close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • אֵיךְ קָרָה שֶׁרַגְלֶיךָ הֵחֵלּוּ לָלֶכֶת

    ד"ר דן אלבו | שירים | התפרסם ב - 14.10.18
    בְּהַגִיעַךָ לַמָּקוֹם שֶׁזֶּה עַתָּה הִגַּעַתָּ אֵלָיו
    אַתָּה לַמֶד בְּאִחוּר מַה
    שֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ לְשֵׁם מַה בָּאתָ וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ
    וְאֵיךְ הֵחֵלּוּ רַגְלֶיךָ לָלֶכֶת בְּגִיל שְׁנָתַיִם 
    בְּטֶרֶם יָדַעְתָּ לְאָן רָאוּי לָלֶכֶת.

    ד"ר דן אלבו

    ד"ר דן אלבו, היסטוריון, משורר וחוקר תרבות. אלבו ייסד וערך את כתב העת שֶׁלֶם בתחילת שנות התשעים של המאה ה-20. פרסם עד כה שישה ספרי שירה. כמו כן ערך את האנתולוגיה הביוגרפית שירת מרים על שירת מירי בן-שמחון. שיריו תורגמו לאנגלית, ספרדית, צרפתית ויפנית. בין היתר תרגם מסות, שירים ונובלות מצרפתית לעברית.

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 1
    • 4
    • 3

    תגובות


    2 תגובות על “אֵיךְ קָרָה שֶׁרַגְלֶיךָ הֵחֵלּוּ לָלֶכֶת”

    1. טובה אסנת זלוטוגורסקי הגיב:

      “עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים וְאֵין אַתָּה בָּא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע מֵאַיִן בָּאתָ וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן” (אבות ג’/א)…תודה.

    2. חגי קמרט הגיב:

      דברים אחדים על שירו של דן אלבו, איך קרה שרגלך החלו ללכת?
      מאת: חגי קמרט

      איך קרה שרגלך החלו ללכת? דן אלבו

      בְּהַגִּיעֲךָ לַמָּקוֹם שֶׁזֶּה עַתָּה הִגַּעְתָּ אֵלָיו
      אַתָּה לָמֵד בְּאִחוּר מַה
      שֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ לְשֵׁם מַה בָּאתָ וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ
      וְאֵיךְ הֵחֵלּוּ רַגְלֶיךָ לָלֶכֶת בְּגִיל שְׁנָתַיִים
      בְּטֶרֶם יָדַעְתָּ לְאָן רָאוּי לָלֶכֶת.

      הפסוק הנדוש שמקובל להגיד באירועים לאו דווקא משמחים הוא
      ” דע מניין באת ולאן אתה הולך” ( פרקי אבות ג משנה א)
      בשיר הדובר אומר שכאשר אתה מגיע לנקודת זמן מסוימת בחייך
      נדמה לך שהגעת למקום ששמת לך כמטרה להגיע אליו. אך ברגע של התפקחות וחשבון הנפש אתה בעצם לומד שאינך יודע לשם מה באת למקום הזה ומה צופן לך העתיד.
      הרמז לכך או ההוכחה לכך היא מהתחושה או האינסטינקט הטבעי של
      האדם שהתחלת ללכת ברגליך מבלי שאפילו כיוונת יעד מסוים היינו הליכה לשמה!
      המסר של השיר הוא בעצם שתי מילים: ” אי וודאות” החיים שלנו בנויים על בסיס של אי וודאות מתמדת. אתה לא יודע מה יקרה לך בעוד רגע. לדוגמא: לפני רגעים חשבת ללכת לקניות לסופר, ובעוד רגע אתה מוצא עצמך במקום בסופר בתחנת עזרה ראשונה…
      אלא מאי?
      הכותרת של השיר מכוונת לתובנה אחרת שמתקשרת היטב
      עם הסיפא של השיר והיא :
      פליאת טבע האדם.
      אני יכול להסביר את תהליך הראייה אך לעולם לא אוכל להסביר מדוע ולמה אני רואה!
      אני יכול להסביר לאן אני הולך ברגליי אלו, אך למה הרגליים הולכות
      למה תינוק מתהפך על מקומו ואחר כך מתיישב על מקומו? האם חשב להתהפך? האם חשב לשבת?
      התבוננות בטבע האדם. וניסיון כושל להבין את מהותו של טבע זה.

      כלומר כמה תובנות בשיר קצר זה
      א. האי וודאות הקיימת המתמדת בעולמנו
      ב. הפלא שבטבעו של האדם
      ג. אי אפשרות נצחית להבין את מהות טבע האדם.
      ד. היכולות הטבעיות באדם אינן קשורות לידע או השכלה אינן פונקציה של לימוד. (“וְאֵיךְ הֵחֵלּוּ רַגְלֶיךָ לָלֶכֶת בְּגִיל שְׁנָתַיִים
      בְּטֶרֶם יָדַעְתָּ לְאָן רָאוּי לָלֶכֶת.)

      מבחינה צורנית תכנית:
      כל השיר כולו נע על ציר הזמן על שלושת זמניו:
      הווה עתיד עבר.
      בהגיעך = בזמן שאתה מגיע
      למקום = תאור אתר או נקודת אחיזה בזמן
      בהגיעך הגעת = לשון נופל על לשון.
      אתה למד באחור מה שוב אחור מה בזמן.
      אתה עכשו בהווה, לא יודע למה באת ולאן אתה והלך = מבט לעתיד.
      ואיך רגליך החלו ללכת = זמן עבר

      רובד שני של השיר:

      בגיל שנתיים שאיסוף הנתונים ומערכת עיבוד הנתונים
      עדיין בחיתוליהם הילד קם והולך הנה והנה על פי אינסטינקט תחושה אולי צבע שמושך את העין אולי חפץ מסוים שאותו הוא רוצה להחזיק בידו אך ההליכה היא אינסטינקטיבית על דרך הטבע ללא תכלית ברוררה או מטרה ברורה
      בגיל מבוגר יש לאדם מטרה כאתגר בר השגה או לא בר השגה אך קיים האתגר שהוא הכח המניע

      השאלה הנשאלת מתוך הכתובים היא:
      מה עדיף האם ימי ילדות ארוכים רחבים
      בהם אתה פועל על דרך הטבע שכך אתה בנוי
      או ימים בוגרים שההליכה היא לשם מטרה מסוימת
      וכאשר אתה מגיע למטרה אתה שואל עצמך האמנם?”

      ואם נלך עוד צעד אחד קדימה השאלה תהיה
      מה עדיף החיים במאה העשרים כאן עם הרצון להגיע לירח לכוכבים
      לפתח רפואה ללמוד להשכיל וכו’
      או לחייות את חיי הפרא בג’ונגלים של אפריקה במסגרת שבט שכל שיודע בחייו הוא צייד אוכל טקסים שבטיים ותו אל. מי מאושר יותר?

      רובד שלישי של השיר רובד תיאולוגי:
      קשר ישיר למאמר מפרקי אבות:

      התחושה של הליכה אל הריק. שכל מה שעשית עד היום
      ירד לטמיון עם מותך. שכן אתה לא תוכל לחוות את הדברים שעשית ולראות איך האחרים מתייחסים אליהם כי אתה למד שאתה מת
      ומה הלאה זה אי וודאות מוחלטת ואז אתה שואל עצמך: אם כך למה בכלל נולדתי? לשם מה באתי? מה טעם היותי כאן כאשר עוד מעט אחדל מהיות!
      בְּהַגִּיעֲךָ לַמָּקוֹם שֶׁזֶּה עַתָּה הִגַּעְתָּ אֵלָיו
      אַתָּה לָמֵד בְּאִחוּר מַה
      שֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ לְשֵׁם מַה בָּאתָ וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ
      וְאֵיךְ הֵחֵלּוּ רַגְלֶיךָ לָלֶכֶת בְּגִיל שְׁנָתַיִים
      בְּטֶרֶם יָדַעְתָּ לְאָן רָאוּי לָלֶכֶת.

      שיר יפה עם לא מעט תובנות.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    המומלצים לילדים

    מערכת סלונט
    המומלצים לילדים של חודש אוגוסט

    המומלצים לילדים

    מערכת סלונט
    המומלצים לילדים של חודש נובמבר

    המומלצים לילדים

    מערכת סלונט
    המומלצים לילדים לחודש מרץ 2018
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית