שני שירים
צִיּוּר
לִרְאוֹת בְּעֵינַיִם אוֹהֲבוֹת
רִגְעֵי שִׁגָּעוֹן
לְהָקִיץ אֶל בַּיִת עִם גַּג אָדֹם
סְבִיבוֹ קוֹצִים הוֹפְכִים
פְּרָחִים וְרדִּים עַל דֶּשֶׁא יְרַקְרַק
וּפַרְפָּרִים.
וּבַשָּׁמַיִם שֶׁמֶשׁ
מְבַשֶּׂרֶת — עַל עוֹלָם חָדָשׁ
וְלָהּ חִיּוּךְ בְּאֶמְצַע הָעִגּוּל
מִמֶּנּוּ בּוֹקְעוֹת קַרְנַיִם אֵינְסוֹפִיּוֹת,
כְּאֹשֶׁר נִצְחִי בְּצִיּוּרֵי יְלָדִים,
כְּמִלִּים שֶׁל שִׁיר.
בַּיִת
לָדַעַת לִבְנוֹת בַּיִת
וּלְהַחְזִיק לְבַד עוֹלָם
לַחְלֹף בּוֹ חֳרָפִים כְּשֶׁרְעָמִים
יִתְּנוּ קוֹלָם.
לָדַעַת שֶׁהַזְּמַן מֵבִיא שִׁנּוּי.
שֶׁהָאָבִיב מֵמֵס אֶת הַקָּרָה.
וּבְתוֹךְ כָּל זֶה לִזְכֹּר לִהְיוֹת
הַרְבֵּה לִהְיוֹת
שְׂמֵחָה.
תגובות