אחר דרכו המרתקת של הדואר העברי, וכך גם לעקוב אחר התפתחות הבול העברי מיום הקמת המדינה ועד היום.

    מן החומר על הכנת הבולים, שנמצא בארכיון המוזיאון של הדואר,  עולה שב-1 באפריל 1948 הוזמנו כמה ציירים להגיש הצעות לציור בולים תוך 24 שעות. היה חשוב שהבולים יקרינו באופן גרפי את הריבונות של המדינה החדשה, שיסמלו באופן מיוחד את עצמאות ישראל.

    ההצעה הזוכה היתה של האמן אוֹטָה ואליש. דוד רמז, שר הדואר, בחר בו. הרשים אותו הרעיון המבריק של האמן: על בולי העצמאות הזוכים הופיעו מטבעות עתיקים מן ההיסטוריה של העם היהודי. כששאלו את האמן הזוכֶה, מדוע בחר במטבעות אלה,  השיב, כי בחר במטבעות שיש בהם מסר ברור: המטבעות האלה – יש בהם לסַמל את עצמאות ישראל המתחדשת.

    בולי “דואר עברי” ראשונים, 1948

    מרגש להביט היום בסדרת הבולים הנושאת את השם “דואר עברי.” בולי העצמאות הראשונים נשאו בגאווה תוכן שקָשר אותם לשלטון עברי ריבּוני: אלה המטבּעות, שהוטבּעו ביהודה לאחר המרד הראשון ברומאים בשנת 66 לספירה ומטבּעות שהוטבּעו על ידי בר-כוכבא לאחר המרד בשנת 131 לספירה. תמונה שווה אלף מילים, ועיצוב הבול בישֵׂר לכל העולם: חזרנו הביתה, מדינת ישראל עצמאית.

    בול יום העצמאות ביטא מדי שנה רעיונות הקשורים בתקומתה של המדינה, בכוחה לשמור על עצמאותה, בהתפתחותה, בשגשוגה. בולי העצמאות הם משקפת לעבר שנותיה של המדינה, סיפור השינויים, החלומות, ההגשמה.

    אפשר למצוא שם בחלק מהבולים סמל גרפי שמציין את שנת העצמאות, כך לדוגמה 8 לעצמאות ישראל. והיו עוד שהלכו בדרך זו. כך בשנה התשיעית הופיע מטוס שסימן במסלול הטיסה את המספר 9.

    בבולים אחרים תמצאו הד להישגי המדינה החדשה, מוטיבים הקשורים בכוחנו הצבאי: מטוסי קרב, חיילים. יש בולים שנשאו תמונות של פריחה. צמחי ארץ ישראל השיבו לנו נופי קדם וניחוחות מספר הספרים.

    בחלק מן הבולים רואים את ירושלים בגדולתה: כך לדוגמה עוצבו ביום העצמאות ה-24 בולים שתיארו את שערי ירושלים. שנה לאחר מכן התרגשנו לראות את “מגילת העצמאות” במרכז הבול.

    במשך השנים הופיעו בולי זיכרון, שהתחברו לנושא העצמאות והתקומה. באחד הבולים הופיע שיר הרֵעוּת שכתב חיים גורי, באחרים סמלי זיכרון, אתרי הנצחה ללוחמים. היו בולים שהוקדשו לחילות צבא הגנה לישראל.

    הבולים שהקדימו את הכרזת העצמאות

    מתברר, שעד להנפקה של בולי המדינה הראשונים, היה שלב של שימוש בבולים של מנהלת העם, והם בוילו כבולים של המנדט הבריטי.

    לסיפור זה מצטרף גם סיפורו של הבול הצפתי, בול “דואר צפת,” הידוע כבול היחיד שהודפס מטעם ארגון ה”הגנה.” ב- 16 באפריל 1948 עזבו הבריטים את צפת, והערבים תפסו את רוב הבניינים הציבוריים בעיר. מכיוון שלא נותרו בולי מנדט, ובולי מנהלת העם עדיין לא הגיעו לצפת עקב המצור, הוחלט להדפיס בצפת בולים זמניים. כך נולד בול צפת.

    עקב מחסור בנייר מתאים, הודפסו 2,200 בולים על צדו הפנימי של נייר כחול,  שיועד לייצור מעטפות. בול צפת הכחול שימש את הדואר המקומי אחד עשר ימים בלבד. כשישאלו אתכם על “בול כחול,” כדאי שתזכרו את הסיפור המרגש הזה.

    בארכיוני הבולאים תמצאו גם מעטפות של דואר נהריה – ואפשר לגלות שהמעטפה ה”ותיקה” בוילה בבולי המנדט הבריטי, ואילו המעטפה ה”צעירה” בוילה בבולים מקומיים של נהריה.

    בולים של נהריה, בול של צפת… הסיפורים האלה מספרים את הימים ההם של אש ואבק ועופרת. כל זה קשור לימי ההכנה להקמת מדינה עצמאית ולימי עזיבת הבריטים. לכן  עובדה זו אינה מקרית. הבריטים החלו לסגור את בתי הדואר ב- 15.4.48. עד לתאריך זה, לא ידוע על שימוש בבולים שונים מבולי המנדט.

    בשלב יותר מאוחר, ידוע שהבריטים נקטו צעדים להפסקת פעילות הדואר והנפקת הבולים. בשלב זה החליטה מחלקת הדואר והטלגרף, שהוקמה על ידי הסוכנות היהודית והוועד הלאומי לקחת לידיה את הגה הניווט. מכאן והלאה עברו כל הסמכויות לידי הסוכנות היהודית: ניהול הדואר, כולל הנפקת הבולים עברה לשליטתה.

    סיפור שנשאר לדורות – דגל הדיו

    הבול לזכר “דגל הדְיוֹ” משאיר עדות לסיפור מימי קרבות תש”ח: הנפת דגל זה היתה גולת הכותרת של מבצע לכיבוש הדרום. מבצע “עובדה,” שהחל במרץ 1949 נועד להוביל לכיבוש הנגב, לפני שיספיקו לחתום על הסכמי שביתת הנשק עם ירדן. סיפור הנפת “דגל הדְיוֹ” הוא סיפורם של חיילי חטיבת הנגב וחיילי חטיבת גולני. הכוחות נעו לעבר אום רשרש כדי להכות בחיילי הליגיון, ששלטו בשטח.

    נחום שריג, מפקד חטיבת הנגב, חיפש דגל ישראל כחול לבן להניף כדי להכריז על כיבוש אוּם רשרש, בתום השלמת המבצע. לא נמצא דגל, והביאו לשריג סדין לבן שמצאה פועה אראל, המזכירה החטיבתית. לימים, סיפרה פועה, כי ציירה את הדגל כולו ביָד בעזרת דְיוֹ.

     נחום שריג הגיע לבקעת האצבעות ב-10 במרץ בשעות הבוקר, ואת דגל הדְיו שהכינה פועה, מסר לאברהם אדן. שריג פָקד על אדן לצאת עם קבוצת חיילים ברֶגל כדי לכבוש את אוּם רשרש. שריד חיפש דרך עוקפת, חצה את סיני והגיע דרך בקעת הירח. בדרך פגש את חייליו של שריג, ויחד הגיעו בשעות אחר הצהריים לאום רשרש, היא אילת.

    לאחר הצלחת המבצע, נעֶרכו החיילים לַהנפת הדגל, ואברהם אדן טיפס על התורן, שהיה במקום והניף את ‘דגל הדיוֹ’. התצלום כבש לבבות, והשאר היסטוריה. מה פלא, שדואר ישראל ייחד בול מיוחד לדגל המיוחד, לטקס ההיסטורי. במרכז הבול הנפת ‘דגל הדיו’.

    את המחזה המרַגש צילם מיכה פרי, שהיה אז סגן מפקד הגדוד. לאחר טקס הנפת  הדגל שרו כל החיילים את המנון התקווה.

    הרצל חקק

    הרצל חקק, משורר, סופר ופובליציסט שימש יו"ר אגודת הסופרים בעבר (2005-2003, 2015-2011). ב-1965 נבחרו הוא ואחיו בלפור לחתני תנ"ך עולמיים לנוער (הרצל שימש סגן). פירסם עד כה 8 ספרי שירה, וכן בשיתוף אחיו התאום בלפור כתב ספר מחקר על ברדיצ'בסקי ולקסיקון לשיפור הלשון וספרים לילדים. שימש עורך הביטאון של "דואר ישראל".

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 1
    • 0
    • 1

    תגובות


    1 תגובה על “בולי העצמאות של מדינת ישראל – ההיסטוריה חוזרת!”

    1. לילי פרי הגיב:

      מרנין לב

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    כְּבַדלָשׁוֹן וּמְהִירְחֵמָה

    אילנה יפה
    כְּבַדלָשׁוֹן, אוֹתוֹ אָפוֹרִיזְם מִתְמַהְמֵהַּ, וּמְהִירְחֵמָה שֶׁרֹאשׁוֹ עֲטוּר שַׁלְהֲבוֹת אֵשׁ, שְׁנֵי יְדִידִים...

    אֹשֶׁר  

    רחל קנופ
    כְּשֶׁקַּרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ יְצִיפוּנִי בְּחֹם כְּשֶׁאֶשְׁמַע אֶת אִווְשַׁת הָרוּחַ בְּעָלִים כְּשֶׁאֶעֱצֹם עֵינַיִם...

    הָרַוָּקוּת

    דביר שרעבי
    רָצִיתִי לִהְיוֹת זוּג וַאֲנִי לְבַד מְאֹד עַכְשָׁו אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ לְאָן...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית