close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • נעים להכיר, מולי פלג

    מערכת סלונט | נעים להכיר | התפרסם ב - 26.01.23

    ד"ר מולי פלג הוא המנהל של בית הספר הבין לאומי במכללת אורנים. מולי הוא סוציולוג פוליטי בהכשרתו. הוא בוגר האוניברסיטה העברית (בהצטיינות) במדע המדינה ויחסים בינלאומיים, ובעל דוקטורט במדע המדינה. מולי פירסם שישה ספרי מחקר והגות, נובלה בשם "דור הפלקט" (2015), ושלושה ספרי שירה. כתב יד לספרו הרביעי הושלם בימים אלה. ד"ר פלג מרבה לפעול בהתנדבות בחברה האזרחית בישראל והוא השתתף בפעילויות רבות בארגונים כגון צו פיוס, שורשים, Tech2Peace, Start-Up 50-50, רוח נשית ואחרים. מטרתו העיקרית והחשובה ביותר היא יצירת שיח בונה ומחבר בחברה הישראלית.


    למה אתה כותב? מאיזה מקום פורצת הכתיבה?

    אני כותב כדי להגיב למתרחש סביבי. אני כותב כי ככה אני מביע את התפעלותי, מחאתי, דעתי, תקוותי וסקרנותי. אני כותב כי ככה אני מתאים את עצמי לסביבתי שמשתנה סביבי כל הזמן. הכתיבה פורצת מכל החללים שבי.

    באיזה גיל התחלת לכתוב? מתי הרגשת שאתה יודע לכתוב?

    שלב הקדם כתיבה, שלב השירבוט החל מוקדם מאד מוקדם מכדי לזכור בדיוק מתי. שלב הכתיבה המוקדם, המתבשל, לא הבשל, היה בצבא, שירות קרבי, רחוק, מתסכל, מקמט נפש. מעולם לא הרגשתי שאני יודע לכתוב. השלב הזה עדיין לא הגיע ואני לא חושב שהוא עתיד להגיע כי הכתיבה אצלי אינה מאוחסנת במגירת הידע או המיומנות. אני לא כל כך מאמין שכתיבת שירה היא כישרון נלמד. שירה היא התבוננות בחיים וחיבור ההתבוננות לאופן אמירה מסוים. ניתן אולי לשפר ולהשחיז את בחירת המילים, הדימויים והאנלוגיות, לא את ההתבוננות ורתימתה להבעה. ל"לדעת לכתוב" מכוון יותר לסימפטומים ופחות לשורשי הכתיבה.

    באיזה שלב התחלת להתייחס לעצמך כסופר/משורר?

    באותה רוח של השאלה הקודמת, לא התחלתי ואינני מתייחס גם היום אל עצמי כמשורר. אני כותב או מתנסה בכתיבת שירה. ככה זה יותר מדויק לי להתייחס לפן הזה של חיי.

    קח אותנו ביד ליום כתיבה טיפוסי שלך?

    אין כזה. אני לא כותב בימים, אני כותב ברגעים. ורגע כתיבה טיפוסי הוא רגע של תזזית, כשהרעיון או הביטוי או צירוף המילים מכה בי.

    איפה אתה כותב, תאר לנו את סביבת העבודה שלך?

    אני כותב בכל מקום. ברגע שעולה הרעיון או צפות המילים, זו סביבת העבודה. העיתוי קובע את המקום. סביבת העבודה שלי היא הנפש. ואותה אני גורר אתי לכל מקום.

    מה או מי גורם לך השראה?

    כמעט הכל: עלה על מדרכה, גרפיטי, סל קניות, אנשים בתור למאפייה, עורב על עמוד חשמל. זה לא מה אתה רואה, אלא איך אתה מביט במה שאתה רואה.

    מה בולם אותך? מה מקשה עליך לכתוב?

    החיים. הם גם מפרים אותי וגם בולמים אותי. מכיוון שהם לא יציבים, בלתי צפויים ורבי כיוונים, לעיתים הם משתקים אותי, לעיתים צופרים בי להתעורר.

    האם הכתיבה שלך מתחילה מהדמויות או מהעלילה, ואיך אתה מפתח הלאה?

    אני לא בטוח שדמויות ועלילה הם מושגים קבילים למה שאני כותב. יש לי אבחנה אחרת, מדויקת יותר, אני מאמין. אני מאבחן אותה כשירה מלמעלה למטה לעומת שירה מלמטה למעלה. הסוג הראשון מתחיל מרעיון, מקונספציה, למשל, אני רוצה לכתוב שיר על עוני ודלות. ואז אני מפנה את הרעיון והתמות הנלוות אל ניסוח שירתי. הסוג ההפוך מתחיל ממילה, צמד מילים, ביטוי שמדליק אותי ואז אני שוזר לו מסביבו שיר.

    איך אתה בונה את השירים שלך? האם אתה כותב במכה אחת/כמה איטרציות?

    בהתאם לאבחנה בשאלה הקודמת, הסוג הראשון מצריך יותר השקעה, יותר איזונים ובלמים, תיקונים והתאמות. הסוג השני מניב שירים ספונטניים ומהירים, שנובעים מהבסיס האיתן של מילה או ביטוי.

    איך אתה יודע שטקסט מוכן? שכתב היד יוצא ממך לדרכו?

    כשנגמר לי האוויר. שיר הוא חמצן בשבילי. כאשר הוא מפסיק לחמצן אותי, אני משחרר אותו.

    אילו סיכונים לקחת בכתיבה שלך שהשתלמו בסופו של דבר?

    רעיונות וכיוונים שחששתי שמהדהדים רק בי. הם "השתלמו" כשקיבלתי תגובות מרגשות ששיר כזה או אחר שהאמנתי שידבר רק אלי, נגע גם באחרים.

    מהם החלקים שאתה הכי אוהב והכי פחות אוהב בתהליך הוצאת ספר לאור?

    אני אוהב את האפשרות שהספר ייצא, ועוד יותר את הריגוש שהוא יגרום לי ולקוראים. אני פחות מאוהב בתהליך עצמו, בבירוקרטיה ובפרוצדורה. אני מסתדר טוב יותר עם הבניין מאשר עם הפיגומים, אם כי אני מודע לחשיבות הפיגומים.

    אילו ספרים או סופרים השפיעו הכי הרבה על הכתיבה שלך?

    יהודה עמיחי ונתן זך, שאת שניהם הכרתי אישית, ז'ק פרוור, פבלו נרודה, לורקה, אודן, פרוסט, וויסלבה שימבורסקה, אווה קילפי, וחזרה אלינו, דליה רביקוביץ, אגי משעול, אריה סתיו. צלחת טעימות: אני אוהב גיוון אבל מחומרים טובים.

    האם ואיך אתה עושה שימוש כסופר במדיה החברתית?

    אני עושה שימוש מוגבל במדיה החברתית, בעיקר בפוסטים בפייסבוק ובקבוצות שירה שונות שאני שייך אליהן. אבל אני בהחלט מרגיש שאינני מנצל את הממלכה הזאת עד תום.

    אילו תגובות אתה מקבל מקוראים?

    על הקשת של תגובות חיוביות מאופקות עד תגובות נרגשות ביותר. אני מניח שתגובות שליליות או אדישות פחות יזרמו לעברי מטבע הדברים.

    על כמה פרויקטים אתה עובד בו זמנית?

    הרבה. אני בדרך כלל כותב וגם קורא לרוחב. אני לא ממש יכול לספור כי חלקם בהקפאה, פרויקטים אחרים בחצי הקפאה, ואני חוזר אליהם באופן מפתיע ופתאומי, שגם אני מופתע ממנו לפעמים.

    מה אתה עושה כאשר אתה לא כותב?

    מתבונן ואוגר הזנקים לכתיבה הבאה.

    על מה אתה עובד עכשיו?

    סיימתי את כתב היד לספר השירה הרביעי שלי והתחלתי רשימות לספר עיון חדש (השביעי שלי), על אומנות הדיאלוג.

    מולי פלג

    מערכת סלונט

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 0
    • 0

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    49 דברים שכבר ראינו

    מאיה לבנון
    אומרים שגיל ארבעים הוא גיל התבונה. אז אומרים. אומרים גם שבגיל...

    יָמִים רָבִים

    יהודה ויצנברג ניב
    יָמִים רָבִים נָפַל צִלִּי הֶחָרוּךְ עַל הַגַּגּוֹת וְהַבָּתִּים. דִּמְעוֹתַי נָסְעוּ כְּרַכָּבוֹת...

    רות בפאת השׂדה

    בלפור חקק
    אֶל פְּאַת הַשָּׂדֶה בָּאָה רוּת לְיַד בַּיִת חָרֵב וְעִיִּים בְּאַהֲבָתָהּ לִמְּדָה...
    דילוג לתוכן