נעים להכיר, רם הרשטין
רם הרשטין נולד בשנת 1968 וגדל בגבעתיים. כיום מתגורר בזיכרון יעקב, נשוי ואב לשלושה ילדים; פרופסור לשיווק, איש ניהול ומיתוג. אהבתו לשפה העברית ולקסם יופיָה משכה אותו אל עולם הכתיבה. ספרו הראשון 'עונות' (2020) ראה אור בהוצאת אשכולות פואטיקה. שיריו רואים אור בבמות ספרותיות שונות.
למה אתה כותב? מאיזה מקום פורצת הכתיבה?
הכתיבה בעיניי היא הדרך העמוקה ביותר להתחבר אל הנפש, אל הרוח ואל האופק האנושי שלנו – לחצות יום יום את העולם הגשמי.
באיזה גיל התחלת לכתוב? מתי הרגשת שאתה יודע לכתוב?
כתבתי שירים עוד כנער, אולם מעולם לא חשתי שהם ראויים להישמע. בשלב מתקדם של חיי חשתי בתוכי שהחוויות המגוונות שחוויתי מעניקות לי את הזכות לתת למילים לצאת החוצה ולקול הפנימי שלי להישמע. בשלב זה היתה לי הזכות להשתתף בסדנת כתיבת שירה של המשורר שוקי גוטמן ולהתוודע לטכניקות ולמיומנויות כתיבה פואטית וידעתי שאני בשל לפרסם את שיריי.
באיזה עיניים אתה רואה היום את שיריך/כתביך הראשונים?
אני נהנה לקרוא אותם ולראות את הפער העצום בין שירה ללא נגיעות פואטיות ובין שירה פואטית עם משמעות של מעבר למילים.
איפה אתה כותב, תאר לנו את סביבת העבודה שלך?
במשך שנים רבות סביבת העבודה שלי היתה במהלך טיסות ארוכות. התחושה של להיות בין שמיים לארץ, סגור במקום לא ידוע גררה פרץ עז של יצירתיות ורצון לכתוב משהו כן ותמים. כיום, אני יכול להימצא בכל מקום וברגע קסום אחד אני יכול לחוש את ההשראה לשיר שרוצה לפרוץ מתוכי ולמוזיקה הייחודית שלו.
מה או מי גורם לך השראה?
השראה לשיר עשויה לנבוע מדמות מסוימת, מקום, תחושה או רגע ייחודי. אני לא כותב שירים שאינם קשורים למשהו בעל ערך אמיתי עבורי, אחרת אני מניח שהשיר יהיה מבחינתי חסר משמעות.
מה בולם אותך? מה מקשה עליך לכתוב?
ישנן תקופות שאני טרוד מאד בעניינים שלא מאפשרים לי לגעת בעולם שמעבר, זה שמאפשר לשירה לפרוץ ולהתבטא באופן הכי טבעי.
על כמה פרויקטים אתה עובד בו זמנית?
אני משתדל לא להעמיס על עצמי. קשה לי מאוד לעבוד בו זמנית על מספר שירים. אני חייב להתמסר כל כולי לשיר מסוים ועד שהוא לא גמור, קשה לי לעבור לשיר אחר. יחד עם זאת, אני עסוק בנוסף בכתיבת תסריט לסדרת טלוויזיה.
כמה אנשים רואים את הטקסט לפני הפרסום? מי הם? למה?
אני קשוב לקול הפנימי שלי ומחובר אליו בעוצמות חזקות. לפיכך, איני זקוק להציגו בפני משפחה וחברים כדי לקבל את האישור שלהם.
איך אתה יודע שטקסט מוכן? שכתב היד יוצא ממך לדרכו?
מבחינתי זה פשוט מאוד. ברגע שאני עובר על המילים ורואה שהזרימה הרעיונית בין כל המילים נושבת כרוח והמנגינה שיוצאת מהן מתנגנת נכון, מבחינתי השיר ראוי לצאת לאוויר העולם.
מה היא רשימת הקריאה שלך של ספרים שכל אחד צריך לקרוא?
אני חסיד נלהב של פאולו קואלו בעיקר בשל הכתיבה הפילוסופית שלו שמשאירה שובל של תהיות ומחשבות זמן רב לאחר סיום קריאת הספרים. קראתי את כל ספריו שתורגמו לעברית ובעיניי, כל אחד מהם הוא יצירה בפני עצמה. ניתן לראות איך הוא עושה שימוש מושכל בשירה בתוך הסיפור עצמו וזו, לדעתי, אומנות ששמורה לסופרים בודדים. כמו כן, אני קורא ספרים רבים בנושא השואה, נושא שמעסיק אותי מגיל צעיר.
למי אתה כותב? את מי אתה רואה לנגד עיניך?
אני כותב לאנשים שמסוגלים לראות מעבר לרגע, מעבר למוחשי. בכל שיר מסתתר מישהו אמיתי שפגשתי באחד המפגשים הבלתי נלאים שיש לנו בחיים וכל מפגש כזה משאיר סוג של שובל וחותם, חיובי או שלילי.
איך אתה בונה את השירים שלך? האם אתה כותב במכה אחת/כמה איטרציות?
במרבית המקרים השיר נבנה כיחידה אחת כתובה שמלוטשת לאחר מכן מבחינה פואטית. לפעמים, כאשר קשה לי לראות את הדמות או שהחוויה לא מספיק חזקה, הדבר דורש ממני להתמודד עם השיר בכמה חזרות.
כמו מי היית רוצה לכתוב?
לדעתי, סגנון השירה של יונתן רטוש הוא שיא הפסגה הפואטית. יש משהו שמהלך קסם בכתיבה החוזרת שלו. בכל פעם שאני קורא את המילה החוזרת בשיריו, המילה זוכה למשמעות אחרת מזו שקדמה לה, משמעות שלוקחת אותי מעבר לזמן המסוים ולהוויה הנוכחית.
על מה אתה עובד עכשיו?
כרגע אני עסוק בכתיבת שירי הייקו בשאיפה להוציא בעתיד ספר שירי הייקו. יש משהו קסום בשירה הקצרה והחדה שמסייע לפתח יותר את הדמיון ואת המשמעות של המילה בעולמות שונים ומקבילים, שלא בהכרח ניתן לגעת בהם בקלות רבה בשירה רגילה.
תגובות