נעים להכיר, עמנואל בן סבו
- זוכר שורה משיר ראשון? מתי כתבת את השיר הראשון?
את השיר הראשון כתבתי בכיתה ז' בגיל 11.5 והוא התפרסם בעיתון "הצופה".
- באיזה עיניים אתה רואה היום את שיריך הראשונים?
שיריי הראשונים היו בוסריים, נאיביים בחלקם, תמימות שלחלק ממנה אני מתגעגע היום, אך לא תמיד מעז.
- האם אתה כותב במכה אחת?
כן, אינני יכול לכתוב בהפסקות.
- יש קטבים בכתיבתך? נניח, ירושלים-ת"א
עיקר כתיבתי בדיאלוג בין שמיים לארץ, בין טמא לטהור, בין אסור למותר, בין כאב לשמחה, בין אסון לששון.
- אתה מתקן הרבה?
כמעט ולא. שיר שאני מתקן יותר מידי נגנז.
- איך מופיע דימוי בשיר שלך?
רך, ענוג, חמלתי, אוהב וכואב.
- אומרים שסופר כותב כל חייו אותו סיפור. איך זה בשירים?
השירים שלי נוגעים בתחנות חיי השונות, בתמונות שונות, הם מצויים בקשר שקוף בסיפור.
- מי הם גיבוריך הגדולים בשירה?
יהודה עמיחי, נתן זך, יעקב אורלנד, אורי צבי גרינברג.
- אתה משתמש בחלום כקונטרפונקט למציאות?
מעט מאוד.
- מיהו הגיבור שלך שמופיע בשירים?
אני עצמי, גיבור עם גרדרובה של בגדי הסוואה, פושט ולובש צורה.
- איך היית מתאר את העברית שלך?
נושקת לשפה המקראית, מחבקת את השפה העכשווית וקורצת לשפה מתחדשת בה אני יוצר חיבורי שירים.
- אתה מרגיש נוח לכתוב מנקודת מבט מרוחקת?
אני מעדיף להרות, להתעבר, לכאוב את צירי הלידה וללדת, נוח לי לכתוב את עצמי, את גופי, את כאביי, חלומותיי, תקוותיי ואכזבותיי.
- אתה נאחז בילדות, זה נכון?
הילדות היא החלק המשמעותי במעיין חיי, ממנו אני שואב ריחות, טעמים, זיכרונות, בגעגוע ואהבה.
- האם אתה ממשיך מסורת או שובר?
שובר. מכבד את המסורת, נוגע לא נוגע, אבל בדרך כלל שובר מציאות סטריאוטיפים, סטיגמות ומנתץ דעות קדומות וצפויות.
- במה אתה עסוק עכשיו?
במשך 29 השנים האחרונות, לצד עבודתי כעורך ראשי של רשת עיתונות מקומית בצפון, שימשתי כאיש חינוך וטיפול בפנימיות טיפוליות לנוער קצה. בעשור וחצי האחרונים הייתי סגן מנהל כללי ומנהל חינוכי בפנימייה טיפולית. בין לבין, בעיקר בלילות, אני כותב את ספרי הילדים, המבוגרים, הנוער, והשירה.
תגובות