פְּרוֹמֶתֵּאוּס צוֹפֶה בַּטֶּלֶוִיזְיָה לְאַחַר אֲרוּחַת הָעֶרֶב –
מְרַק פֵּרוֹת וּמַמְתַּק סוֹיָה וְעוּגִיָּה טִבְעִית –
יוֹתֵר מִדַּי הוּא יוֹדֵעַ מִכְּדֵי שֶׁמַּרְאוֹת טֶלֶוִיזְיָה יְרַגְּשׁוּ אוֹתוֹ
מָחָר יֵלֵךְ לַעֲבוֹדָתוֹ
אֵין לוֹ יוֹתֵר עִנְיָן לִהְיוֹת הֶרוֹאִי,
לְהִסְתַּכֵּן בַּהֲבָאַת הָאֵשׁ הָאֲסוּרָה
לִהְיוֹת פְּרוֹמֶתֵּאוּס
שִׁירָיו חֲדוּרֵי הַפָּתוֹס הָרַבִּים, מַה יַּעֲשֶׂה אִתָּם
בַּבַּיִת הַמְשֻׁתָּף שֶׁבּוֹ הוּא גָּר
אֵין לוֹ סֶלַע נוֹרָא-הוֹד לְהִכָּבֵל אֵלָיו
לְהַשְׁמִיעַ קוֹלוֹת נְהִיָּה וּנְהִי, לִזְעֹם, לִסְבֹּל, לְהִתְיַסֵּר
לְהִתְחַבֵּט הַאִם גְּבוּרָתוֹ הָיְתָה שָׁוָה אֶת מְחִירָהּ
פְּרוֹמֶתֵּאוּס מְפֻכָּח עַתָּה, עוֹד מְעַט יִצְטָרֵךְ לְהוֹרִיד אֶת שַׂקִּית הָאַשְׁפָּה
לְצַחְצֵחַ שִׁנַּיִם, לִלְבּשׁ פִּיגָ’מָה
מָחָר מְחַכֶּה לוֹ יוֹם חָדָשׁ
לְלֹא גְּבוּרָה
עוֹד יוֹם
לְלֹא גְּבוּרָה.