נפתלי גוטמן, רענני, מתרגם ועורך, סיים בוגר לימודי עריכה לשונית באוניברסיטת תל אביב, בעברו עבד כעורך תוכן באתר שם ערך גם את מדור התרבות והספרות. השתתף במספר פורומים מקוונים של כתיבה ושירה, את יצירותיו מפרסם באתרים ברשת וכן בבלוג אישי.

---

באיזה גיל התחלת לכתוב? מתי הרגשת שיש לך את זה?

בתיכון, אבל באופן אינטנסיבי יותר רק שעסקתי בתחום הכתיבה והעריכה.

בילדותך, רצית להיות אמן, סופר?

בין השאר, אני רוצה להיות הרבה דברים כנראה אצטרך לחיות עד גיל 200 כדי להגשימם.

באיזה עיניים אתה רואה היום את שיריך/כתביך הראשונים?
רובם בוסריים אבל עתים אני מעיין בהם ואני מוצא שיש כמה מהם שיש בהם אותו ניצוץ כמו שאמר ביאליק.

האם אתה כותב במכה אחת?

שירים רבים נכתבו במכה אחת או כמעט במכה אחת בעקבות השראה, אבל לעתים השיר עובר הרבה עריכה ושינויים לאחר מכן.

מיהו הגיבור שלך שמופיע בשירים/בסיפורים?
כיוון ש"כוכבים בחוץ" הוא לדעתי ספר השירה הטוב ביותר בעברית אני מניח שבשירים שמופיע גיבור הוא ההלך המופיע בספר זה. ייתכן שהוא השלכה של אני מבחינת "רק על עצמי לספר ידעתי."

מאיזה מקום פורצת הכתיבה שלך?
הלוואי וידעתי, כי כמו מעיין ברגע שאתה יודע איפה הנביעה אתה יכול לתעל אותה ולאגור אותה.

האם אתה מסוגל לא לכתוב?

היו תקופות מסוימות של "יובש" בעיקר בעת לימודים שהייתי עסוק בקריאה וכתיבה של חומר אקדמי.

איפה אתה כותב?

בראש, כלומר בהתחלה ואז אני ממהר לתעד את זה במחשב לפני שאני אשכח.

מי השפיעו על כתיבתך? אישיותך?

בעיקר הבית. בכמה שירים שלי עולים מוטיבים של מוזיקה דרום אמריקאית שאבי ז"ל היה נוהג להאזין לה. החשיפה למשוררים אחרים כמו יאיר הורביץ, יונה וולך, דוד פוגל והידועים יותר שינו לי את ההשקפה שלי איך שירה צריכה להישמע.

מה או מי גורם לך השראה?

בהרבה מקרים שירים של אחרים. שעבדתי כעורך של אתר אינטרנט, ערכתי מספר רב של מאמרים בתחום השירה חלק מהם נטעו בי רעיונות שאחר כך הפכו לשירים. אני מושפע גם משירים של זמרים כמו מאיר אריאל, שלום חנוך, אריק איינשטיין ואחרים.

האם ואיך אתה מצליח לשמור על משמעת כתיבה?

אני סובל מדחיינות כרונית. אם היה לי שעון נוכחות לשירה כנראה מצבי היה טוב יותר.

מאיזה סגנון כתיבה אתה מנסה להתרחק?

סגנון "שלמה ארצי" שירה שקשה להבין למה התכוון המשורר ואפילו החתול יסיים לחשב את קצו לאחור לפני שתבין את השיר. אני מתכוון לשירה שמגיע מהתודעה של הכותב והחידתיות קשה לפתרון כי אינה משתמשת ברעיונות משותפים כלליים. סגנון אחר שאני מוצא אותו מגונה הוא אנשים שכתובים פרוזה ופשוט חותכים אותה לשורות קצרות וקוראים לה שירה.

מה אתה עושה חוץ מלכתוב?

אני עוסק בתרגום בעיקר בתרגום טכני. משמעות הדבר, שיש סיכוי שאת היצירות הספרותיות שלי יראו יותר אנשים מאשר קוראים את ההוראות שאני מתרגם.

כמו מי היית רוצה לכתוב?

אני מעריץ של אלתרמן והייתי שמח לו יכולתי לכתוב כמוהו, אבל הוא לא היחיד. הייתי שמח להיות בעל ידע של ביאליק שיכול לשמש אותי בכתיבה. אם כי ספק אם הייתי כותב כמוהם בדיוק כמו שכאשר כמה ציירים מציירים אותו אדם או עצם הציורים אינם זהים.

מה לדעתך צריך בשביל לכתוב?

רצון להעביר איזשהו מסר או רגש לאחר אבל גם תשוקה למילה. שירה אינה תחרות קלדנות, יש לי סימפטיה למשוררים שמתאמצים, שאפילו פותחים מילון או ספר כדי למצוא את המילה המדויקת בשורה כלשהי, לדוגמה בשיר "זכר אבי" פתחתי ספר כדי למצוא כלי דם של הלב שיתאימו לשיר.

עם איזה משורר היסטורי היית רוצה לדבר?

על אף שאני מעריץ של אלתרמן, הייתי שמח להיפגש עם ביאליק כיוון שהוא איש אשכולות רב תחומי, שניתן להפיק משהו בשיחה ממעיין החוכמה שלו וגם לא פחות חשוב בעל הומור.

אתה זוכר שורה בעל פה מכל מה שכתבת?

אני זוכר שירים של אחרים טוב יותר מאת שיריי. בדרך כלל אני זוכר את הפואנטה של השיר את רגע הקתרזיס של השיר, אבל פעמים רבות הוא נובע ממקור ששימש להשראה לדוגמה בשיר אל תשלח ידך שתי השורות האחרונות:

"אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר."
יִצְחָק,
אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ
בְּנַפְשְׁךָ.