close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • שיר על כתם / נפתלי

    אורציון ברתנא | שירים | התפרסם ב - 02.12.20

    שיר על כתם

    "ואהבת לרעך כמוך"

    אֲנִי רוֹאֶה לָךְ כֶּתֶם עַל הַגַּב.
    אוּלַי לֵדָה. אוּלַי מִמַּעֲשֶׂה־מִשְׁכָּב.
    כָּזֶה כִּתְמוֹן, נֶחְשָׁב וְלֹא נֶחְשָׁב.
    וּמִי יָהִין עַכְשָׁיו לוֹמַר: "רַק בְּשֶׁל כָּךְ אֲנִי יוֹצֵא אֶל הַמֶּרְחָב,
    עַכְשָׁיו אֲנִי עוֹזֵב הַכֹּל, וְרַק בִּגְלַל כְּתָמִים אֲנִי יוֹצֵא אֶל אוֹר הַדִּמְדּוּמִים?"

    כִּי מִי יָהִין עַכְשָׁו לוֹמַר: "רַק בְּשֶׁל כָּךְ אֲנִי עוֹזֵב כֹּחוֹת שֶׁל אֲפֵלָה
    וּמִתְלַבֵּשׁ,
    עוֹזֵב יֵאוּשׁ, עוֹזֵב שַׁלְוָה שְׁחֹרָה ־
    וְרַק בִּגְלַל כִּתְמוֹן כָּזֶה, קָטָן, אֲנִי יוֹצֵא אֶל הַמֶּרְחָב שֶׁל אוֹר הַדִּמְדּוּמִים?"

    כִּי מִי יָעֵז לוֹמַר זֹאת לְעַצְמוֹ,
    וְלֹא יָשׁוּב לִסְתֹּם אֶת פִּיו, וּלְהִתְכַּסּוֹת, הֵיטֵב, בְּכָל שֵׁשׁ הַשְּׂמִיכוֹת,
    לָשִׂים שְׁנֵי הַכָּרִים עַל רֹאשׁ, וְלַחְנֹק עַצְמוֹ יָפֶה יָפֶה אֶל תּוֹךְ הַמְּנוּחָה?
    הֲלֹא בַּחוּץ הַדִּמְדּוּמִים כָּל-כָּךְ קָרִים.
    עוֹמֵד לוֹ שָׁם, בַּחוּץ, מֶרְחָב אַדִּיר וּמְסֻדָּר, 
    מֶרְחָב פָּתוּחַ וְרָחוּץ.
    דַּוְקָא הַיּוֹם לָצֵאת וּלְהִתְנַפֵּל אֶל תּוֹךְ עוֹלָם אַכְזָר?

    לֹא, הַיּוֹם אֵינוֹ הַזְּמַן לְנִסּוּיִים פְּרוּעִים.
    בַּעֲבוּרֵךְ אֲנִי נִשְׁאָר בִּפְנִים.
    אֲנִי נִשְׁאָר גַּם אִם הָרֵיחַ הָעוֹלֶה קָשֶׁה וּמְיֻתָּר.
    הַיּוֹם צָרִיךְ לִשְׁתֹּק הַיּוֹם.
    הַיּוֹם אֵינוֹ הַזְּמַן לְדִבּוּרִים.

    אֲבָל דְּעִי. עַכְשָׁיו אֲנִי רוֹאֶה לָךְ כֶּתֶם עַל הַגַּב.
    אוּלַי כִּתְמוֹן־לֵדָה? אוּלַי כִּתְמוֹן מִמַּעֲשֵׂה־מִשְׁכָּב?
    אוּלַי שֶׁלָּךְ? אוּלַי שֶׁלִּי?
    אוּלַי נִשְׁקָף מִמֵּךְ כְּמוֹ מִתּוֹךְ רְאִי.
    אוּלַי אַתְּ מִשְׁתַּקֶּפֶת בִּי?
    שֶׁכֵּן עַכְשָׁיו הַכֹּל סָגוּר הֵיטֵב,
    עַכְשָׁיו אֲנַחְנוּ נִשְׁאָרִים
    הַיָּד שֶׁלָּךְ בְּתוֹךְ שֶׁלִּי,
    כֵּן כָּךְ אֲנַחְנוּ שְׁנֵינוּ כָּאן שׁוֹכְבִים וּמְחַכִּים.

    עַד קֵץ כָּל הַיָּמִים.

    נפתלי

    "נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלוּחָה"

    אֲנִי נְמָלָה פְּצוּעָה, לֹא אוֹסֶפֶת, רַק מַגִּירָה
    טִפּוֹת עָסִיס מְקֻלְקָלוֹת.

    הַכֹּל הֶחְמִיץ אֶצְלִי. תָּמִיד הָיִיתִי דִּכְאוֹנִי.
    כֹּל שֶׁאָסַפְתִּי לֹא נִתַּן.
    אֲפִלּוּ לְעַצְמִי לֹא נָתַתִּי כָּבוֹד
    לְהָבִיא עַצְמִי קָרְבָּן.

    אֲנִי רוֹאֶה עַצְמִי בְּכָל הַכִּוּוּנִים מַתְחִיל לְהִתְרוֹצֵץ,
    מִן חֶרֶק כָּזֶה מְבֹהָל, שֶׁאִבֵּד
    אֶת הַכָּבוֹד לְהִתְאַבֵּד,
    אֲפִלּוּ עַצְמוֹ לְעַצְמוֹ לְרוֹעֵץ.

    כְּשֶׁהָיִיתִי צָעִיר תָּלוּ בִּי תִּקְווֹת,
    אָמְרוּ, אַתָּה תֶּאֱסֹף,
    בָּאָבִיב תַּעֲשֶׂה מַעֲשִׂים גְּדוֹלִים, הַחֹרֶף לֹא יָבוֹא,
    וְאִם יָבוֹא – בְּשֶׁלְּךָ יַחְלֹף.

    שָׁמַעְתִּי וְיָצָאתִי מִן הַתֶּלֶם לְהִסְתַּבֵּךְ בַּגַּרְגְּרִים.
    לֹא נָשָׂאתִי יְבוּל לֹא הִמְצֵאתִי דַּרְכֵי מִסְתָּרִים.
    הָיִיתִי רַק עִגּוּלִים עִגּוּלִים.
    עַד שֶׁהַכֹּל כָּבָה.

    אֲנִי נְמָלָה פְּצוּעָה.

    וְנַפְתָּלִי?
    הוֹ, נַפְתָּלִי. וּבְכֵן, בְּדִיּוּק אוֹתָם הַדְּבָרִים
    אֲבָל הַרְבֵּה יוֹתֵר נוֹרָא.

    אורציון ברתנא

    אורציון ברתנא הוא משורר, פרוזאיקון, מסאי וחוקר ספרות. לימד באוניברסיטת תל-אביב, באוניברסיטת בר-אילן, באוניברסיטת בן-גוריון, באוניברסיטת חיפה, בטכניון, באוניברסיטת אריאל ובמכללת סמינר הקיבוצים. באוניברסיטת אריאל הקים את המרכז ללימודי יהדות והומניסטיקה. כמו כן, שימש עורך של מספר כתבי-עת, ביניהם "מאזנים" וכתב-העת לספרות של אגודת הסופרים העברים. כיום הוא עורך את כתב העת "נכון" לאוטופיה ולדיסטופיה וכן הקים ועורך את "מורשת ישראל", כתב-עת מחקרי ליודאיקה. היה יושב ראש אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל (2000-1995) ונשיא הסניף הישראלי של פא"ן (2002-2001). כמו כן, מילא תפקידים ציבוריים רבים, ביניהם יושב ראש המועצה לספריות ציבוריות במשרד התרבות (2015-2011) וחבר המועצה להשכלה גבוהה בירושלים (2016-2012). ברתנא פרסם אחד-עשר קבצי שירה, שני קבצים של סיפורים קצרים, שתי נובלות, שני רומנים, ארבעה ספרי ביקורת ושישה ספרי מחקר. ספר מחקר שלו, "החידה הרומנטית של כוכבים בחוץ" ראה אור ב-2014 בהוצאת כתר. ספר שירים חדש שלו, "אחרי הגשם, שירים חדשים ומבחר שירים: 2014-1964" ראה אור ב-2015 בהוצאת קשב לשירה. "בסיפור עצמו", רומן חדש שלו, ראה אור באפריל 2019 בהוצאה משותפת של עמדה ושל כרמל. יצירתו ועבודתו הספרותית זכו בפרסים רבים, במלגות ובמענקים ספרותיים, ביניהם: פרס ברנר, פרס ראש הממשלה, פרס חולון, מענק קרן וולף, פרס ברנשטיין, מענק קרן רבינוביץ' לספרות ועוד. יצירותיו ומחקריו תורגמו ופורסמו בכשלושים שפות, ביניהן: אנגלית, סינית, רוסית, אוקראינית, ספרדית, צרפתית, ערבית, איטלקית, פולנית, גרוזינית (גיאורגית), שבדית, רומנית וקרואטית.

    מה דעתכם?

    • 1
    • 0
    • 1
    • 4
    • 3

    תגובות


    12 תגובות על “שיר על כתם / נפתלי”

    1. רן יגיל הגיב:

      שני שירים יפים מאוד. נפתלי הוא שיר מעולה מבית המדרש של שנות השישים צפונה.
      באשר לשיר השני: אם כך ואם כך – הכתם נשאר על הגב. יום נהדר – רני

    2. רוני סומק הגיב:

      השירים נכתבו בדם ליבך ולכן הם מרגשים

    3. יהודה ויצנברג ניב הגיב:

      שני השירים מרשימים בכנותם.
      קיימת בהם ריאליות יצירתית שגרמה לי לחזור ולעיין בהם מספר פעמים.
      יישר כח!

    4. אורציון ברתנא הגיב:

      תודה, רוני, אכן הרגשת את מה שהרגשת חייב להביא לידי ביטוי.

    5. אורציון ברתנא הגיב:

      אכן, רני, הכתם על הגב עד כדי כך שרואים אותו בכל הכיוונים של הגוף, גם על כפות הרגלים וגם על הקרקפת…

    6. אורציון ברתנא הגיב:

      תודה, יהודה. אכן השירים אמורים להטריד עד כדי קריאה חוזרת בהם.

    7. מידד הגיב:

      שיר על כתם מאוד מדבר אלי

    8. אורציון הגיב:

      תודה, מידד ושבת שלום

    9. רחל קרון הגיב:

      בזכות מאמריך אני לומדת לקרוא.

      ובשיריך, במיוחד אהבתי את שיר על כתם.
      חכמה עמוקה אני חשה בשיר "…עוזב כחות של אפלה…עוזב שלוה שחרה…אל המרחב של אור הדמדומים?… הדמדומים כלכך קרים…"עירבוב העולמות, הישויות, מה הוא מה ומי הוא מי.
      איך כאב הופך ליופי

    10. אורציון ברתנא הגיב:

      אכן, זו יכולה להיות כותרת מוצלחת ל"שיר על כתם" – איך שכאב הופך יופי או איך שיופי כואב או כמה קרוב יפה למכוער.
      תודה.

    11. יהודה פרידלנדר הגיב:

      השיר "כתם" טעון, מעלה עולם שלם של סיטואציות אנושיות והסמל כתם הולם אותם מאוד. כנ"ל בשיר "נפתלי". מבחינה אישית אני מתחבר לנפתלי מעט יותר, ואני חש, כך נדמה לי, שהשיר מבטא נקודת עומק קרובה לליבי ולעולמי האישי.

    12. אורציון ברתנא הגיב:

      אכן, שניהם באים מעומק ליבי, ממקומות כואבים…

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    יום הולדתו ה-100 של סלינג'ר יצוין בהוצאה מחודשת של כל כתביו

    הנזיר הידוע – הסופר האמריקאי המנוח ג'יי.ד. סלינג'ר – היה מן...

    מרלו המרגל

    שי מרקוביץ'
    המפיק של "מלחמת הכוכבים", הארי קורץ, והבמאי הבריטי גרג הול מאחדים...

    בַּחֲצֵר שֶׁל כָּף-יָדִי

    דן אלבו
    לֹא בָּרוּר לִי אִם זֶה עַתָּה סִיַּמְתִּי לָמוּת וּמֵעַתָּה יֵרָאֶה לִי...
    דילוג לתוכן