close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • שמשון מלצר – שירת הדור במתן ייחודי

    פרופ' גבריאל מוקד | הומאז' | התפרסם ב - 25.04.18

    שמשון  מלצר שנולד בגליציה בשנת 1909 התחנך בילדותו בחינוך דתי חסידי. הוא למד, לאחר מכן, בסמינר עברי למורים בלבוב, ועלה ארצה בשנת 1933. אחרי עלייתו ארצה היה פעיל בתנועת גורדוניה, היה מורה לעברית, עבד במלאכות שונות, ובהדרגה התחיל לעסוק בעריכה של כתבי עת לנוער ובעריכה לשונית.

    אחרי תקופת-מה של חיבור יצירות ביידיש, פנה מלצר ליצירה בשירה עברית, כאשר הוא נוטה כבר מראשית כתיבתו לשירה סיפורית, חברתית ובעלת תכנים היסטוריים, שבהדרגה נתגבשה בעיקר בסוג (ז’אנר) של בָּלָדָה, אשר בו תכנים היסטוריים/רעיוניים מקבלים אופי גיבורי/הרואי. (אך אצל שמשון מלצר בָּלָדָה, לפעמים, גובלת דווקא בז’אנר של אידיליה). על כל פנים, מלצר הושפע בבָּלָדות שלו גם ממסורת בָּלָדית בספרות הפולנית, וגם מיצירות ביידיש (למשל, משירי המשורר הרומנטי הפולני הגדול, אדם מיצקביץ’, ומסיפורים חסידיים).

    נטייתו הבָּלָדית של מלצר מקושרת עם גישה אוהבת אל מסורת קהילות ישראל בגולה. אין הוא שותף לגישתו של י.ח. ברנר המצביעה על אנומליה חברתית בגלות, וגם אין לו זיקה לביקורת חברתית חריפה על חיי יהודים בגלות של מנדלי מוכר ספרים. הוא מדגיש ביצירתו את האור הרוחני שבחיי ישראל בגולה, וגם נושאים היסטוריים מחיי עם ישראל בתקופות שונות. (גם) נושאים שהוא מעלה מחיי ישראל בארצו אינם מוצגים על ידיו, למעשה, בניגוד לחיי הגולה. יצירותיו הן גם, בדרך כלל, שקולות וחרוזות והעמקותיו הבָּלָדיות וההיסטוריות קשורות בדרך כלל בלשון עממית. גם תרגומיו מקושרים עם נימת היסוד של יצירתו, וכך, למשל, הוא תרגם מיידיש את כתבי י.ל. פרץ.

    שמשון מלצר. עיצוב תמונה: תפארת חקק

    אולי הפואמה הבָּלָדית היפה והידועה ביותר של שמשון מלצר היא “דובוש והבעל שם-טוב”. זהו שיר ריתמי מאד אשר בו ראש שודדי חבל הררי של הקרפטים, דובוש האגדי, מבקש, לפני מותו, תיווך של בעל שם-טוב “איש האלוהים” לקראת משפט של מעלה. והנה כמה בתים מבָּלָדָה נהדרת זו:

    “דובוש בָּא רָכוּב כְּנֶשֶׁר, רַעֲמָתוֹ כְּלֹבֶן שֶׁלֶג.

    עַל סוּסוֹ מְהִיר רַגְלָיִּם הוּא דּוֹהֵר לִשְׂפַת הַפֶּלֶג. והבעש’ט יוֹשֵׁב עַל סֶלַע וְעֵינוֹ אֶל עָל נִבֶּטֶת.

    דובוש רַד, כָּרַע עַל בֶּרֶךְ, אֶל הבש’ט דִּבֵּר בְּרֶטֶט: “שראלו שראלו אִישׁ אֱלֹהַּ, דובוש, דובוש לְרַגְלֶיךָ!

    שׁוּר, מֵרֹאשׁ קרפט גָּבוֹהַּ הֵנָּה רַדְתִּי אֵלֶיךָ. שראלו שראלו! זֶה הַכְּלִי מַטְבְּעוֹת זָהָב מִלֵּאתִי-

    מַתָּנָה לְךָ אִישׁ הַפֶּלֶא.גַּם גַּרְזֶן שָׁנוּן הֵבֵאתִי.. קַח הַכְּלִי, קַח הַכֶּסֶף-אַךְ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל גְאַלָה,

    כִּי קָרוֹב יוֹמִי לָלֶכֶת לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן לְמַעְלָה.”

    והבעש”ט עוֹנֶה:

    “דובוש דובוש! טשולוביטשה! (בֶּן אָדָם) אֵיךְ תָּבוֹא לְדִּין שֶׁל מַעֲלָה

    וְגַרְזֶן שָׁנוּן עָלֶיךָ? הַגַּרְזֶן מִמְּךָ וָהָלְאָה!”

    באווירה יותר הגותית ושלווה נתונות הפואמות של מלצר על רש”י ודומותיה. אמנם ככל שמתקרב מלצר מבחינת לוח הזמנים המתוארים בשירתו לימינו, כן מחוויר תיאורו, כי כנראה הז’אנר הבָּלָדי מתאים יותר לפנייה לזמנים עבָרו.

    ואכן לשיא הצלחתו כמשורר חוזר ושב מלצר לעָבר החסידי המובהק והידוע בריקודו של רבי זושא, שיר שגם הוא שימש להדגמה של ריתמיות מעולה – כשהייתי סטודנט צעיר – בתרגילי פרוזודיה קלאסית של החוג לספרות באוניברסיטה העברית, בשיעורים בניהולו הבלתי-נשכח של בנימין הרושובסקי – הרשב.

    וכך מתחיל השיר הזה, שגם הוא, בדומה לשיר על דובוש והבעש”ט, מהווה את השירה והפואטיקה של מלצר:

    “וְהָרַבִּי רַבִּי זושא עִם אָחִיו הָרַבִּי מֶלֶךְ

    יוֹם אֶחַד בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר, טֶרֶם שֶׁמֶשׁ אוֹר יָאִיר,

    קָמוּ חֶרֶשׁ, הִתְקַדְּשׁוּ, הִתְעַטְּפוּ בְּבִגְדִּי הֶלֶךְ

    שַׂק הָעֹנִי עַל הַשֶּׁכֶם – וַיֵצְאוּ מִתּוֹךְ הָעִיר

    כִּי הָרַבִּי אֱלִימֶלֶךְ וְאָחִיו הָרַבִּי זושא

    לֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת בַּיִת וְלִחְיוֹת מִתּוֹךְ קַלּוּת,

    עוּרָה מֶלֶךְ דושׁה (נֶפֶשׁ), עוּרָה!

    חוּשָׁה זושא סרצה (לֵב), חוּשָׁה!

    וַיֵצְאוּ בַּבֹּקֶר יַחַד – יַחַד לַעֲרֹךְ גָּלוּת.”

    וכך, בין מחול נדודים חסידי לבָּלָדָה על איש אלוהים, מורמת הגלות בשירת שמשון מלצר למרום אסתטי ורוחני, המתאים לדור חלוציות של העלייה השלישית ואילך, וגם לשירת הדור במתן ייחודי.

     

    פרופ' גבריאל מוקד

    פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, לימד במחלקות לספרות באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת חיפה. כעורך כתב העת "עכשיו" היה אחראי לגילוים של חלק ניכר ממשוררי דור המדינה. כיוצר, הוא פועל במסגרת סגנון הווריאציות והמטא-וריאציות. בנוסף עורך ומפיק של כתב העת "ג'רוסלם רוויו".

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 0
    • 1

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    פריבילגיית משבר אמצע החיים

    פבל אלכסנדרוביץ‘ מובשוביץ‘
    הפואמה השירית מהמאה ה־14 של דנטה, שנחשבת עד היום לפואמה הטובה...

    אֶצְבַּע מוּנֶפֶת

    עידית ברק
    לְכָל אָדָם יֵשׁ אֵם עִם עֵינַיִם אוֹהֲבוֹת וְאֶצְבַּע מוּנֶפֶת לְהַזְהִיר מִכָּל...

    נפטר מת’יו סוויני

    שי מרקוביץ'
    המשורר האירי הנודע היה נחוש בכך שמחלתו לא תפריע ליצירה שלו...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית