close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • פרומתאוס

    חיים ספטי | שירים | התפרסם ב - 16.06.21

    פְּרוֹמֶתֵּאוּס צוֹפֶה בַּטֶּלֶוִיזְיָה לְאַחַר אֲרוּחַת הָעֶרֶב –
    מְרַק פֵּרוֹת וּמַמְתַּק סוֹיָה וְעוּגִיָּה טִבְעִית –
    יוֹתֵר מִדַּי הוּא יוֹדֵעַ מִכְּדֵי שֶׁמַּרְאוֹת טֶלֶוִיזְיָה יְרַגְּשׁוּ אוֹתוֹ
    מָחָר יֵלֵךְ לַעֲבוֹדָתוֹ
    אֵין לוֹ יוֹתֵר עִנְיָן לִהְיוֹת הֶרוֹאִי,
    לְהִסְתַּכֵּן בַּהֲבָאַת הָאֵשׁ הָאֲסוּרָה
    לִהְיוֹת פְּרוֹמֶתֵּאוּס
    שִׁירָיו חֲדוּרֵי הַפָּתוֹס הָרַבִּים, מַה יַּעֲשֶׂה אִתָּם
    בַּבַּיִת הַמְשֻׁתָּף שֶׁבּוֹ הוּא גָּר
    אֵין לוֹ סֶלַע נוֹרָא-הוֹד לְהִכָּבֵל אֵלָיו
    לְהַשְׁמִיעַ קוֹלוֹת נְהִיָּה וּנְהִי, לִזְעֹם, לִסְבֹּל, לְהִתְיַסֵּר
    לְהִתְחַבֵּט הַאִם גְּבוּרָתוֹ הָיְתָה שָׁוָה אֶת מְחִירָהּ
    פְּרוֹמֶתֵּאוּס מְפֻכָּח עַתָּה, עוֹד מְעַט יִצְטָרֵךְ לְהוֹרִיד אֶת שַׂקִּית הָאַשְׁפָּה
    לְצַחְצֵחַ שִׁנַּיִם, לִלְבּשׁ פִּיגָ'מָה
    מָחָר מְחַכֶּה לוֹ יוֹם חָדָשׁ
    לְלֹא גְּבוּרָה
    עוֹד יוֹם
    לְלֹא גְּבוּרָה.

    חיים ספטי

    חיים ספטי, בוגר הפנימייה התיכונית-העיונית “בויאר” בירושלים והחוג לכלכלה באוניברסיטת תל-אביב, חבר באגודת הסופרים העברים ובאיגוד הכללי של הסופרים, פרסם שלושה ספרי שירה בהוצאת “כרמל”. רבים משיריו פורסמו בכתבי עת, ובהם “עכשיו”, “מאזניים”, “עיתון 77”, “הליקון”, “גג”, “פסיפס”, “אפיריון”, “כרמל”, “עמדה”, “מקף”, “המסדרון”, “עבריתון”, “שירת המדע”, “בגלל”, “שבילים”, “בכיוון הרוח”, “מוטיב” ו”בין סגול ובין תכלת”, בעיתונים “מעריב”, “הארץ” ו”ישראל היום” ובאנתולוגיות. פירסם גם סיפורים, מאמרים ומסות.

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 1
    • 0

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    צופן האור

    ענבל אשל כהנסקי
    הָאֹפֶן בּוֹ צוּף הָאוֹר נוֹפֶלֶת כְּמַלְאָךְ, כַּמּוּתָהּ וּמִשְׁקָלָהּ, כְּלוֹמַר הָאֵינוּת שֶׁלָּהּ....

    המומלצים – עיון – דצמבר 2025

    אנחנו מגש הכסף | סתיו שפיר | כנרת זמורה דביר |...

    ג'נט ג'קסון עושה היסטוריה

    פבל אלכסנדרוביץ‘ מובשוביץ‘
    על אף הרגע ההיסטורי, הזוכים הגדולים בפרס הדמוקרטי ביותר הם… עדיין...
    דילוג לתוכן