שמחת תורה
גְּבִירוֹתַי וְרַבּוֹתַי, מְעַט גַּאֲוַת יְחִידָה:
אֲנַחְנוּ הָעָם הַיָּחִיד בָּעוֹלָם הָרוֹקֵד עִם
סֵפֶר בַּיָּד,
וְלֹא מְשַׁנֶּה אִם בַּסֵּפֶר הַזֶּה יֵשׁ דַּפִּים רְטוּבִים מִמַּבּוּל,
אֲדֻמִּים מִמַּכַּת בְּכוֹרוֹת,
מְלוּחִים מִגּוּפָהּ שֶׁל אֵשֶׁת לוֹט
אוֹ דַּפִּים כְּחֻלִּים שֶׁבֵּינֵיהֶם מִתְיַבֵּשׁ עֲלֵה תְּאֵנָה
שֶׁכִּסָּה אֶת עֶרְוַת חַוָּה.
כָּאן בַּגַּן עַל שֵׁם אֵלִי כֹּהֵן בִּשְׁכוּנַת רָמַת עֲמִידָר,
הַבַּחוּרָה מִבְּנֵי עֲקִיבָא, הָעֲטוּפָה בַּצָּעִיף
שֶׁבְּקשִׁי מַסְתִּיר אֶת סוֹדוֹת עָרְפָּהּ,
מוֹשִׁיטָה יָד לְבּוּדְהָה שֶׁהִתְחַפֵּשׂ לִמְטַפֶּלֶת נֶפָּלִית
הַמְּנַעְנַעַת כְּלוּלָב אֶת
יַד זְקֶנְתָּהּ.
בַּצַּד מוֹחֵא כַּפַּיִם מוֹכֵר הַפִּתּוֹת שֶׁתָּמִיד טוֹעֶה לְרָעָתוֹ
בְּהַחְזָרַת הָעֹדֶף.
לְיָדוֹ מְרַשְׁרְשִׁים הָאֲחֵרִים כַּעֲלֵי הָעֵצִים הַשְּׁתוּלִים
עַל פַּלְגֵי הָאוֹפְּטִימִיּוּת
אוֹ כְּמַטְבְּעוֹת בְּקֻפַּת צְדָקָה.
בִּשְׁבִיל הַמַּזָּל תָּרַמְתִּי רִשְׁרוּשׁ אֶחָד.
(מתוך:"נקמת הילד המגמגם")
תגובות