שיר על כתם / נפתלי
שיר על כתם
"ואהבת לרעך כמוך"
אֲנִי רוֹאֶה לָךְ כֶּתֶם עַל הַגַּב.
אוּלַי לֵדָה. אוּלַי מִמַּעֲשֶׂה־מִשְׁכָּב.
כָּזֶה כִּתְמוֹן, נֶחְשָׁב וְלֹא נֶחְשָׁב.
וּמִי יָהִין עַכְשָׁיו לוֹמַר: "רַק בְּשֶׁל כָּךְ אֲנִי יוֹצֵא אֶל הַמֶּרְחָב,
עַכְשָׁיו אֲנִי עוֹזֵב הַכֹּל, וְרַק בִּגְלַל כְּתָמִים אֲנִי יוֹצֵא אֶל אוֹר הַדִּמְדּוּמִים?"
כִּי מִי יָהִין עַכְשָׁו לוֹמַר: "רַק בְּשֶׁל כָּךְ אֲנִי עוֹזֵב כֹּחוֹת שֶׁל אֲפֵלָה
וּמִתְלַבֵּשׁ,
עוֹזֵב יֵאוּשׁ, עוֹזֵב שַׁלְוָה שְׁחֹרָה ־
וְרַק בִּגְלַל כִּתְמוֹן כָּזֶה, קָטָן, אֲנִי יוֹצֵא אֶל הַמֶּרְחָב שֶׁל אוֹר הַדִּמְדּוּמִים?"
כִּי מִי יָעֵז לוֹמַר זֹאת לְעַצְמוֹ,
וְלֹא יָשׁוּב לִסְתֹּם אֶת פִּיו, וּלְהִתְכַּסּוֹת, הֵיטֵב, בְּכָל שֵׁשׁ הַשְּׂמִיכוֹת,
לָשִׂים שְׁנֵי הַכָּרִים עַל רֹאשׁ, וְלַחְנֹק עַצְמוֹ יָפֶה יָפֶה אֶל תּוֹךְ הַמְּנוּחָה?
הֲלֹא בַּחוּץ הַדִּמְדּוּמִים כָּל-כָּךְ קָרִים.
עוֹמֵד לוֹ שָׁם, בַּחוּץ, מֶרְחָב אַדִּיר וּמְסֻדָּר,
מֶרְחָב פָּתוּחַ וְרָחוּץ.
דַּוְקָא הַיּוֹם לָצֵאת וּלְהִתְנַפֵּל אֶל תּוֹךְ עוֹלָם אַכְזָר?
לֹא, הַיּוֹם אֵינוֹ הַזְּמַן לְנִסּוּיִים פְּרוּעִים.
בַּעֲבוּרֵךְ אֲנִי נִשְׁאָר בִּפְנִים.
אֲנִי נִשְׁאָר גַּם אִם הָרֵיחַ הָעוֹלֶה קָשֶׁה וּמְיֻתָּר.
הַיּוֹם צָרִיךְ לִשְׁתֹּק הַיּוֹם.
הַיּוֹם אֵינוֹ הַזְּמַן לְדִבּוּרִים.
אֲבָל דְּעִי. עַכְשָׁיו אֲנִי רוֹאֶה לָךְ כֶּתֶם עַל הַגַּב.
אוּלַי כִּתְמוֹן־לֵדָה? אוּלַי כִּתְמוֹן מִמַּעֲשֵׂה־מִשְׁכָּב?
אוּלַי שֶׁלָּךְ? אוּלַי שֶׁלִּי?
אוּלַי נִשְׁקָף מִמֵּךְ כְּמוֹ מִתּוֹךְ רְאִי.
אוּלַי אַתְּ מִשְׁתַּקֶּפֶת בִּי?
שֶׁכֵּן עַכְשָׁיו הַכֹּל סָגוּר הֵיטֵב,
עַכְשָׁיו אֲנַחְנוּ נִשְׁאָרִים
הַיָּד שֶׁלָּךְ בְּתוֹךְ שֶׁלִּי,
כֵּן כָּךְ אֲנַחְנוּ שְׁנֵינוּ כָּאן שׁוֹכְבִים וּמְחַכִּים.
עַד קֵץ כָּל הַיָּמִים.
נפתלי
"נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלוּחָה"
אֲנִי נְמָלָה פְּצוּעָה, לֹא אוֹסֶפֶת, רַק מַגִּירָה
טִפּוֹת עָסִיס מְקֻלְקָלוֹת.
הַכֹּל הֶחְמִיץ אֶצְלִי. תָּמִיד הָיִיתִי דִּכְאוֹנִי.
כֹּל שֶׁאָסַפְתִּי לֹא נִתַּן.
אֲפִלּוּ לְעַצְמִי לֹא נָתַתִּי כָּבוֹד
לְהָבִיא עַצְמִי קָרְבָּן.
אֲנִי רוֹאֶה עַצְמִי בְּכָל הַכִּוּוּנִים מַתְחִיל לְהִתְרוֹצֵץ,
מִן חֶרֶק כָּזֶה מְבֹהָל, שֶׁאִבֵּד
אֶת הַכָּבוֹד לְהִתְאַבֵּד,
אֲפִלּוּ עַצְמוֹ לְעַצְמוֹ לְרוֹעֵץ.
כְּשֶׁהָיִיתִי צָעִיר תָּלוּ בִּי תִּקְווֹת,
אָמְרוּ, אַתָּה תֶּאֱסֹף,
בָּאָבִיב תַּעֲשֶׂה מַעֲשִׂים גְּדוֹלִים, הַחֹרֶף לֹא יָבוֹא,
וְאִם יָבוֹא – בְּשֶׁלְּךָ יַחְלֹף.
שָׁמַעְתִּי וְיָצָאתִי מִן הַתֶּלֶם לְהִסְתַּבֵּךְ בַּגַּרְגְּרִים.
לֹא נָשָׂאתִי יְבוּל לֹא הִמְצֵאתִי דַּרְכֵי מִסְתָּרִים.
הָיִיתִי רַק עִגּוּלִים עִגּוּלִים.
עַד שֶׁהַכֹּל כָּבָה.
אֲנִי נְמָלָה פְּצוּעָה.
וְנַפְתָּלִי?
הוֹ, נַפְתָּלִי. וּבְכֵן, בְּדִיּוּק אוֹתָם הַדְּבָרִים
אֲבָל הַרְבֵּה יוֹתֵר נוֹרָא.
שני שירים יפים מאוד. נפתלי הוא שיר מעולה מבית המדרש של שנות השישים צפונה.
באשר לשיר השני: אם כך ואם כך – הכתם נשאר על הגב. יום נהדר – רני
השירים נכתבו בדם ליבך ולכן הם מרגשים
שני השירים מרשימים בכנותם.
קיימת בהם ריאליות יצירתית שגרמה לי לחזור ולעיין בהם מספר פעמים.
יישר כח!
תודה, רוני, אכן הרגשת את מה שהרגשת חייב להביא לידי ביטוי.
אכן, רני, הכתם על הגב עד כדי כך שרואים אותו בכל הכיוונים של הגוף, גם על כפות הרגלים וגם על הקרקפת…
תודה, יהודה. אכן השירים אמורים להטריד עד כדי קריאה חוזרת בהם.
שיר על כתם מאוד מדבר אלי
תודה, מידד ושבת שלום
בזכות מאמריך אני לומדת לקרוא.
ובשיריך, במיוחד אהבתי את שיר על כתם.
חכמה עמוקה אני חשה בשיר "…עוזב כחות של אפלה…עוזב שלוה שחרה…אל המרחב של אור הדמדומים?… הדמדומים כלכך קרים…"עירבוב העולמות, הישויות, מה הוא מה ומי הוא מי.
איך כאב הופך ליופי
אכן, זו יכולה להיות כותרת מוצלחת ל"שיר על כתם" – איך שכאב הופך יופי או איך שיופי כואב או כמה קרוב יפה למכוער.
תודה.
השיר "כתם" טעון, מעלה עולם שלם של סיטואציות אנושיות והסמל כתם הולם אותם מאוד. כנ"ל בשיר "נפתלי". מבחינה אישית אני מתחבר לנפתלי מעט יותר, ואני חש, כך נדמה לי, שהשיר מבטא נקודת עומק קרובה לליבי ולעולמי האישי.
אכן, שניהם באים מעומק ליבי, ממקומות כואבים…