למה את כותבת? מאיזה מקום פורצת הכתיבה?

אני כותבת בעיקר מפני שאני לא יכולה שלא. השירים בעיקר, אבל גם מאמרי הדעה שלי באים מצורך עז לומר את דברי ואינם מניחים לי עד שאני לא מעלה אותם על הכתב.

 באיזה גיל התחלת לכתוב? מתי הרגשת שאת יודעת לכתוב?

נדמה לי שתמיד כתבתי, כלומר מאז שאני יודעת לכתוב. בדרך כלל דעות ומחשבות ורעיונות יותר מאשר שירה או סיפורים. אליהם הגעתי בשלב מאד מאוחר.

באיזה שלב התחלת להתייחס לעצמך כסופרת/משוררת?

וואו. שאלה קשה ומביכה. אולי רק לא מזמן. אחרי שהוצאתי את ספר השירה הראשון שלי. פרסמתי מאמר בהארץ והעורך ביקש ממני לספר על עצמי. כתבתי שאני אמא וצלמת ומעצבת טכסטיל ומשוררת. והוא בחר דווקא לציין : משוררת ואיכשהו הבנתי שזה כנראה נכון. אני כותבת על זה במסה שנמצאת בסוף ספר השירים השני שלי :"אשה של 100 מטר".

 קחי אותנו ביד ליום כתיבה טיפוסי שלך?

אין אצלי "יום כתיבה". אני כותבת כמעט כל יום.  יש ימים שבהם אני קמה עם משהו שמטריד אותי ואני ממש צריכה לכתוב אותו. אם יש לי זמן אני נכנסת למחשב ואם לא אני רושמת על פתק או מעלה נקודות באפליקציית הפתקים של האייפון ומגיעה לכתיבה מאוחר יותר.

לפעמים אני כותבת שירים בים, באייפון ושולחת לעצמי במייל ואז מביטה בהם. אבל הכל מאד זורם ולא מתוכנן.

 איפה את כותבת? תארי לנו את סביבת העבודה שלך.

בכל מקום. בחדר העבודה שלי (שאותו אני חולקת עם בעלי), בים, ברכבת ולפעמים עוצרת לרגע ברחוב מתיישבת על ספסל וכותבת. לא צריכה שקט או תנאים מיוחדים. לא צריכה בעצם כלום.

 מה או מי גורם לך השראה?

כל דבר. העולם והחיים והאקטואליה והזיכרונות והרחוב ובני אדם. הכל.

 מה בולם אותך? מה מקשה עליך לכתוב?

שום דבר. לכתוב זה כמו לנשום, אני מניחה.

איך את יודעת שטקסט מוכן? שכתב היד יוצא ממך לדרכו?

לא ממש חושבת על זה. לא מאמינה בשלמות… כותבת ועוברת שלא תהיינה שגיאות ובדרך כלל שולחת. לפעמים לחברים, מקריאה לבן זוגי או לעיתון. לא מתחבטת הרבה בדרך כלל.

 איך את בונה את השירים שלך? האם את כותבת במכה אחת/כמה איטרציות?

במכה אחת ולפעמים מופתעת מאד כשקוראת. הכל מאד אינטואיטיבי.

אילו סיכונים לקחת בכתיבה שלך שהשתלמו בסופו של דבר?

אולי במאמרי דעה העזתי לומר דברים לא מקובלים, אבל מעבר לסיכון שזה ירגיז מישהו… מעולם לא עשיתי משהו שייקר את פוליסת ביטוח החיים שלי.

 אילו ספרים או כותבים השפיעו הכי הרבה על הכתיבה שלך?

כולם. כל מי שקראתי בימי חיי. וכאן אני תמיד חוזרת לדבריו של עמוס עוז ב"ממה עשוי התפוח?": "ממה תפוח עשוי? מים, אדמה, שמש, עץ, תפוחים וקצת זבל. אבל הוא לא דומה לאף אחד מהם. הוא עשוי מהם אבל לא דומה להם…"

האם ואיך את עושה שימוש כסופרת/משוררת במדיה החברתית?

לא ממש. לפעמים מצלמת שיר קצר ומעלה לאינסטגרם שבו אני יחסית פעילה בהקשר לעבודות הצילום שלי.

 אילו תגובות את מקבלת מקוראים?

אנשים בעיקר אומרים לי שהשירים שלי גורמים להם עצב. לפעמים קצת מצחיקים אותם. אני נהנית לשמוע "ניתוחים" של דברים שכתבתי, זה פותח בפני עולמות חדשים שמעולם לא העליתי על דעתי שקיימים בי.

 מהם החלקים שאת הכי אוהבת והכי פחות אוהבת בתהליך הוצאת ספר לאור?

אוהבת הכל. זה סוג של אגו טריפ. אוהבת את אינסוף ההגהות ואוהבת מאד את עיצוב העטיפה (שהיא תמיד צילום שאני צילמתי).

 מה את עושה כאשר את לא כותבת?

מצלמת וקוראת. קוראת המון. הכי אוהבת לקרוא.

 על כמה פרויקטים את עובדת בו זמנית?

כמה שיותר.

 על מה את עובדת עכשיו?

ספר שירי השלישי נמצא בהליכים. וספר מסות ראשון נמצא בתהליך של חשיבה, כתיבה. אני כותבת הרבה ויש שם חומר לשלושה שספרים, אבל זאת כבר תהיה בעיה של העורכת.