close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • שפת הים

    רפאל אזרן | סיפורים | התפרסם ב - 11.10.21

    אתה מטייל עם אהובתך על שפת הים, אהובתך מטיילת איתך, שניכם מטיילים, אוהבים, נאהבים, ואוחזים בגלידה נמסה, בתורות. השמש מסמנת על עורכם גבולות חדשים. אתם נעצרים בנקודה מסוימת שנראית לכם הטובה ביותר לעצור בה, כזו שתהווה מפגש אולטימטיבי של מחסה וצל. לאחר חישובי גאות ושפל מדוקדקים – תניחו את התיקים במרחק מה מהשפה, ובכוריאוגרפיה של ריקוד מסורתי עתיק יומין תפרשו את הסדין על קרקע בוערת. מקץ אי אילו החלפות, אי אילו מריחות ואי אילו משפטים – גמלה בליבכם ההחלטה להיכנס. אתם נכנסים. תחילה חצי גוף. היא לא אוהבת שאתה מתיז עליה מים לפני שהיא מחליטה עצמונית לטבול גוף שלם. אתם נרטבים. מעמיקים. דגים מטביעים את עצמם לדעת. החפצים שהשארתם מאחור מתרחקים עד שמאבדים את זהותם, כבר קשה להבחין האם זו מגבת המשתלשלת מפתחו של תיק או לשון קרוקודיל שסועה. בפעם הבאה שתביטו על קו החוף – לא יהיה חוף, לא יהיו מתרחצים, אתם לבד בלב ים. בנשימות לא סדורות תנסו לאתר את כוכב הצפון, אבל אין גלגלי הצלה בשמיים, כפות רגליכם נעדרות קרקעית.

    בכניסת אות מוסיקלי של סרט אימה, יתחיל לחוג סביבכם זנב, אחר כך יתבהר – של כריש! ראית פעם משהו כזה בנשיונל ג’אוגראפיק, גם קראת בעיתון, רק לא דמיינת שיום יבוא ומשפחת העמלצים תהיה קרובה כל כך. באבחת סנפיר הוא מצלחת אותך ארצה, בד בבד נוגח את אהובתך בראשו, מרשים במפגן קואורדינציה כרישי. אתה מנסה להיאבק אבל החיים לא הכינו אותך למאבק שכזה. אחרי שתלש את צווארך בשיניו, ראשך מתנתק מיתר גופך, מה שהיה שלך כבר איננו בבעלותך. בעינייך הצוללות למצולות אתה מבחין כי ידה של אהובתך צפה לפני שקיעה. אצבעותיה אצות בהילוך איטי. כוח הכבידה עושה את המוטל עליו. בנקודה מסוימת ידה תעבור על פניך לכדי ליטוף. בעוד מספר רגעים מלתעותיו ייסגרו על השלל שבזז מגופכם. בפעם הבאה שתצאו ממנו תהיו במצב צבירה נוזלי. בשן ועין אתם מנצלים את מומנטום הסעודה האחרונה לחתור את דרככם לחופשי. אתה חסר ראש והיא נטולת ידיים. בעזרת עבודת גוף משותפת תעלו על המזח. תוציאו אוויר. תכניסו. איבדתם חלקים ניכרים ממכם אבל לפחות אתם ביחד. תכניסו אוויר. תוציאו. היא שוצפת קוצפת זעם על איך לא אמרת לה קודם?! לפני שנכנסתם. “אף פעם לא נכנסנו לעומק כזה,” אתה מתנשף מצדך.

    רפאל אזרן

    רפאל אזרן, יליד 1981. ילדותו עברה עליו באופקים, ירושלים, ובחברת נוער בקיבוץ 'טירת צבי' - בפנימיות ומשפחות אומנה. במסגרות אלה קיבל חינוך דתי, דבר שמאוחר יותר גם יבוא לידי ביטוי בשירתו. ספרו הראשון, "שלך", (הוצאת 'סער'), ראה אור בהיותו בן 15 בלבד. שנה מאוחר יותר זנח את הדת ועבר לפנימייה לאמנויות במצפה רמון ללמוד מוסיקה ותאטרון. בשנת 2004 סיים סטודיו למשחק 'ניסן נתיב' ת"א, זכה למלגה מ"קרן תרבות אמריקה-ישראל' ומאז שיחק במספר תפקידים בתיאטרון ובקולנוע. בשנת 2013 עזב את ישראל לטובת לימודי תאטרון פיזי ב-MOVEO שבברצלונה והחליט להשתקע בעיר. במאי 2017 פרסם את ספרו "מטרו – שירים מחוץ לבית" ('ביטאון שירה') אותו כתב על מכשיר נייד, במטרו, בדרך מאיפה שהוא לאן שהוא. שיריו פורסמו במגוון כתבי עת: "עיתון 77" ,"יקום תרבות", "ביטאון שירה", עיתון "הארץ" ועוד. כיום חי ויוצר בברצלונה ונחשב למשורר העברי הראשון מאז גירוש יהודי ספרד, ולפרקים, בדרכו שלו, בין השיטין, אף מתכתב עם שירת תור הזהב של יהדות ספרד. שיריו מיטיבים לבטא את השבר בין המשפחה והבדידות ובין חו"ל וישראל, עם מידה לא מבוטלת של הומור ואירוניה, כשברקע עומדת ההוויה הספרדית בכלל והברצלונאית בפרט. בימים אלה משלים את ספרו הבא "הגירה פנימית", וכשמו כן הוא, אסופת שירים אישיים וחושפניים שיביטו יותר פנימה ופחות החוצה.

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 1
    • 0
    • 2

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    זה קרה בשנה הראשונה כשסין נפתחה למערב

    יגאל צור
    זה קרה בשנה הראשונה כשסין נפתחה למערב. אבישי מ. היה בטיול...

    הנון-קונפורמיסט – אלברטו מורביה

    שי מרקוביץ'
    קצת מביך להודות, אבל עבור חלק גדול מהקוראים שגדלו בשנות ה-90,...

    נדיבות / פעולות שנכרתו לי מגזע העצים

    חנן בולר
    נדיבות מַבָּט הַגִּלּוּפִין מִתְעַטֵּר בִּסְלָלוּם נָדִיר וְאִטִּי מְחַדֵּד חוּשִׁים זְעִירִים בְּיַעַר...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית