שפות זרות

אֵין עוֹד מִקְצָב לַזְּמַן

כְּשֶׁהַחַיִּים לָרִיק וְהַדַּלּוּת גְּדֵלָה.

הָאַיָּלָה הָרְדוּפָה שֶׁנָּסָה עַל נַפְשָׁהּ מִכַּלְבֵי־צַיִד

פּוֹצַעַת פִּיהָ בְּיִלְלַת סַכִּין.

הַכּוֹכָבִים, כְּעִוּוּתֵי מַרְאָה,

פְּזוּרִים בַּעֲטִיפוֹת סֻכָּרִיּוֹת מְנַצְנְצוֹת;

הֵם לֹא אוֹמְרִים דָּבָר, הֵם רַמָּאִים,

מְסוֹבְבִים רוּלֵטָה מֵעַל רֹאשִׁי,

אֲשֶׁר קוֹדֵחַ בְּשָׂפוֹת זָרוֹת, וּבַיִת בָּהֶן אַין.

*

אֵיךְ רָעַד הַכֹּל וְאֵיךְ רָעַד הַקּוֹל,

אֵיךְ אָמַר הַקּוֹל: "אֲנִי לֹא יָכוֹל",

אֵיךְ הַכֹּל כָּבָה וְהַקּוֹל בָּכָה,

אֵיךְ הַקּוֹל לוֹחֵשׁ "אֵין אֲוִיר רַק אֵשׁ",

אֵיךְ הַכֹּל בִּקֵּשׁ שֶׁיָּבוֹא מֵאַיִן

וְאֵיךְ הַקּוֹל הִתְחַנֵּן,

קוֹל־יְבָבָה וְהַכֹּל דְּמָמָה־יְמָמָה.

אֵיךְ הַקּוֹל הִתְקָרֵב

וְהַכֹּל אֵין עוֹנֶה, הַכֹּל תִּקְווֹת שָׁוְא.

אֵיךְ הַקּוֹל שׁוֹאֵג:

"הָשִׁיבוּ עַכְשָׁו!"