סְגִידָּה / גּוּפִי מְכוֹנָה הַמְּיַצֶּרֶת תְּשׁוּקוֹת
אֲנִי מַגִּישָׁה לַלְּבָנָה נִימַת עוֹר מִיְּרֵכִי –
זֶה הַבָּשָׂר, אִכְלִיהוּ.
אֲנִי מַצִּיעָה לַלְּבָנָה לְגִימָה מִפִּטְמָתִי –
זֶה הֶחָלָב, שְׁתִיהוּ.
הִיא מַשְׁפִּילָה מַבָּטָהּ מוּלִי
נוֹגֶסֶת וְלוֹגֶמֶת אוֹתִי לְתוֹכָהּ
כּוֹרַעַת בִּשְׁעַת הַשֵּׁפֶל
סוֹגֶדֶת לִי
בְּמִלּוּאָהּ.
גּוּפִי הוּא מְכוֹנָה הַמְּיַצֶּרֶת תְּשׁוּקוֹת
גּוּפִי מְכוֹנָה הַמְּיַצֶּרֶת תְּשׁוּקוֹת.
אֲנִי מַכְנִיעָה אוֹתָן וְהֵן מִתְנַפְּצוֹת
כְּמוֹ צִנְצֶנֶת סֻכָּר חוּם עַל רִצְפַּת הַמִּטְבָּח. פּוֹצְעוֹת
אֶת שְׂפָתַי חוֹתְכוֹת
אֶת לְשׁוֹנִי
יוֹמְיוֹם
בְּכָל אוֹת
בְּכָל מִלָּה.
תגובות