קוֹנְדוּקְטוֹר

לִפְנֵי כְּנִיסָתוֹ לַקָּרוֹן
וְטֶרֶם צֵאתוֹ קוֹנְדוּקְטוֹר
מִשְׁתַּחֲוֶה לִקְהַל נוֹסְעִים.
אֵין מוֹחֵא לוֹ כַּף אַךְ הָאֲוִיר
נוֹגֵן רַכּוֹת בְּצִלְצָלִים וְנֶבֶל
וְעָשׂוֹר וְעוֹד כֵּלִים מְעֻדָּנִים
שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי מֵעוֹדִי
וְלֹא אֶשְׁמַע.
בְּיָדוֹ הָאֲדִיבָה הַמְּתוּחָה
כְּמוֹ אִבְחָה חָדָה וּמְדֻיֶּקֶת
שֶׁל חֶרֶב סָמוֹרָאִים חוֹרֵץ
לוֹ דֶּרֶךְ אֶל לִבִּי וּבַחִיּוּךְ
הַיַּלְדוּתִי שֶׁל נֵצֶר קֵיסָרִי
קוֹצֵר וּמְשַׁמֵּר אוֹתוֹ
לְשִׁמּוּשׁ חוֹזֵר

הִירוֹשִׁימָה

בְּהִירוֹשִׁימָה לֹא יָרַד הַיּוֹם גֶּשֶׁם
שָׁחֹר. לַאֲמִיתוֹ שֶׁל דָּבָר, זָרְחָה
שֶׁמֶשׁ קוֹפַחַת שֶׁנִּכְשְׁלָה בְּמַאֲמַצֶיהָ
לְהַשִּׁיל אֶת עוֹרָם שֶׁל הַמְּבַקְּרִים
שֶׁהִשִּׁילוּ מְעִילִים וּמִלִּים
וְלָתֵת בָּהֶם סִימָנִים מְסַרְטְנִים.
וּמוּל צִלּוּם גַּבָּהּ שֶׁל הַיָּפָּנִית
שֶׁהַפְּצָצָה צָרְבָה בִּבְשָׂרָהּ אֶת
הֶדְפֵּס הַקִּימוֹנוֹ שֶׁלָּבְשָׁה שָׁאַלְתִּי
אֶת עַצְמִי: מָה קָרָה לְאוֹתוֹ גַּב?
הַאִם שָׂרַד אֶת הַצַּלָּם? הַאִם
הִשְׂכִּיר אֶת עַצְמוֹ לְמוֹפְעַי
רִיאֶלִּיטִי וּלְסִרְטֵי תְּעוּדָה מַצִּיצָנִיִּים?
הַאִם בִּשֵּׂר סוּגָה חֲדָשָׁה בְּאָמָּנוּת
הַגּוּף? הַאִם יָדַע אַהֲבָה? הַאִם הִשִּׁיל
לִכְבוֹדָהּ אֶת חֲלוּק עוֹרוֹ? הַאִם יָדַע
אֶת פָּנֶיהָ? אוֹ שֶׁכָּל שֶׁנּוֹתָר הוּא רַק
מִשְׁטָח עִצּוּב שֶׁל גַּב עַל כַּן
שֶׁלֶד מְפוּחָם? וְהוֹדָאַת הַטַּיָּס שֶׁהוּא
לוֹקֵחַ אַחֲרָיוּת וְלֹא מִתְחָרֵט?