close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • שייקספיר באינסטוש

    שי מרקוביץ' | הומאז' | התפרסם ב - 04.05.20

    אמנים בריטים רבים מעלים בימי הקורונה בהתנדבות שפע של פרויקטים ספרותיים עבור תושבי הממלכה, המסוגרים בבתיהם


    בבריטניה, משום מה, לא חושבים שהופעה דיגיטלית פתוחה של עומר אדם בחסות מירי רגב זו חזות הכל, ויזמו בהתנדבות מספר פרויקטים מסקרנים בפלטפורמות דיגיטליות שונות עבור התושבים המסוגרים בבתיהם.

    כך, למשל, שחקן התיאטרון, הטלוויזיה והקולנוע הוותיק, סר פטריק סטיוארט (“אקס מן”, “מסע בין הכוכבים: הדור הבא”), הקליט סרטון וידיאו שבו הוא קרא את הסונטה מס’ 116 של שייקספיר, והעלה אותו בטוויטר ובאינסטגרם. צפוי היה שהסרטון יישאר נחלתם של מעטים בלבד, אך ראו זה פלא – עד עתה צפו בו יותר מ-1,300 איש ברחבי העולם.

    פטריק סטיוארט. כל הסונטות | צילום: ג”ג’ סקידמור/ויקיפדיה

    מעודד מהתוצאות, נזכר סטיוארט, ממייסדי ה”רויאל שייקספיר קומפני”, בילדותו בשנות ה-40 במאה הקודמת, כאשר אמו היתה מכינה עבורו סלט פירות צנוע, בליווי האימרה: “An apple a day keeps the doctor away”, והרחיב את הפרויקט שלו תחת אותו המוטו. סטיוארט עשה לעצמו מינהג – להקריא מדי יום את הסונטות של וויל הגדול, החל מהראשונה ועד האחרונה, לפי הסדר.

    ומבלי לתאם זאת עם סטיוארט, דיים הלן מירן, גם היא חברה לשעבר ב”רויאל שייקספיר קומפני”, העלתה לאינסטגרם את מופע היחיד שלה, המבוסס על שירת הבארדים – משוררים, זמרים ומספרי סיפורים אירים וסקוטים נודדים. מירן העלתה את המופע מבית פרטי, על חוף האגם טאהו, בגבול שבין נבאדה לקליפורניה בארה”ב, בו נתקעה עם פרוץ הקורונה. היא הוסיפה למופע שלה סונטות של שייקספיר, וקראה למופע “סונטות לבידוד”.

    הלן מירן. מהמטבח באהבה | צילום: ויקיפדיה

    הספרייה של ג’ולי

    דיים ידועה אחרת, ג’ולי אנדרוז (כיום בת 85), לעולם מרי פופינס, משדרת מביתה, יחד עם בתה, הסופרת אמה וולטון המילטון, פודקאסט לכל המשפחה בשם “הספרייה של ג’ולי”. המופע מארח מדי פעם אמנים אורחים, ביניהם נכדתה של אנדרוז, הופ.

    ג’ולי אנדרוז. שידור משפחתי

    “כילדה קראתי את כל הספרים שיכולתי לשים עליהם את ידי,” כתבה אנדריוז באתר של הפודקאסט, “ואני יכולה לומר שאין תענוג גדול יותר מלהתכרבל עם ספר טוב במיטה. ספרים הובילו אותי הרחק ממראות הבליץ של מלחמת העולם השנייה אל תוך הדמיון שלי ועולמות נוספים.”

    כמו כן מכינים בימים אלה בבריטניה ספר הכולל אוסף של מכתבים מאנשים ידועים בממלכה, המבקשים להביע את תודתם לעבודתם של צוותים רפואיים. את הרעיון העלה אלם קיי, רופא שהפך לסופר ולקומיקאי. קיי פנה לכל מיני סלבריטאים, ותוך שבוע מפנייתו נענו ליוזמה מאות אנשים, ביניהם פול מקרטני, הסופר ואיש הטלוויזיה סטיבן פריי, השחקנית אמיליה קלארק, הכדורגלן פיטר קרוץ’ ורבים אחרים.

    פול מקרטני. תודה לצוותים הרפואיים

    סמל של ייאוש אנושי

    אך הפרויקט היצירתי ביותר מגיע מכיוון בית הספר לאמנויות באוניברסיטת פלימות’ הבריטית. זו הרימה מיזם מיוחד – שהופק, אמנם, לא לרגל הקורונה אלא תוכנן זמן רב, שבו מוזיקאים, שחקנים, סופרים ומשוררים קוראים מדי יום באינטרנט פרקים מהפואמה הידועה של המשורר הבריטי בן המאה ה-18 סמואל טיילור קולרידג’ The Rime of the Ancient Mariner (“שירת יורד הים הישיש”). בין האמנים המשתתפים במיזם ניתן למצוא את ג’רמי איירונס, איגי פופ, מריאן פיית’פול, הילארי מנטל, טילדה סווינטון ואחרים. כמו כן משולבות בפרויקט עבודות של יוצרים מהאמנות הפלסטית, שנוצרו במיוחד עבורו.

    ג’רמי איירונס. שירת יורד הים

    קולרידג’ (1772 – 1834) נחשב לאחד מגדולי המשוררים האנגלים  ומראשיה של התנועה הרומנטית. בין יצירותיו הנודעות: “קובלה חאן”, “כריסטאבל”, “בלדות ליריות” ועוד. “שירת יורד הים הישיש”, שתורגמה לעברית מספר פעמים, היא הפואמה הידועה ביותר שלו, ובה הוא מתמודד עם הנושאים המרכזיים של השירה הרומנטית: החיים, המוות, העל-טבעי והדמיון הפיוטי. עלילת הפואמה, שהנושא העיקרי בה הוא הבדידות, עוסקת בחוויותיו של המלח הישיש, אותן הוא חולק עם עובר אורח.

    המסע, מספר הישיש, הפך לאסון נורא עבור צוות הספינה. לאחר שיורד הים הורג אלבטרוס, כל צוות הספינה רואה בכך סימן רע ומכריח אותו לענוד את גופת האלבטרוס על צווארו. במשך הזמן כל צוות הספינה מת, ויורד הים נשאר הניצול האחרון בה, כשהוא קורא בזעקתו: “Alone, alone, all, all alone, / Alone on a wide wide sea!”. את הפרק הזה מקריאה מריאן פיית’פול, שהקליטה אותו לפני שאושפזה בבית חולים עם וירוס הקורונה.

    “זוהי היצירה המודרנית הראשונה, העוסקת בתמת הבדידות, בצורתה המפחידה ומהפכת הקרביים,” מספר אחד המשתתפים בפרויקט, המשורר הבריטי פיליפ האואר, שהוא גם פרופסור לספרות באוניברסיטת פלימות’. “האלבטרוס הכרוך על צווארו של יורד הים הוא סמל של ייאוש אנושי ושל הפגיעה שלנו בטבע. עם זאת, בדרכה האיומה והיפהפייה, היצירה מציעה פתרון מופלא: עלינו להתעורר לפני שיהיה מאוחר, וכך נוכל להינצל.”

    האם הפרויקטים האלה עשויים לעזור לעם היושב בלונדון? קשה לדעת, אבל הם בטח לא יזיקו. מאידך תמיד אפשר לחזור להופעות של עומר אדם.

    שי מרקוביץ'

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 1
    • 2
    • 0

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    באהבה על אהבה ובצער גדול על צער גדול

    אורציון ברתנא
    1. מאז קראתיו לראשונה, הסב בי “פרקי שיר השירים” של שלום...

    מחזירים את ירושלים הישנה לחיים

    הרצל ובלפור חקק
    רבותי, ההיסטוריה חוזרת. טיול מרגש במוזיאון חצר היישוב הישן החזיר אותנו...

    מִכְתַּב לְאֶלְזֶה לָסְקָר שִילֶר

    לאה טרן
    כֹּה הֵיטַבְתְּ נַגֵּן בֵּין אֶרֶץ לְשָׁמַיִם בֵּין הֲיֵשׁ לְאָיִן קְמִילַת וֶרֶד...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית