עץ עץ
עֵץ עֵץ,
אַף פַּעַם לֹא מִתְחַשֵּׁק לְךָ
לְהִתְרוֹצֵץ?
לָרוּץ וּלְקַפֵּץ?
לְשַׂחֵק מַחֲבוֹאִים עִם הָרוּחַ,
לִרְדֹּף אַחֲרֵי גּוֹזָל קָטָן
שֶׁרַק עַכְשָׁו לָמַד לָעוּף
מִבְּין עָלֶיךָ?
אוֹ אוּלַי לְהִתְכּוֹפֵף וּלְהָרִיחַ
אֵיזֶה פֶּרַח
שֶׁהִתְעוֹרֵר לְרַגְלֶיךָ?
הָיִיתִי מְאוֹד רוֹצֶה לָדַעַת.
אֲבָל אֲנִי בָּטוּחַ,
שֶׁגַּם אִם כָּל הַזְּמַן אֶשְׁאַל וְאֶשְׁאַל,
אַתָּה לֹא תַּעֲנֶה לִי בִּכְלָל.
** מתוך הספר "חלומות בעננים" (ספריית מעריב 1994).
שיר שובה לב עם רעיון מקורי בבסיסו. נכנס לנשמת העץ ומחבר אותה לעולמם של הילדים.
השיר של דפנה חיימוביץ מעלה שאלות שמפנה ילד אל העץ.אני כקוראת התמלאתי סקרנות מה היה העץ עונה.השיר יעודד את הקורא הצעיר לשאול את העץ שאלות נוספות.
שיר חמוד שילדים בודאי יהנו לקרוא.
שיר מקסים. לוקח את הדיון האקזיסטנציאליסטי העמוק והכבד שבין העץ לאדם ב"אהבה וגטאטיבית" של דוד אבידן אל המקום הילדי וההומוריסטי. יופי של שיר! רני