אִבּוּד נְתוּנִים | דָּת, צֶבַע וּלְאֹם
אִבּוּד נְתוּנִים
לֹא אִבַּדְתִּי בַּעַל.
אֲנִי יוֹדַעַת בְּדִיּוּק אֵיפֹה הוּא.
אֲנִי מְאַבֶּדֶת מְעַט מְאֹד.
יוֹתֵר מַשְׁלִיכָה.
סְתָו מַתְמִיד.
כְּשֶׁהָפַכְתִּי לְגֶרֶב יָחִיד,
חָזַרְתִּי לִמְכוֹנַת הַכְּבִיסָה.
מִתְגַּלְגֶּלֶת הָלְאָה
עִם כָּל הַהַשְׁלָכוֹת.
דָּת, צֶבַע וּלְאֹם
לָאָמָּנִית הַגֶּרְמָנִיָּה שֶׁפָּגַשְׁתִּי בַּתַּעֲרוּכָה
הָיוּ עֵינֵי הַסְקִי כְּחֻלּוֹת
וְשִׁנַּיִם לְבָנוֹת תַּו תֶּקֶן גֶּרְמָנִי.
עָנַדְתִּי לַעֲבוֹדוֹתֶיהָ מַחְמָאוֹת כְּמוֹ מֶדַלְיוֹת גֶּנֶרָלִיּוֹת.
אָמָּנוּת חוֹמֶקֶת עֲבוּרִי
אֶת הַבִּדּוּק שֶׁל דָּת, צֶבַע וּלְאֹם.
הִיא לֹא יוֹדַעַת גְּבוּלוֹת.
אֵין בָּהּ תְּנַאי.
אֵין בָּהּ טְלַאי.
תגובות