טל כץ, באגאדובא, הוצאת שתיים, 2025, 81 עמ'

ספר הביכורים של טל כץ, "באגאדובא" (עורכות: גיתית כבירי ומירי רוזובסקי, הוצאת שתיים, 2025) הוא מעבדת נפש גלויה ומשכנעת בכנותה. מדובר בנובלה גראפית קצרה, מרוכזת, אוונגרדית ואמיצה, היוצרת קשר מקורי וחד פעמי בין תוכן לצורה ומצטרפת למדף הספרים המכובד של הוצאת "שתיים".
עלילת "באגאדובא" מתארת בגוף ראשון, באמצעות מונולוג ארוך, הכתוב מנקודת מבטה של אישה ישראלית בעשור הרביעי לחייה, ובאופן כן וישיר, את השתלשלות האירועים מבוקר יום חול שגרתי שבו נחשפת האישה במקרה להתכתבות דיגיטלית בין בעלה לבין אהובתו הסודית, וממשיכה דרך המשבר הזוגי והמשפחתי, הפרידה, הגירושים, ומסתיימת ברמיזה לנקודת ההחלמה של האישה מהטראומה. באופן חכם, לא תלתה כץ את החלמתה של הגיבורה שלה במציאת אהבה חדשה או בגורם חיצוני אחר, והיא מקפידה לחזק את ההבנה שתהליך הריפוי נובע מתוך עבודה עצמית פנימית: "פותחת חלון, מתבוננת בפרחי העונה היפים ששתלתי אתמול עם הילדים, נושמת, אור נעים שוטף את החדר, הגוף מתמסר לצלילים. כבר שכחתי כמה שאני אוהבת לרקוד" (עמ' 78).
לכאורה, הזמן המסופר מתרחש על פני חודשים רבים, ואולם הפואטיקה המינימליסטית של כץ יוצרת את תחושת העירפול והשיתוק של הגיבורה שהיא מאוד משכנעת באותנטיות שלה. "רסיסים אחרונים של שפיות מגישים לי טישו, שוטפים לי את הפנים, מבשמים את צחנת השפלות שביני לביני, מעודדים אותי להרים ראש, לזקוף קומה, לא להביט לאחור, להמשיך עוד יום, עוד שבוע" (עמ' 39). ערפול זה מאפיין אנשים המנסים לתפקד כלפי חוץ בכל המישורים כדי לא לחשוף את עוצמת וממדי השבר הפנימי שהם חווים. למעשה, כאמא לשני ילדים קטנים, אין לה ברירה אחרת אלא להמשיך בכל הכוח את שגרת חייה: אחזקת בית, טיפול בילדים, הישרדות בקריירה והישרדות חברתית: "נשארתי רק שיריון שמכסה על עמוד שדרה שהתפורר. אומרים שמים רבים לא יכבו את האהבה, אבל מה יהיה עם החלודה" (עמ' 60).
התמודדות נשית מתוך הזווית הנשית עם בגידה בתוך חיי זוגיות היא חוויה שעוצבה על ידי אלנה פרנטה ב"ימי הנטישה" המופתי בתרגומו של אלון אלטרס (הקיבוץ המאוחד 2007) ולאחרונה על ידי אורית גידלי בספר השירה המרשים בעוצמתו "התאומים" (בהוצאת מקום לשירה, 2022). דומה שדווקא בשנים האחרונות גם הטאבו הזה הולך ונפתח. הצפת הטראומה של חוויית הבגידה מתוך החווייה הישירה של הנבגדת, והעברת הבושה והאשמה לצד השני הם מסימני רוח הזמן ו"באגאדובא" הוא חלק מזרם זה.
אחד החידושים היפים שמציג "באגאדובא", הוא בעיצוב הגראפי שלו, עליו חתומה גליה ברס. מקצת מהטקסט מעוצב באמצעות צורות סימבוליות רבות משמעות. כלומר, המילים לא רק נכתבות אלא הן גם מייצרות את שתי הצורות הסימבוליות החזקות ביותר של הספר: צורת בית, זה שיסודותיו התערערו, וצורה של הפלונטר, זה שהדוברת נמצאת בתוכו. קירותיו הישרים והסימטריים של הבית הופכים לשורות דמויות גלים ומערבולות, הלא הם גלים סוערים של נפש, והשיטוט של גלגל העין אחר שורות טקסט מעורבלות ממחישות לקורא את הסערה, הבלבול והתימהון.
סממן גראפי שני הוא הגופן בו הודפסה הנובלה, שהוא מאוד נדיר בספרות היפה העכשווית, ועל כן מושך מיד תשומת לב – הוא גופן בעל קווים מרובעים ודקים המזכיר את Guttman Cour Mir. עובדה זו חשובה מפני שגופן זה דומה לגופן המשמש חוזים בנקאיים, פירוט מצב העו"ש, מודעות רחוב ועוד. כך יוצר העיצוב הגראפי את הפער בין מצב הנפש למציאות החיצונית וממחיש את הפער בין הדיווח היבש המתבקש לבין כל מה שהמילים אינן יכולות להדהד באופן אמין מפני שנימי הנפש הפגועים אינם יכולים להיות מיוצגים באופן ישיר במילים כתובות. הזעקה הפנימית יכולה להיות מיוצגת בספרות באמצעות טכניקה של הגדה Telling, אך איך כיצד ניתן לבצע הראייה Showing? הפתרון שמצאה המעצבת גליה ברס אפוא הוא משחק בגופנים והוא זה שיוצר את הדרמה.
סממן גראפי שלישי מגולם בנספחים לספר. תהליך הריפוי של הגיבורה, הדוברת בגוף ראשון, מומחש ביתר שאת גם באמצעות קיט המצורף לספר עצמו, קיט הכולל מחברת ובה עמודים לבנים ריקים שבפינה הימנית שלהם מודפסים בגופנים קטנים מעין שירים קטנים, שהם למעשה משפטי העצמה פואטיים, כמו למשל: "אמיצה / לאפשר, להיפתח, / להרגיש, לעשות / מעשה, לנטוש את חופי / המבטחים של ההיגיון, / את המרחב המוגן, / ולצעוד שיכורה מאושר / ובהלה אל הלא נודע." אל מחברת השירים מצורפת קבוצה של כרטיסי קרטון גראפיים, אשר ממוענים החוצה, אל הקורא המדומיין של הספר, ומעבירים את הקוראים תהליך תרפויטי.
כך הופך "באגאדובא", ביטוי מומצא שהוא למעשה כותרת משחקית מקודדת למשפט "בגד הוא בה", למרחב לשהייה בתוך החוויה, לעיבוד החוויה, ולגישוש אחר נתיב של ריפוי. הקירבה האינטימית שמייצרת כץ אל לב המאפליה של הזוגיות החרבה היא דרך לאחוז במרחב השלישי הבטוח, ולהוליד תיקון. אין לי ספק שהספר, כולל הקיט, עתידים למצוא לעצמם מקום גם בחדרי טיפול ובסדנאות ביבליותרפיות.