close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • סוּפָהּ בַּמִּדְבָּר

    אלישבע רוזנבוים | שירים | התפרסם ב - 21.02.18

    בְּלִבִּי יֵשׁ חֶדֶר אֶחָד אָטוּם,

    וְעַל פָּנַי יֵשׁ מַסֵּכָה –

    אֲנִי מוּגֶנֶת,

    כִּי מָה שֶׁלֹּא יִגַּע

    לָבֶטַח לֹא יִפְגַּע.

     

    בְּמִּדְבָּרִי –

    לֹא תִּתְחוֹלֵל סוּפָה,

    אֲנִי הֲרֵי מוּגֶנֶת.

     

    אֲבָל אֲנִי מַעֲדִיפָה

    סוּפוֹת,

    אֲפִלּוּ סְעָרוֹת

    רַק לֹא

    מִּדְבָּר.

     

     

    אלישבע רוזנבוים

    חברת קיבוץ עין גדי. כותבת שירים וסיפורים, וסיפורי חיים של אחרים. מצלמת, מציירת ורושמת, ולפעמים מאיירת.

    מה דעתכם?

    • 1
    • 0
    • 1
    • 0
    • 3

    תגובות


    1 תגובה על “סוּפָהּ בַּמִּדְבָּר”

    1. רפי דנן הגיב:

      בהחלט שיר מעניין.
      אני מחזק את תגובתה של קודמתי, חנה. השימוש ב”סופת המדבר” ו”החדר האטום”, שאצלנו כלכך נצרב בזיכרון הקולקטיבי(למי שהיה חי וידע, אז),מעורר תיאבון למשחק המילים הזה.
      התחברתי מאוד להעדפתך לסופות או לסערות על פני מדבריות.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    השלושה

    מיכאל רייך
    ציון ומחמט היו חברים עד גבול ידוע. היתה זו בפירוש חברות...

    *

    תום הדני נוה
    עָבַרְנוּ לַגּוּר בְּצָמוּד לַתִּיכוֹן שֶׁיָּשַׁבְתִּי בּוֹ יָחֵף בַּבַּגְרֻיּוֹת, לְיָדִי סוּלְיוֹת הַסַּנְדָּלִים...

    אויב העם

    שי מרקוביץ'
    הנריק איבסן, אבי המחזאות המודרנית, נע כל חייו יצירתיים בין הדוקטרינה...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית