שירה חדשה / נשענת על עצים מתים
שירה חדשה
תַּחַת עֵץ סְגַלְגַּל
אֲנִי מַמְתִּין.
קָשֶׁה לָקַחַת רוּחַ קְרִירָה
מִנֶּפֶשׁ יְגֵעָה.
הִיא מְנַשֶּׁבֶת בַּשָּׂדֶה
בּוֹ מְצַפִּים
לְשִׁירָה חֲדָשָׁה.
טֶרֶם מָטָר
חָגִים בַּמַּעְגָּל.
נשענת על עצים מתים
שָׁמַיִם חַסְרֵי גָּוֶן
לֹא עוֹנִים
אֵיךְ הִגִּיעָה לְכָאן.
הִיא אֵינָהּ מַרְפָּה
מְלַטֶּפֶת בַּדִּים שְׂרוּפִים
טוֹמֶנֶת רֹאשָׁהּ בְּחֵיקָם
מַמְתִּינָה לְדִמְעוֹת אֵל.
עִם שַׁחַר
הַיַּעַר הַמִּתְאַבֵּל
מְכֻסֶּה שְׂמִיכָה שְׁחֹרָה
מְסָרֵב לְהַבִּיט בַּיּוֹם
שֶׁעַל צַמָּרוֹת נִרְכָּן.
תגובות