לְיַד חַלּוֹן בֵּיתִי

לְיַד חַלּוֹן בֵּיתִי
חֲלוֹמִי מַפְלִיג בְּאֳנִיָּה, וּלְצִדּוֹ נִשְׁמָתִי
רוּחוֹת אַהֲבָה פָּתְחוּ שַׁעַר תִּקְווֹתַי
בְּאָזְנַי לָחֲשׁוּ דְּמָעוֹת.

לְיַד חַלּוֹן בֵּיתִי
נְמָלָה עֵירֻמָּה בִּדְאָגָה מְלַקֶּטֶת אוֹכֵל
צוֹנַחַת בַּאֲפִיסַת כּוֹחוֹת
בֵּין אִילָנוֹת נוֹטְפֵי גֶּשֶׁם
אַךְ תִּקְוָתָהּ, לֹא מְאַבֶּדֶת.

לְיַד חַלּוֹן בֵּיתִי
צִיפּוֹרִים עַל עֲנָפִים מְנַגְּנוֹת
בְּתוּגָה אֶל הַשָּׁמַיִם מַבִּיטוֹת
בִּדְמָמָה, לַלְּבָנָה וְלַעֲנָנִים מְרַנְּנוֹת.

לְיַד חַלּוֹן בֵּיתִי
פּוֹעֵל מוּתָשׁ חוֹזֵר מֵעֲבוֹדָתוֹ
סוֹפֵר מְעַט יְמֵי אוֹשֵׁר בִּתְמִימוּתוֹ
מַר נֶפֶשׁ מִתְאוֹנֵן בַּלַּיִל וּבְיוֹמוֹ
אַךְ מִבָּנָיו מַסְתִּיר דִּמְעָתוֹ.

חַלּוֹן בֵּיתִי לִרְוָחָה פָּתַחְתִּי
וְשָׁאַלְתִּי בְּכָל קוֹלוֹת הַנֶּפֶשׁ:
מָתַי תָּשׁוּב אַהֲבָתִי?
מָתַי תַּגִּיעַ תִּקְוַת נְמָלָתִי?
מָתַי תָּשׁוּב הַצִּפּוֹר לְעַנְפֵי הָעֵץ?

אַךְ חַלּוֹנִי שָׁתַק
וְשָׁתַק….
שֶׁמָּא תַּגִּיעַ תְּשׁוּבָתִי…

הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת

הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת מִדֵּי יוֹם בִּדְמָמָה נוֹצֶצֶת,
בֵּין קַרְנֶיהָ נִשְׁמָתִי הַצְּנוּעָה מְרַחֶפֶת.
מַחְשְׁבוֹתַי אֶל אִי הָאַרְגָּמָן חוֹטֶפֶת,
בְּכָל כּוֹחָה דַּמַּמְתִּי מְנַפֶּצֶת.
שִׁירִים לָהּ חִבַּרְתִּי, לְזוֹ שֶׁבְּרֹאשִׁי מְהַדְהֶדֶת
תָּפַרְתִּי לָהּ בִּגְדֵי אַהֲבָה, וּבִתְמוּרָה לִי מִדֵּי יוֹם תּוֹפֶרֶת
נִגַּנְתִּי לָהּ בְּכִנּוֹר גַּעְגּוּעַי, בְּעֵינֶיהָ לִי בְּיָפְיָהּ מְנַגֶּנֶת.
סִפַּרְתִּי עָלֶיהָ לָעֲנָנִים וְלַשָּׁמַיִם – כָּמַהּ הִיא מְיֻחֶדֶת.
קוֹלָה שֶׁנִּשְׁאַר סָמוּךְ לְחַדְרִי, הוֹתִיר נַפְשִׁי מֻרְעֶבֶת
לָחֲשָׁה עַל אָזְנִי חֲסִידָה כִּי בִּי הִיא מְאֹהֶבֶת
שֶׁמָּא נִפָּגֵשׁ בַּפַּרְדֵּס, שָׂם הִיא מִסְתּוֹבֶבֶת
הִיא לִקְּטָה אֹשֶׁר וְשִׂמְחָה, בֵּין הַפְּרָחִים שׁוֹכֶבֶת
שְׁמָהּ הוּא שֶׁמֶשׁ, וְאַהֲבָתָהּ בְּלִבִּי בּוֹעֶרֶת.