close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • שיר השירים ואביב – מקאמה וסיפור אהבה חביב

    בלפור חקק | סיפורים | התפרסם ב - 15.04.19
    על פי הלוח העברי, ניסן הוא החודש הראשון/ לכן  "שיר השירים" נקרא אז על כל לשון/ זוהי המגילה הראשונה שנקראת בפתח השנה/ היא מכניסה אלינו את האביב, מַבריחה מעלינו עֲננה./ המגילות בתנ"ך / מפוזרות על פני החגים, לִכשֶיִרווח: / יום תַ'בָּא , יום תַ'נָח.
    רוּת- נקראת בשבועות, אֵיכה- בתשעה באב / קוהֶלת- בסוכּות, אסתר- בפוּרים, ממש חג שובָב.
    על פי המסורת בקהילות ישראל (וזה מקובל מאוד על האוֹהבים הצעירים)/  בשַבּת חול המועד פסח קוראים "שיר השירים"./ נעים לַחבור אל המגילה הזאת, לקרוא את השירים הכְּתובים/ לחוש אווירה ארץ-ישראלית  וחיזור של זוג אוֹהבים./ מסע החיזור ביניהם מושך את לבנו- הוא רומנטי וחביב/ והוא מתרחש בעונת האביב./
    כשחכמינו בימי המִשנה ערכו את התנ"ך כספר מקודש/ הם התלבטו: אם אפשר לכלול קובץ ארוטי ונרגש?/ היה ויכוח אם זה מתאים  לתנ"ך/ או לאירוע שירי אֶרוטיקה ושירי פלמ"ח./  אך הפירוש האלגורי הציל את המגילה/ ר' עקיבא קבע שהיא "קודש הקודשים" ושיר ידוע לתהילה/ הוא קבע שזו אהבה בין הקדוש ברוך הוא וּבין אומתו הדְווּיה/ ארוטיקה סמלית בלבד שהיא שיר הללויה.
     
    שיר השירים מתרחש באביב
     
    בבתי הכנסת קוראים מאז  בימי הפסח את "שיר השירים"/
    כי העונה הרווחת במגילה היא עונת האביב וציוץ הציפורים.
    "כי הנה הסתו עבר, הגשם חלף הלך לו" כך שרה השולמית/ וזה ממש אביבנו בעונתו החלומית.
    גם נאמר: "הניצנים נראו בארץ, עת הזמיר הגיע, וקול התור נשמע בארצנו"/ וזה ממש מרַמֵז לָאביב, אביבֵנו./ עת הזמיר הגיע/ וזמן הפריחה מפציע.
    מדובר בשירי רועים, שירי אהבה בוורוד וּבתכלת/ שמיוחסים למשורר הידוע,  שלמה המלך/ (שכתב את שיר השירים, משלי וקוהלת)./ מתוארת במגילה אהבה בין נערה מעין גדי, נערה רועָה/ ובין המלך שלמה ושירתו המופלאָה.
    הנה פסוק אחד בלתי נשכַּח: /"משכני אחריך נרוצה, הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בָּךְ"/ כך היא שרה לו מאוהבֶת/  "נזכירה דודיך מיין מישרים אהבוך", היא כותבֶת. / על פי הפירוש הפשוט,  מדמיינת הנערה/ את כניסתה לארמון המלך בירושלים, כשהוא שר לה שירָה/. אחרי שחלמה על נשיקות פיהו של המלך היא פונה אליו משתוקקת/ היא אומרת: "משכני אחריך - נרוצה", חושקת./
    ברור שהמרחק הגיאוגרפי ביניהם הוא גדול/ היא בעין גדי והוא בירושלים, שַליט כל יכול/  היא בין הכְּרמים, שם את ענביהָ בָּצַר/ והוא רחוק עכשיו בין כותלי הארמון המבוצר. / אנו עדים לַחלומה של בת הכפר המתגעגעת בדמיונה לַמלך/ שאוּלַי כבר פגשה ואולי כבר טעמה מִנשיקות פִּיהוּ, כשטוותה בפלך.
     
    שיר השירים לאהבה
     
    "שיר השירים" מיוחד מכל ספרי המקרא/ באשר הוא שזור כולו דברי אהבה ושירה./ תיאורי אהבה מתרחשים בחיק הטבע/ הספר כתוב בניחוחות חשק עם הרבה צבע./ במקורו היה הספר מחרוזת של שירי חתונה ותשוקה/ והכלה מוצגת בו יפהפיה וחמקמקה/ היא ניחנה ביופי חיצוני, חמוקים מחוטבים וגם נפש יפָה/ הוא שר לה "שׂערךְ כעדר העִזים", והיא ממש נטרפה / מן המחמאות של המלך המאוהב/ שאומר לה "שדייך כשני עופרים", בהיותו על משכָּב./ כאב האהבה אותה חותךְ/ כשהוא שר לה "כפֶלח הרימון רקָתךְ"./ שירו הנלהב את לבה חורךְ: "כמגדל דויד צווארֵךְ".
    גם היא אינה חוסכת ממנו מחמאות כשהוא זז: / "ראשו כתם פז"/ מתפעלת היא ממראהו המרגֵש:/ "לחייו כערוגות בושׂם, ידיו גלילי זהב, שוקיו עמודי שֵש"/- אין ספק זה מפגש חַם- אש./ סוער בה הדם, ולא רק שערה גולש...
     
    כן, זו עונת האביב/ שִכְרון נעורים מסביב/ שִכְרון אהבה, סערת בשָׂרים ודמים/ והכול בתוך אווירת הכפר וניחוח הכרמים/ אנו רואים אותם בתוך גנים ומעיינות/ בתוך יערות, שם צבאים מדלגים אל איילות עדינות./ בתוך שלוות הכפר והפרחים המתעוררים/ אנו נחשפים לסערת אוהבים בתוך פריחה וציוץ ציפורים.
    שירי האהבה והדימויים הם מתוך חיי הכפר/ בין פריחת עצי הלבנון ו'אפקט הפרפר'/ שיניהָ של האהובה הנערצה/ הם "כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה"./ היא –לעומת זאת- רואה את אהובה גיבור יפה, עֶלם פלאות/ "מדלג על ההרים, מקפץ על הגבעות".
    היא נסערת, נעתקות מגרונה המילים:/ "דומה דודי לצבי או לעופר איילים"./  מתגעגעת שיגיע מן הארמון בירושלים:/יחבוק אותה בין גלים ושמים/  "עיניו כַּיונים על אפיקי מים".
     
    דימויים של כפר וטבע
     
    היא תמיד משוררת בדימויים של כפר/  נערה מאוהבת, נכבשת אליו כְּמבצר/
    מביטה בו מבטים עזים:/ "מראהו כלבנון", "בחור כארזים"./היא חלומית/  הוא קורא לה "שולמית", כי באה משוּלֵם (שוּנֵם)/ הוא מְנשקָהּ שוב ושוב וכמעט אינו נושם/ מביט בה לבו נכמר:/ "זאת קומתך דמתה לתמר"/ היא חושנית בעיניו, שולחת מבטים:/ "בטנך ערמת חיטים"/ הוא אומר, שוזר משפטים מעודנים:/ "שני שדייך כשני עפרים תאומי צבייה, הרועים בשושנים"./ אכן, אלה רגעים מרגשים לוהבים/ בחיי זוג האוהבים/ הם בשדה, או בטרקלין- / היא אומרת: "צרור המור דודי לי, בין שדיי ילין".
     
    כשהאהוב לוקח אותה אל עריסת משכָּבהּ/ היא שרה: "הֵביאני אל בית היין ודִגלו עליי אהבה"/ היא מכוסה מיני מאפֶה וּפרחים: / " סַמכוני באשישות רַפּדוני בתפוחים"./ "כי חולת אהבה אני", במיטתה לוחשת/ "שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני", מתבוששת ./ הם אוהבים בין ריחות הכפר, ולפעמים בארמון בירושלים/  והיא שואלת: "הגידה לי שאהבה נפשי, איכה תרעה? איכה תרבץ בצהריים?"
    זוג האוהבים מכיר את יפיה של הארץ והם אומרים שירים/ הם מתארים עצים ופרחים, כרמים, נחלים והרים/ ערש האהבה היא ארץ ישׂראל:/ שׂניר וחרמון, הררי בָּתר, עמקים  וכרמל/ אנו נחשפים לצפון, לריח הנהר/ אך גם "מי זאת עולה מן המדבר?"/ ברור מן השירים שזו אהובה שיפיָהּ עוצר נשימה: / "מי זאת הנשקפה כמו שחר, יפָה כלבנה, בָּרה כַּחמה"./ גם האהוב מתואר מקסים ובעל לב:/ "קווצותיו תלתלים שחורות כעורב". / בתוך נופי הארץ וריח הרגבים/ הם חושקים, משתוקקים ומתנים אהבים.
     
    הכללים הנצחיים של האהבה
     
    אנו קוראים את שירי האהבה היפים/ נושמים את ריחות האביב ואת הכיסופים./ חשים מעמקים, סיפור אהבתם המופלאה / כי  "עזה כמוות אהבה, קשה כשאול קנאה"/ ואיננו שוכחים את הפסוקים שהם בני נֶצח ולא שבוע: "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוהָ".
    אלה אמיתות נצחיות בצבעים של ורוד ותכלת/ אמיתות שתמיד יהיו פלא/  וקסמן מהלך עלינו  עד עצם ימינו אלה.

    מקורות לפסוקי שיר השירים:
    ד' 1 ( ו' 5): ד' 5 (ז' 4): ד' 3 (ו' 7) : ד' 4: ה' 11 : ו' 6 : ב' 8 : ב' 9 : ה' 12 : ה' 15: ז' 8 : ז' 3 : א' 13 : ב' 4 : ב' 5 : א' 7 : ג' 6 : ח' 5 : ו' 10 : ה' 11 :  ח' 6 : ח' 7.


    מגזרת נייר | עיצוב: תפארת חקק

    בלפור חקק

    בלפור חקק, משורר, סופר ופובליציסט שימש יו"ר אגודת הסופרים העברים בישראל (2011-2005). נבחר לחתן תנ"ך עולמי לנוער ב-1965 ואחיו התאום הרצל היה סגנו. פרסם עד כה 8 ספרי שירה (יער כלולות, ואז בקץ היוחסין, זריחה בין הזמנים, משורר של חצות ועוד) וכן בשיתוף אחיו הרצל כתב ספרי מחקר, לקסיקון לשון וספרים לילדים. שימש כותב תוכניות לימודים ומפקח במשרד החינוך.

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 2
    • 3
    • 2

    תגובות


    1 תגובה על “שיר השירים ואביב – מקאמה וסיפור אהבה חביב”

    1. בן-ציון יהושע הגיב:

      מי זאת הנשקפה כמו שחר, יפָה כלבנה, בָּרה כַּחמה – זהו הביטוי הממצה של המקאמה היפה.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    אציל אמיתי

    שי מרקוביץ'
    ברוסיה מתכננים שורה של חגיגות לרגל 150 שנה להולדתו של איוואן...

    מעדיפים את סטאלין

    שי מרקוביץ'
     מאה שנה לאלכסנדר איסייביץ’ סולז’ניצין – האיש ששילם על חירותו בשם...

    תּוֹדָה

    ענת לויט
    מוֹדָה אֲנִי עַל הָאוֹמֶץ לִהְיוֹת אֲנִי אֲשֶׁר הִנְנִי בְּלֶכְתִּי אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית