close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • נעים להכיר, ישי ויסמן

    מערכת סלונט | נעים להכיר | התפרסם ב - 05.07.22

    ישי ויסמן, סופר ומשורר בן 39, מרמת גן.


    למה אתה כותב? מאיזה מקום פורצת הכתיבה?

    האמת שאני לא יכול שלא לכתוב. יש לי כל הזמן רעיונות לכתיבה, לסיפורים קצרים, לנובלות וגם לשירים. אני שומר אותם בפתקים (בעבר במחברות) וגם בפנקס מיוחד שנמצא תמיד ליד המיטה שלי באזור הקריאה\כתיבה – ביחד עם ערימת ספרים, שמתחלפת תדירות.

    בגלל שאני כותב המון אינני יכול להתבסס על מוזה (שכידוע לא באה לעיתים קרובות) ולכן אני מתבסס על אותם הרעיונות שאני אוסף כל הזמן.

    באיזה גיל התחלת לכתוב? מתי הרגשת שאתה יודע לכתוב?

    איך שלמדתי לכתוב כבר כתבתי את הסיפורים הראשונים ("איך להגיע לסבתא" כולל מפה שאיירתי בעצמי), אבל זנחתי את זה בגיל הנעורים. בשירותי הצבאי שלי בחיל הים נפצעתי די בהתחלה ואז מצאתי את עצמי עם הרבה מאוד זמן פנוי בבסיסי. הזמן של ההחלמה כולו הוקדש לקריאה וכתיבה. כתבתי כמה נובלות והשארתי אותם בחדר. ואני זוכר בבירור, איך מצאתי את אחד החיילים קורא אותם, מחייך לעצמו ונהנה מהם. אז הבנתי שיש בכתיבה שלי משהו.

    באיזה שלב התחלת להתייחס לעצמך כסופר/משורר?

    זה לקח הרבה זמן. שנים ארוכות. מטבעי אני אדם ביקורתי מאוד לעצמי וליצירה שלי. ועד שלא היה לי "קבלות בידיים", לא התייחסתי לעצמי כ"יוצר". אבל אחרי שכבר יצאו עשרות שירים שלי לרדיו ועם לא מעט פרסומים של סיפורים קצרים שירה שלי בכתבי עת שונים, אני מרשה לעצמי גם את שם התואר של יוצר.

    קח אותנו ביד ליום כתיבה טיפוסי שלך?

    הכתיבה אצלי היא בגדול המשמרת השלישית או הרביעית ביום. אחרי יום עבודה, איסוף הילדים מהמסגרות וסשן המקלחות/הלבשות/הרדמות ובישולים וניקיון כשצריך, אז אני מגיע לכתיבה. זה בדרך כלל בשעות מאוחרות בלילה. וקורא בשעתיים פלוס מינוס מרוכזות מאוד, של כתיבה מהירה. בלילה שאחרי אני לרוב עורך את עצמי, או משלים את הסיפור. אני משתדל לכתוב גם בסופי שבוע, כשיש לי פרויקטים של כתיבה שחשובים לי.

    איפה אתה כותב, תאר לנו את סביבת העבודה שלך?

    יש לי פיסת שולחן בחצי חדר עבודה בבית. אני כותב בלפ טופ. במגירות אני שומר מספר חוברות במגירה מתחתיי עם רעיונות שאספתי ובתיקיה במחשב את ראשי הפרקים של הרומאן שאני עובד עליו כעת. שני ארונות ספרים עמוסים. באופן כללי תמיד יש לידי ספרים וגם קטעי כתבות (קרועים מהעיתון), שנראים לי רלוונטיים לסיפורים. מזגן, חתיכת חלבה קטנה וכוס עם סודה ולימון מספקים את צרכיי הקיומיים בכתיבה. בזמן הכתיבה אני שומע הרבה מוזיקה, זה מסייע לי להתרכז. והכי חשוב חלון. אני תמיד ממליץ לכתוב ליד חלון. זה עוזר.

    מה או מי גורם לך השראה?

    כמעט כל דבר יכול לתת לי השראה. שיחה עם קופאי בסופר, מפגשים אקראיים עם אנשים, משפטים שאני שומע באוטובוס, או ברחוב, רעיונות שעולים בזמן הליכה, או ריצה. בגדול תנועה נותנת לי הרבה השראה, אבל גם קריאה. ואני קורא המון. בן אדם שלא קורא, לא יכול לכתוב טוב. לתפיסתי. בנוסף, היות ואינני מאמין במוזות, אז אני כל הזמן אוסף רעיונות.  

    מה בולם אותך? מה מקשה עליך לכתוב?

    אני כל הזמן אוסף רעיונות, דימויים, מחשבות ותובנות לסיפורים. כך, שכל פעם שאני נתקל בקושי אני פשוט חוזר למחברת הרעיונות התורנית שלי, או לפתקים בטלפון.

    האם הכתיבה שלך מתחילה מהדמויות או מהעלילה, ואיך אתה מפתח הלאה?

    מרעיונות. הכתיבה שלי תמיד מתחילה מנורה כזו שנדלקת לי במוח. כשאני כותב סיפורים קצרים, אני כותב אותם בשני סבבים. טיוטא ראשונית ואחרי זה אני חוזר אליה וכותב מחדש מסודר, עם אמצא התחלה וסוף. ועושה לעצמי עריכה בסיסית. את הרומאן, או הנובלות אני משרטט במסודר, ורק ההכנה של הכתיבה יכולה לקחת חודש. כאשר כמעט הכל מוכן מראש, כולל הסוף.

    איך אתה בונה את השירים שלך? האם אתה כותב במכה אחת/כמה איטרציות?

    בעבר הייתי כותב את השירים במכה אחת. יורה אותם מהמוזה. אבל בתקופות של ביקוש שכתבתי להרבה אמנים כבר נאלצתי לאסוף רעיונות "במשרה מלאה". והיו לי מחברות מפוצצות ברעיונות, קטעי משפטים וכיוונים לכתיבה. שמתוכם יצרתי את השירים. בפזמונאות ובשירה, אני גם כותב הרבה מתוך מנגינה שיש לי בראש, והיא בונה את המקצב של הטקסט.

    איך אתה יודע שטקסט מוכן? שכתב היד יוצא ממך לדרכו?

    אני אענה בגוף שני. אתה אף פעם לא יודע שהוא מוכן. אבל באיזה שלב צריך לשחרר, לא? 🙂

    אילו סיכונים לקחת בכתיבה שלך שהשתלמו בסופו של דבר?

    התחלתי בכתיבה דיסטופית, בדיונית יותר, שמאפשרת לי להשתחרר. הרבה יותר, מאשר הכתיבה הריאליסטית.

    מהם החלקים שאתה הכי אוהב והכי פחות אוהב בתהליך הוצאת ספר לאור?

    לא הוצאתי ספרים. רק שירים שיצאו לרדיו (והרבה), וסיפורים שלקחו חלק בכתבי עת. אני יכול להגיד בתחושה שלי, שזה מרגש, אבל קצת מפחיד. כי זה "כבר לא שלך", אלא הופך לנחלת כלל. ואנשים יכולים לאהוב או שלא, ויש תגובות. לטוב או רע. אבל אני נהנה מזה. ומתרגש מאוד, כל פעם שיצירה שלי באשר היא יוצאת לאור.

    אילו ספרים או סופרים השפיעו הכי הרבה על הכתיבה שלך?

    אני לרוב קורא לפי סופרים. זה אומר שבגדול אני מתלבש על סופר וקורא את כל מה שהוא כתב אי פעם בחייו כולל את הביוגרפיה שלו אם יש. אני מאוד אוהב לקרוא את צ'ארלס בוקובסקי, סטיבן קינג, לורנס סנדרס, ג'ורג' אורוול, פול אוסטר, וג'י קי רולינג (בספרי המתח שלה כרוברט גלבריית). לצד השפעה גדולה שהושפעתי מספרים ספציפים כמו "ברית של כסילים", של ג'ון קנדי טול וסיפורים קצרים של פנחס גולדהר. אני משתדל להתעדכן ולקרוא ספרות מכל העולם, עכשיו אני גם קורא את ולדמיר סורוקין מצד אחד ומצד שני סופרים מדרום אמריקה כמו מריו לבררו. חשוב לגוון.

    האם ואיך אתה עושה שימוש כסופר במדיה החברתית?

    אני מפרסם את היצירות שלי שיוצאות לאור בפורמטים השונים וגם עוקב אחרי סופרים שאני אוהב ומעריך. ומשתתף פעיל בפורומים שעוסקים בנושאי הספרות.

    אילו תגובות אתה מקבל מקוראים?

    עיקר האהדה היא לשירים שכתבתי, שחלקם זכו למיליוני צפיות ביוטיוב. אבל אני בטוח שככל שיכירו יותר את הכתיבה הפרוזאית שלי, יאהבו אותה יותר. על הסיפור האחרון שלי שפורסם "שומר לילה" קיבלתי כמה תגובות שחיממו לי את הלב מאוד.

    על כמה פרויקטים אתה עובד בו זמנית?

    משתדל לא לעבוד על יותר משניים בו זמנית, אבל אני לא באמת מצליח לעמוד בזה.

    מה אתה עושה כאשר אתה לא כותב?

    נמצא עם האנשים שאני אוהב, קורא המוןןןןן (תמיד יש לי ספר איתי בתיק הקטן שלי, שהולך איתי לכל מקום) ועושה גם קצת ספורט.

    על מה אתה עובד עכשיו?

    סיימתי את ראשי הפרקים, הדמויות והעלילה של רומאן מתח דיסטופי, שרק הם באורך של נובלה קצרה. ועכשיו נשאר לי רק לכתוב אותו.

    ישי ויסמן

    מערכת סלונט

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 1
    • 0
    • 0

    תגובות


    2 תגובות על “נעים להכיר, ישי ויסמן”

    1. אבי צימר הגיב:

      אדם יקר ומוכשר,
      ממש אלוף !

    2. אבי צימר הגיב:

      איש יקר ומוכשר,

      ממש אלוף!

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.


    כתבות נקראות

    סְמַרְטוּט / כְּאָחִי

    רון גרא
    סְמַרְטוּט עִם הַשָּׁנִים הוֹלֵךְ וּמִתְבַּלֶּה כְּבֶגֶד. זָקוּק לְתֶפֶר לִטְלַאי. אִם שָׁפַר...

    ישועה

    אודיה הרוש
      אֶשְׂרֹף אֶת הַיַּעַר שֶׁנָּטַעְתִּי בּוֹ עֵצִים, אֲדָנִיּוֹת פְּרָחִים אֲדֻמִּים וּסְגֻלִים....

    זאת אמריקה! ואולי בעצם לא?

    פבל אלכסנדרוביץ' מובשוביץ'
    בתחילת חודש מאי הוציא הראפר צ'יילדיש גמבינו, הלוא הוא דונלד גלובר,...
    דילוג לתוכן