close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • תיקון שָבועות בלֵיל הנְהרה: סיפּור משפּחתי

    בלפור חקק | מאמרים | התפרסם ב - 06.06.19

    אני זוכר עוד מילדותי שבלֵיל חג שבועות, לֵיל מתן תורה, היו נשארים המבקשים לקחת חלק בתיקון של ליל שבועות ערים שעות ארוכות. ילדים שראו עצמם בוגרים  ראו כבוד גדול להשתתף בליל תיקון שבועות. לחג במשפחתנו היה אופי מיוחד, עקב הזיכרון של ה”פרהוד” שאירע בחג שבועות תש”א (פרעות יוני 1941).

    בכל פעם שהמשפחה שלנו התכנסה לתיקון שבועות עד לפנות בוקר, קראו לזה “מִשְמָרָה.”

    מתן תורה וקבלת תורה

    את תפילת ערבית נוהגים בכל הקהילות להמשיך עד אחרי צאת הכוכבים. הנימוק לכך הוא, שחג השבועות מתקיים על פי התורה במלֹאת “שבע שבתות תמימות,” לכן יש למלא את ספִירת העומר בשלימותה. ליל שבועות הוא הלילה של התיקונים, שנועדו להכין את כולם לקבלת התורה. לא פעם נשאלת השאלה מדוע החג נקרא “חג מתן תורה” ולא “חג קבלת התורה,” וההסבר הוא שבמדבר בימי משה רבנו  היה מתן תורה, וקבלת התורה מתרחשת בכל דור. למה יש צורך לעשות תיקון שבועות כל הלילה? על כך יש הסבר:

    “אִיתָא (יש, מסופר) בזוהר שחסידים הראשונים היו נֵעורים כל הלילה ועוסקים בתורה. וכבר נהגו רוב הלומדים לעשות כן. ואפשר לתת טעם על פי (ה)פשוטו, לפי שישׂראל היו ישֵנים כל הלילה והוצרך הקב”ה להָעיר אותם, כִּדאיתַא (כמו שמסופר) במדרש, לכן אנו צריכים לתקֵן זה” (מתוך הספר מגן אברהם [ר’ אברהם גומבינר], מאה 17).

    כלומר: אנו באים בלילה זה לתקן את  הלילה שקדם למעמד הר סיני, להיות ערים לקבלת התורה, ולא לישון כדרכם של בני ישראל לפני מעמד ההר.

    “תיקון” בארמית משמעו קישוט, ובזוהר מפורש שליל תיקון שבועות משמעו לקשט (לתקן) את הכלה (התורה) לפני מעמד הר סיני:

    … “ר’ שמעון כך אמר בשעה שהתכנסו החברים באותו לילה אצלו: נבוא לתקן תכשיטי כלה למען תימָצא מחר בתכשיטיה ומתוקנת למלך כראוי” (ישעיהו תשבי, משנת הזוהר, כרך ב’, עמ’ תק’ע-תקע’ב).

    “מִִשְמָרָה” במשפחה שלנו בכל ליל שבועות

    “עד מתי התיקון?” שאלתי את אבי בצעירותי, והוא ענה: “עד שתַגיע שעת הנְהרה בבוקר.” מאז ראיתי בלילה הזה שעשינו “מִשְמָרָה” עד הבוקר, “לֵיל הנְהרה.”

    אני זוכר את ליל תיקון שבועות בבית הוריי: בני המשפחה של אמי נהגו לבוא אלינו לחוג את תיקון שבועות. הגברים היו נוהגים לקרוא ללילה הזה “מִשְמָרָה.” תיקון שבועות של יהודי בבל (עירק) נכלל בספר “קריאי מועד,” והוא כולל מדרשים, פסוקי  תנ”ך, משנה, ספר היצירה  ואִדרא רבּא. הגברים היו עוסקים בקריאת התיקונים, והנשים היו מגישות את ה”ברָכות,” כדי לאפשר לגברים לברך על מיני מזונות, פרי אדמה ועץ וכן  לברך “שהכל נהיה בדברוֹ” על המשקאות. אצל יהודי בבל נהוג לאפות בשבועות מאפה שנקרא כָּאהִי, בצק עלים מטוגן בחמאה או מרגרינה, עליו מפזרים סוכר או סילאן תמרים. ה”מִשְמָרָה” של יהודי בבל מתקיימת במניין גברים לפחות, כדי לאפשר אמירת קדיש לעילוי שם הנפטרים.

    תיקון שבועות בטעם “הפרהוד” שהתרחש בחג שבועות 1941

    במשפחת אמי היתה משמעות נוספת לתיקון שבועות, כיוון שבחג שבועות תש”א (יוני 1941) התרחש ה”פרהוד,” פרעות ביהודי בגדד, שבמהלכם נרצחו מאות יהודים, וביניהם שני אחיה הבכורים של  אמי סעידה: נורי ואברהם חבשה הי”ד, שהיו בשנות העשרים לחייהם, סטודנטים באוניברסיטת בגדד. ב”מִשְמָרָה” במשפחתנו עשו קדיש לזכרם מדי שנה. אֵם הבנים הנרצחים, סבתי תופחה, נהגה במשך שנים ללכת עמנו ברגל אל הר ציון בירושלים ועלתה מאה מדרגות ברגל אל קבר דויד המלך (שנולד בשבועות), לתנות לפניו כאבה על מות בניה  לא היה קיים אז “כביש האפיפיור”). סבי, יצחק חבשה (אבי הבנים הנרצחים), היה אומר בעודו בחיים שכל ימיו עַד הפרעות התפלל את תפילת “ויהי אחרי מות שני בני אהרן” ביום כיפור בבֶכי מר, כדי שלעולם לא יפקוד אותו שֵבר כזה, ולמרות תחינתו, שני בניו הבכורים הלכו ביום אחד. הוא היה בשֵבר של אמונה, ורק לאחר שנולדו לבתו הבכורה סעידה שני בנים תאומים שבע שנים אחרי הפרעות, קיבל את דין החכמים שזו תמורה של “שניים תמורת שניים” (הכוונה ללידה של הרצל ובלפור חקק – כותב שורות אלה ואחיו התאום). אמי היתה נערה בזמן הפרעות, ונשלחה מטעם המשפחה לתחנות המשטרה ובתי החולים לראות את כל הגופות של נרצחי הפרעות וטראומה זו ליוותה אותה כל חייה מאז שבועות תש”א. בסרט התיעודי “הרצל פינת בלפור” של הבמאי אילן רהב מופיעה עדותה המלאה על פרעות חג השבועות:

    קישורית לסרט “הרצל פינת בלפור”:

    השנה מלאו 76 שנה לפרעות. הזיכרון של ה”פרהוד” מלווה את משפחות היהודים שעלו מבבל (עיראק), ויש ביטוי לאירוע קשה זה גם במוזיאון יהודי בבל באור יהודה, שייסד מרדכי בן פורת (בעבר שר וחבר כנסת). בשיריי וכן בשיריו של אחי התאום הרצל חקק יש ביטוי ספרותי לפרעות אלו. גם בספרי החדש “רשות לתיקון עולם” יש שירים רבים בנושא זה. בפואמה “חתונת הדמים” אני מתאר את חתונת הוריי כחתונה שבה כל מתֵי הפרעות משתתפים בין הקרואים בחתונה, ואת עַמודי החופה מחזיקים שני האחים הנרצחים של אמי, כי באו לאחר מותם להיות עדים לחתונתה של אחותם. המיתוס המשפחתי ראה בלידה שלנו כתאומים פיצוי לנרצחים, ואמי הלכה אל חתונתה, כמו נִקראה ללדת את אחֶיה המתים. בשנה שעברה, במלאת 75 לפרעות, היו עצרות רבות, ואנו כמשמרי זכר הנרצחים הופענו עם עדותנו בעצרת “הפרהוד” בכנסת ובעצרת “הפרהוד” במוזיאון יהודי בבל באור יהודה.

    קישורי להופעת הרצל ובלפור חקק בעצרת הפרהוד בכנסת:

    התיקון הוא יצירת האר”י ותלמידיו

    בצעירותי שאלתי את המבוגרים ממני למה עלינו להיות ערים כל הלילה לצורך התיקונים, ונאמר לי שמסורת היא שיֵש בכך כדי לעשות תיקון למקַבלי התורה הראשונים בדוֹר המִדבר שהלכו לישון בלֵיל מתן תורה. כפי שכתבתי לעיל, העֵרוּת שלנו בתיקון ליל שבועות היא התיקון לַשינה שלהם ברגע הגדול של מתן תורה.

    עם זאת, בזוהר מסבירים את עֵרות המתפללים בתיקון שבועות כהמשך למנהגם של החסידים הראשונים לאורך דורות להיות ערים כל הלילה כדי לקבל את התורה. וכך נאמר בזוהר: “חסידי קדמאי לא הוו ניימי בהאי ליליא”, כלומר: החסידים הראשונים לא היו ישֵנים בלילה זה (הזוהר, פרשת אמור, צ”ח). המנהג הזה לא הוזכר לפני ימיו של האר”י ולכן נראה, שכמו שתיקונים אחרים נוצרו על ידי האר”י, גם תיקון שבועות נוצר על ידי האר”י וגוריו (כך נקראת חבורתו של האר”י), בתקופת פריחת הקבלה בצפת במאה ה-16. ברור שמנהג זה בעבר היה מנהג של בני עלייה ואנשים שעסקו בחכמת הנסתר ולא מנהג שנגע לכל יהודי ויהודי. האר”י ותלמידיו הכינו את סדר ליל תיקון שבועות והמנהג התפשט במהירות בקהילות. יש עותק מודפס של התיקון יש משנת 1612 מהעיר קראקה בפולין. התיקון הופץ גם בדפוס וגם בקונטרסים מועתקים בכתב יד. הרב ישעיהו הלוי הורביץ, מחבר “שני לוחות הברית” מציין בספרו: “סדר הלימוד של זה הלילה כבר נתפרסם  ונודע לרבים על ידי הקונטרסים שנתפשטו.”

    המשמעות הקבלית: חיבור כנסת ישראל עם הקב”ה

    המקובלים אנשי הסוד מסבירים שהם עמֵלים כל הלילה בקריאת פרקים מן הזוהר, המשנה והתורה כדי להכין את כנסת ישראל להתחבר עם הקב”ה. במושגים קבליים כנסת ישראל היא השכִינה (ספירת מלכות), והיא הספירה האחרונה בסדר הספירות של האלוהות. החיבור של כנסת ישראל (האהובה, השכִינה) עם הקב”ה (הדוֹד) נתפסת במונחים של זיווג, של ייחוד. ואכן ה”כתובה לחג השבועות” היא בנוסח שיר אהבה:

    יָרַד דּוֹדִי לְגַנּוֹ לַעֲרֻגוֹת בָּשְׂמוֹ
    לְהִתְעַלֵּס עִם בַּת נָדִיב וְלִפְרוֹשׂ עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמוֹ
    אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה
    שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים נָטַשׁ וּפָרָשָׁיו וְרִכְבּוֹ
    וּבֵין שְׁדֵי אַיֶּלֶת אֲהָבִים שָׂם מְסִבּוֹ
    בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ
    רַעְיָתִי יוֹנָתִי בֹּאִי אִתִּי לִדְבִיר וְאוּלָם
    כִּי לְמַעֲנֵךְ אֶעֱזֹב כָּל הֲמוֹנֵי מַעְלָה וְחֵילָם
    וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם
    (כתב הפייטן ישראל נג’ארה)

    עבור הלומדים הפשוטים, זו תחושת של לימוד בחברותא בליל שבועות, בלי לראות את הרבדים הצפונים של לילה זה. המקובלים נוהגים לפני ליל התיקון לטבול במקווה ולהיטהר בדומה לחיוב של משה רבנו לעם להיטהר לפני מתן תורה: שמות י”ט 15-14:

    יד וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן-הָהָר, אֶל-הָעָם; וַיְקַדֵּשׁ, אֶת-הָעָם, וַיְכַבְּסוּ, שִׂמְלֹתָם.  טו וַיֹּאמֶר, אֶל-הָעָם, הֱיוּ נְכֹנִים, לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים:  אַל-תִּגְּשׁוּ, אֶל-אִשָּׁה.

    יש עדוּת של ר’ שלמה אלקבץ (מחבר “לכה דודי,” בתקופת פריחת הקבלה בצפת), והוא מספר על לילה זה: “דעו לכם כי הסכמנו החסיד ר’ יוסף קארו ואני עבדו ועבדכם מהחברים לעמוד על נפשנו ליל שבועות וַנִידד שינה מעינינו.” עדותו המלאה של אלקבץ שימשה לי השראה לשיר על אלקבץ וחבריו בבית המדרש. בשיר הפרטי  שלי התיקון הוא תיקון השירה ולא תיקון שבועות, אך יש דמיון בתכנים:

    הנה קטע מן השיר שלי “תיקון שירה” מספר שיריי “רשות לתיקון עולם” (2016):

    דְּעוּ לָכֶם שֶׁבַּלַּיְלָה בָּאָה נְהָרָה
    וְיָצָאנוּ לְסַדֵּר בְּמִלִּים
    אֶת תִּקּוּן הַשִּׁירָה.
    אָמַרְנוּ מִזְמוֹר הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים
    לְהָבִיא שִׁירַת הָרְקִיעִים הַמֶּרְכָּבָה וְהַחַיּוֹת
    אָמַרְנוּ אַלְפָא בֵּיתָא
    לְסַדֵּר כָּל הָאוֹתִיּוֹת
    לְסַדֵּר מֵחָדָשׁ מֵאָלֶף וְעַד תָּיו
    לְהַעֲלוֹת הַשִּׁירָה עַל הַכְּתָב.
    לְחַבֵּר הַמַּלְכוּת אֶל יְסוֹדִי
    לִלְחֹשׁ: לְכָה דּוֹדִי.

    והשאיפה הגדולה יותר של העוסק בתיקון, היא לתקן “נֵרוֹ של עולם,” להביא גאולה לעולם כולו. כך כתבתי בשיר שלי, “תיקון הנר”:

    מִשְּׁעַת הָנֵץ
    אֲנִי קָם לְתַקֵּן נֵרוֹת כְּבוּיִים
    הַרְחֵק מֵעֵין רוֹאֶה
    אוֹמֵר לַחַשׁ
    מִלִּים שְׁבוּרוֹת, צְקוּן
    מְחַשֵּׁב קֵץ
    חַי בִּזְמַן תִּקּוּן.

    בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קִלְקוּלִים
    אֲנִי נִסְתָּר נֶאֱלָם
    נוֹשֵׂא בְּיָדִי נֵר שַׁעֲוָה פָּשׁוּט
    בְּתוֹךְ קֻפְסַת פַּח.
    מְכַוֵּן מְחוֹג הַזְּמָן
    נִסְתָּר מֵעֵין כֻּלָּם

    מְתַקֵּן נֵרוֹ שֶׁל עוֹלָם.

    בלפור חקק

    משורר, סופר ופובליציסט, שימש יו”ר אגודת הסופרים העברים בישראל (2011-2005). נבחר לחתן תנ”ך עולמי לנוער ב-1965 ואחיו התאום הרצל היה סגנו. פרסם עד כה 8 ספרי שירה (יער כלולות, ואז בקץ היוחסין, זריחה בין הזמנים, משורר של חצות ועוד) וכן בשיתוף אחיו הרצל כתב ספרי מחקר, לקסיקון לשון וספרים לילדים. שימש כותב תוכניות לימודים ומפקח במשרד החינוך.

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 0
    • 0

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    הזקן והסוודר

    שי מרקוביץ'
    לרגל 120 שנה להולדתו, קבלו 7 סיבות, פרט לכתיבה, לאהוב את...

    חַיֵּי שָׂרָה

    זהבה כלפה
    הָלַכְתָּ מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר עִם בְּנִי יִצְחָק לֹא אָמַרְתָּ לֹא הִשׁאַרְתָּ מִילָה הוֹדָעָה רַק לָקַחְתָּ אֶת יִצְחָק לֹא הִבְטַחְתָּ לְהִתְקַשֵּׁר לֹא הִשְׁאַרְתָּ בְּדָל עִוֵר שֶׁל יְדִיעָה...

    קול קורא: התחלה חדשה

    לכבוד ראש השנה הקרב ובא מערכת סלונט קוראת לציבור היוצרים והיוצרות...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית