במקורות חוזרים שוב ושוב על המצווה לפרסם את הנס, על החשיבות בהנחת החנוכייה על אדן החלון, כדי שהסיפור שלה יאיר למרחקים. אבל אותנו, מטרידה השאלה, איך לקרב את השלהבות הרוחניות לחיינו, איך לקרב את הנוער שלנו לממד הנסתר של הטקסטים העתיקים, למיתוס הפלאי של הפך הקטן שהספיק לשמונה ימים. איך עושים זאת?

כשיש בקרב הנוער שלנו ובציבור בכלל כל כך הרבה ריחוק מסיפורי קדם, מן החיפוש אחר האור והגבורה, באמת עולה השאלה: איך לגרש את החושך?

כמדי שנה בשנה שבים האורות של חג החנוכה להבזיק אל שגרת חיינו – ומבעד לחלונות בוקעות שלהבות הנרות, ומחזירות אותנו לזמנים קדומים ולטקסטים עתיקים ומקודשים.

שוב ואנו חוזרים לספר החשמונאים – לספר הגבורה, ושואלים  אנו את עצמנו האם אור החנוכייה בא להאיר את הניצחונות בשדה הקרב או את המאבק על הערכים המקודשים של היהדות.

כולנו גדלנו על אתוס הגבורה וההקרבה היהודית, וזכור לכולנו סיפור של חנה של חנה ושבעת בניה שהרטיט וריגש את כולנו וסימן לעם ישראל  לדורותיו הקרבה וקידוש השם מה הם.

ביקשנו מהרב אליהו חיים פנחסי, רב הקהילה של  שכונת עין חמד ואיש רב פעלים, לענות על כמה שאלות. בטרם נשמע את דבריו, נביא לפניכם הרקע ההיסטורי שהוא חלק בלתי נפרד  ממהותו של החג וההשגחה הניסית תוך כדי תיאור העובדות מתוך מגילת סיפור חייהם של החשמונאים השזורה בחיי האומה.

ספרי המכבים מתעדים את המאבק של החשמונאים  שהרימו את נס המרד ואת ניצחונם על היוונים אז קצת רקע היסטורי.

בשנת 167 לפני הספירה החל המאבק ההרואי, ואכן המדובר היה קודם כל במלחמה על זהות, בגזירות על היהודים לאבד את זהותם: איסור קיום השבת, איסור מילה וכפיית אכילת בשר טמא ועוד.

מתתיהו וחמשת בניו יצאו למלחמת מגן על אופיו המיוחד של העם, על ייחודו. בסופו של המאבק כבשו  היהודים מחדש את ירושלים ,טיהרו את המקדש,  הדליקו את המנורה בשמן זית טהור, חנכו את בית המקדש וחידשו את ימיו ותפארתו.

הרב אליהו פנחסי

הנה השאלות לרב אליהו חיים פנחסי, הרב של קהילת עין חמד. ננסה דרך דבריו להבין את האור המיוחד של החג הזה.

ביום כ"ה בכסלו מתחילים שמונת ימי החנוכה. לכולנו זו חוויה לראות את נרות החנוכה מאירים בחלונות הבתים. מהו הערך המרכזי של אותה הדלקה בחלונות, מה משמעות גירוש החושך?

הרב אליהו חיים פנחסי: חשוב להדגיש לא את ההארה של החשיכה החיצונית, אלא את ההארה של החשיכה הפנימית. לעצור לרגע ולראות את החיים באור אחר, באור יהודי. להבין מאין באנו, מה עשה עם ישראל לאורך הדורות, כיצד שמר על זהותו, ערכיו וקיומו הרוחני והפיזי ולהבין כי האור האמיתי הוא אותו יהודי, שיתגבר על החשיכה של האמונות המטעות והמתעתעות. לאורך דורות ניסו עמים שונים למחוק את הסממנים שמלכדים אותנו. אלפיים שנה ניסו במקומות שונים, בזמנים שונים, והמטרה הייתה אחת: לעקור את היהודי מהשורש שמחבר אותו לארץ  ולהווייתו הרוחנית.

כיצד מנחילים את המורשת שמדובר במאבק על רוח העם?

הרב פנחסי: זוהי בדיוק  הנקודה, האור שלנו מול החשיכה שלהם. המאבק לא היה פיזי בעיקרו, למרות המאבק הצבאי, המאבק היה על רוח העם. הייתה פה מלחמה בין שתי השקפות חיים נבדלות לחלוטין, בין שתי תרבויות שונות, וכולנו  יודעים שהמאבק הזה כמאבק רוחני ממשיך עד היום. יש כאן התנגשות בין יסודות רוחניים שונים, ואנו רואים היום למשל כיצד התרבות האמריקנית משחיתה אצלנו כל חלקה טובה, ואנו חייבים לשמור על ייחודנו ועל זהותנו. הגל  העכור הזה, שנמצא בתרבות ובתקשורת שוטף את החינוך והתרבות שלנו, ומה יהא על הדור הבא?

האם לא נדע לשמור על הייחוד היהודי? אורות החנוכייה הם התזכורת שזה העיקר, שהרוח תנצח את החושך. והנרות רומזים לנו ללכת בדרך האור, לעצור בטרם יהיה מאוחר מדי.

מדוע יש לנו מאבק עם התרבות היוונית המדגישה יופי ואסתטיקה, מה רע בזה?

הרב פנחסי: יופי וחיצוניות הם חלק חיינו, אבל אל נשכח מה העיקר. בתורה נאמר: "יפת אלוקים ליפת, וישכון באוהלי שם" (בראשית ט', כ"ז). היוונים השתעבדו לחומר, הם אלה שניסו למחוק אותנו רוחנית – הציגו לפני העולם את היופי ואת החיצוניות כערכים עליונים. מטרתם העיקרית הייתה למחוק את עולם  המושגים שלנו שהוא  עולם של אמת, של אמונה, של הדגשת הפנימיות שבאדם… בעולמנו -תכנים מובילים מתווים את האדם לדרך הנכונה, לתיקון המידות. להגשמת ייעודו.

כשאני רואה את הנרות מתנוצצים ברשות הרבים, אני יודע: חובתנו להדליק נרות בחלונות הבתים, האור לא מוותר. שתי הדרכים האלה עדיין נאבקות זו בזו, וחשוב לנו להביא את האור שלנו לעולם, לא לשכוח את האור של היהדות. לשמור על ילדינו, ערכינו, זהותנו היהודית וההיסטורית.

מרבים לדבר גם על הניצחון, על מסירות הנפש. מה החשיבות של ערכים אלה לאור חג החנוכה?

הרב פנחסי:  אין דבר יותר משמח יותר,  מאשר לראות את הילדים שמחים ומאושרים כאשר שרים  הם את שירי החנוכה…לראות אותם צופים  בשלהבות הנרות והפתילים, מרוממים את רוחם בסיפורי הגבורה של החשמונאים ומסירות הנפש העילאית שלהם.

החשמונאים ידעו למסור את נפשכם עבור האידיאלים   היהודיים  והערכיים… מכאן נבין את סוד כוחם…האפשרות לנצח במלחמה  למרות התנאים הנחותים.

יסוד היסודות ויסוד הבריאה היא מסירות נפש וההקרבה הרוחנית. הניצחון בקרב היה קודם כל ניצחון רוחני, ואת זה צריך להנחיל לדורות.