הצילומים המלבבים מהסחר המודרני בבני האדם שהוברחו באחרונה למערב מלוב, מחזירים אותנו לספר המפורסם ביותר שנכתב אי פעם על העבדות, והוא כמובן "ספרטקוס" של הווארד פאסט.

כמה אירוני הדבר שאת כתיבת הרומן החל פאסט (1914 – 2003) בשנת 1950, בעת ששהה בבמשך שלושה חודשים בכלא בגין ביזיון הקונגרס האמריקאי. פאסט, קומוניסט ותיק, הושם בכלא במדינת ווירג'יניה בגין פשע נורא: סירובו למסור לוועדה "לחקר הפעילות האנטי אמריקאית" של הקונגרס, שהוקמה בעקבות ציד המכשפות של הסנאטור ג'וזף מק'קרתי, שמות של התורמים לקרן למען היתומים של ותיקי הלוחמים האמריקאיים במלחמת האזרחים בספרד – שחלק גדול מהם היו חברים במפלגה הקומוניסטית האמריקאית. 67 שנים לאחר מכן תדרוש תלמידתו הישראלית של מק'קרתי מקרנות הקולנוע בארץ למסור למשרדה מידע על כל הלקטורים שאישרו או דחו הצעות לסרטים בחמש השנים האחרונות.

למרות שפאסט היה כבר סופר מוכר יחסית, "ספרטקוס", והסרט ההוליוודי שנעשה בעקבותיו, הוא שהקנה לו את הפרסום והתהילה הבינלאומיים. הסרט, המדהים, לא פחות, יצא בשנת 1960 עם קירק דגלאס בתפקיד הראשי, כשעל התסריט הופקד דונאלד טראמבו, גם הוא מקורבנותיו של מק'קרתי, והבמאי הגאון סטנלי קובריק. מעניין לציין, בהקשר הזה כי הן פאסט, הן קובריק והן דגלאס היו בנים ליהודים שהיגרו לארה"ב ממזרח אירופה. מזל שטראמבו, גוי גמור  מקולורדו, היה בעניין, אחרת מישהו היה עולה כבר על "הקונספירציה היהודית" הזו.

כידוע, הרומן עב הכרס של פאסט מתאר את חייו של מנהיג מרד העבדים ברומא בשנת 71 לפנה"ס, שנצלב יחד עם חבריו על ידי הרומאים שנתיים לאחר פרוץ המרד.

למרות שהרומן לא הכי נאמן לדיוק ההיסטורי (כך למשל גאיוס גריקכוס, הפוליטיקאי הרומי הידוע, דמות חשובה בעלילת הרומן, בכלל מת 10 שנים לפני שספרטקוס נולד), ניכר כי הווארד פאסט עשה עבודת חריש עמוקה בחקר המרד והתקופה.

אך הדיוק ההיסטורי גם לא עניין כל כך את פאסט. בבואו לשרטט את דמותו של ספרטקוס ואת תולדות התקופה האיומה ההיא, הסופר ביקש להלל את הערכים האנושיים האוניברסאליים: חופש, אהבה, תקווה, והחיים בכלל. ספרטקוס מוצג בספר כסמל לאדם הנלחם בשיטות פוליטיות המדכאות את הערכים הפשוטים האלה. יש אפילו כאלה שטוענים כי פאסט כתב את ספרטקוס, אך לנגד עיניו ראה את ישו – אם כי זו טענה מרחיקת לכת מדי בהתחשב בעובדה שפאסט היה לא רק יהודי, אלא גם קומוניסט אדוק, וככזה שלל כל סוג של דת עלי אדמות. ספרטקוס, אגב, היה אחד הסרטים ההוליוודיים היחידים שהוקרנו בבריה"מ של ניקיטה חרושצ'וב בתחילת שנות ה-60.

קצת קשה להאמין, אך באווירת אותם הימים, באמריקה רדופת השד הקומוניסטי, פאסט – השמאלן כפוי הטובה, שאין לו טיפת כבוד לערכים אמריקאיים – לא מצא ולו בית הוצאה אחד שהסכים לפרסם את "ספרטקוס". הוא נאלץ להוציא את הספר בדרך עצמאית.

מעניין לציין שבניגוד לספרים רבים של סופרים מערביים, בארץ הספר יצא מיד עם צאתו בארה"ב, ב-1951, בספריית הפועלים. מאידך, איך אפשר שלא – הרי פאסט, ששלוש שנים קודם לכן פרסם את הרומן הידוע שלו על מרד החשמונאים "אחי גיבורי התהילה" – היה לא רק חביבו של סטאלין, שאף העניק לו פרס מיוחד על שמו – אלא של הממסד הישראלי כולו. מה שלא מפחית כהוא זה מהישגיו הספרותיים.

לפי הצילומים ששודרו השבוע במהדורות החדשות – ללוב הספר טרם הגיע.