נעים להכיר, ישי אראל
ישי אראל הוא יוצר מתחיל יחסית שהחל בכתיבה מחזאית בקיץ 2020. מאז עשה כברת דרך משמעותית בתהליך הפיכתו ליוצר ומחזאי שכלל בין השאר לימוד בסדנאות למחזאות והתנסות בפיתוח ובכתיבה של מספר מחזות. הוא השתתף וסיים בהצלחה שתי סדנאות לכתיבת מחזות (בתיאטרון בית לסין בהנחיית אבישי מילשטיין ובתיאטרון הקאמרי בהנחיית גור קורן ואיה קפלן) ולומד כעת בסדנה נוספת שמנחה רועי מליח רשף. בתקופה הנ"ל ישי כתב ופיתח כ-11 מחזות מסוגים שונים וכתב את התמליל של כחמישים שירים. קומדיה רומנטית בשם "התרנגולים של יפו" עלתה לאחרונה בהצלחה רבה בהצגת בכורה בתיאטרון יפו (בבימויו של טל וניג). המחזה "מלך המשיח הגיע והוא דיקטטור", דרמה אפית שמבשרת את הגאולה, יעלה על הבמה בחודש יולי 2023 בתיאטרון הדופנ בפתח תקווה (בבימויו של שחר קראוס).
למה אתה כותב? מאיזה מקום פורצת הכתיבה?
הכתיבה שלי היא סוג של דחף בלתי נשלט, מין רצון עז, שהייתי מכנה אפילו כמיהה, לשפוך אל הדף דיאלוגים, מחשבות, פעולות ותגובות של הדמויות שמתרוצצות בראשי, לערבב אותן ולהעמידן בסיטואציות ועימותים שונים.
אולי זה ישמע מוזר אבל אני מתייחס לכתיבה של כל יצירה חדשה שלי כאל מעין סטרטאפ שאני יוזם ומקים ואולי הוא יעלה יום אחד על הבמה בפני קהל ( סוג של אקזיט רוחני ) רק בלי האשליה שהוא יהפוך ליוניקורן.
הכתיבה באה מכמה מקומות : לעיתים זה אחד ולפעמים תמהיל : ביטוי של תסכול או אפילו זעם שמספק טריגר לרעיון ודלק לעלילה, הרצון להשפיע ולו קצת ולייצר אימפקט, בעיקר בנושאים חברתיים, הרצון לחקור לעומק נושא ו/או אירוע היסטורי או התרחשות שעוררה בי השראה.
באיזה גיל התחלת לכתוב? מתי הרגשת שאתה יודע לכתוב?
התחלתי לכתוב מחזות וגם לחבר שירים רק לפני כשלוש שנים בגיל > 65 . היו כמה וקטורים שדחפו לכך ובהם תקופת הקורונה שפינתה גם אצלי זמן לחשוב ולעסוק בדברים אחרים, התובנה שיש לי מה להגיד ולספר והרצון לתעל את היצירתיות שיש בי לעוד תחומים.
באיזה שלב התחלת להתייחס לעצמך כסופר/משורר?
כשהמחזה המוזיקלי שלי – קומדיה רומנטית, אותו כתבתי ופיתחתי אחרי סדנת מחזאות בבית- לסין "התרנגולים של יפו" התקבל להעלאה על במת התיאטרון. אני חושב שבשלב הזה ראיתי את עצמי עדיין כיוצר ורק בהמשך, כשהוא עלה בהצגת בכורה בפני קהל, עברתי לפחות בעיני עצמי לסטטוס של "מחזאי".
קח אותנו ביד ליום כתיבה טיפוסי שלך.
כתיבה ויצירה היא עבודה לכל דבר שמחייבת הרבה משמעת עצמית, תכנון, ראיית מהלכים קדימה, ובעיקר לשבת שעות רבות מול המחשב ולנסות בכל פעם להיכנס מחדש לתוך העלילה והדמויות.
ביום כתיבה טיפוסי אני מתיישב ליד השולחן לאחר הקפה והארוחה של הבוקר לערך ב 8.00. מקדיש קודם כחצי שעה להתארגנות ומנהלות ולאחר מכן מתחיל בכתיבה. בבוקר של עבודה שנפרס על מספר שעות וכולל כ-2 הפסקות קפה קצרות בלבד אני מספיק בדרך כלל לכתוב סצנה אחת שלמה במחזה החדש שעליו אני עובד או לשכתב סצנה או שתיים בוורסיה של מחזה שהטקסט שלו כבר כתוב.
אני כותב ו/או גם חוקר את הרקע למחזה המתוכנן במשך כ ארבע -חמש שעות בבוקר כתיבה טיפוסי.
אחר הצהריים אני מקדיש לעיתים זמן בעיקר לשכתובים קלים יותר, עריכות ושינויים בטיוטת מחזה אחר שכתבתי מקודם ושעליו אני עובד במקביל עם דרמטורג ו/ מנסה לשפרו בכדי להביאו לדרגת בשלות טובה יותר.
מכיוון שאני בא לאחר קריירה ארוכה ואינטנסיבית בעולם העסקי והפיננסי אין לי בעיה עם הקצב הזה. אני חש שבגלל זה יש לי אפילו יתרון על כותבים אחרים מבחינת התפוקות ויכולת הריכוז.
כאן אולי צריך לציין שהיצירה הספרותית והכתיבה של מחזות אינן העיסוק המרכזי היחידי בחיי ובעשייה שלי ואני מעורב בסטרטאפ טכנולוגי מאתגר שעשוי לתרום משמעותית לקידום הקיימות התחבורתית בעולם (ושמח שכך הדבר ונהנה מזה).
איפה אתה כותב, תאר לנו את סביבת העבודה שלך.
אני כמעט תמיד כותב בחדר העבודה בדירה. יושב על כיסא "מנהלים" מול מסך מחשב. אני לא זקוק לחפש מוזה בבתי קפה או להתבודד הרחק מההמון הסוער באיזה אתר כפרי. מצאתי שסביבת עבודה קבועה ויחסית שגרתית מאפשרת לי אישית לכתוב ברצף ובמלוא היכולת.
מה או מי גורם לך השראה?
זה יכול להיות כל דבר: כתובת גרפיטי שרוססה על הקיר, שלט עם משפט מפתח על משאית הובלה, כתבה בעיתון, ידיעה בחדשות, ספר שקראתי.
מה בולם אותך? מה מקשה עליך לכתוב?
לעיתים נדירות יש משהו שבולם אותי בכתיבה או משבש את רצף הכתיבה. כשאני מגיע אל הדף אז בד"כ יש לי כבר בראש את המילים והפעולות מסודרים במחסנית בראש והם יוצאים בטור.
לפעמים אני מקבל חוות דעת של קורא על טיוטה או שקיים איזה דרמטורג בתמונה שמוביל אותי לחשוב על חלופות למהלכים בעלילה, מירקור חזק יותר של הדרמה ואז אני לוקח כמה ימים לחשיבה.
הסחות דעת בשגרת החולין ולקט של סידורי יום יום טורדניים שנוחתות עליי עשוית כמובן לשבש את הרצף ואת יכולת המיקוד בכתיבה שלי באותו יום אבל לא פוגעות בזרימה הבסיסית של כתיבת היצירה ובהתקדמות של המחזה התורן.
האם הכתיבה שלך מתחילה מהדמויות או מהעלילה, ואיך אתה מפתח הלאה?
אין לי נוסחה אחידה. לפעמים זה גרעין או ניצוץ השראתי שמתניע את תהליך ההנבטה והיצירה ולפעמים זה דמות שמסקרנת אותי וצפה ממעמקי התת מודע. לעיתים אני אפילו כבר יודע מה יהיה שמה וזה מהווה עוד זרז.
לצורך הפיתוח של ציר העלילה אני בדרך מכין בתחילת הכתיבה מיני תוכנית של הסצנות ושל המערכות ומשתמש בכלים שונים של מחזאות.
איך אתה בונה את השירים שלך? האם אתה כותב במכה אחת/בכמה איטרציות?
כתבתי את התמליל לכחמישים שירים שחלקם משולבים במחזות המוזיקליים שכתבתי.
בד"כ הכתיבה של התמליל המקורי נעשית במכה אחת. אני גם מקשיב המון למוזיקה ולרוב אני יודע מראש לאיזה מקצב או סגנון מוזיקלי אני מכוון שהשיר יולחן .אחר כך, בזמן ההלחנה, אני מתקן את הטקסט בהתאם לצורך המוזיקלי.
איך אתה יודע שטקסט מוכן? שכתב היד יוצא ממך לדרכו?
הטקסט אף פעם לא מוכן דיו. אני כל הזמן חושב שיש עוד שינויים ועריכות שצריך או נכון לעשות. אם אתה נותן את הטקסט לקריאה מוקדמת של כמה קוראים ידידותיים תמיד יהיו להם הערות ועצות כיצד לשפר ולשנות. צפה להפתעות אפילו כאשר דרמטורג מנוסה יגיד לך שהטקסט מוכן ל"המראה"
בתכל'ס כתב היד יוצא לדרכו כשהוא מועבר כגרסת עבודה לבמאי של ההצגה
אילו סיכונים לקחת בכתיבה שלך שהשתלמו בסופו של דבר?
התחלתי בכתיבה מחזאית מלוח כתיבה חלק לגמרי וללא שום ניסיון ו/או הכשרה קודמים. למעשה שום דבר בעבר שלי ,בלימודים האקדמאיים או במהלך הקריירה המקצועית המגוונת שעשיתי עד לפני שלוש שנים לא הצביע על כך שיום אחד אכתוב ואצור בתחום התרבות והאמנות. לפיכך, מבחינתי כל תהליך היצירה והכתיבה טמן בחובו בעיקר סיכוי להנאה וצמיחה.
כל יוצר עומד בפני הסיכון והחשש שהוא לא יהיה מספיק טוב, שלא ירצו לקרוא אותו או לשמוע אותו . העולם מלא ביוצרים סופר מוכשרים ומצליחים מבחינתי זה חלק מכללי המשחק שהסכמתי מראש לנסות להתמודד בו.
כמובן שרציתי לראות שהיצירות שלי תעלינה על במה, לאו דווקא בגלל ההיבט החומרי, אלא מתוך הרצון הכנה לשתף אנשים ולחלוק עימם את הרעיונות ואת ההשקפות שלי. וגם לגרום להם להינות .לפעמים זה יהיה מבדר ומצחיק ולפעמים זה יגרום להם לבכי ולמצוקה רגשית. נראה לי שאני יכול להצליח בכך. המוטו שלי כשהתחלתי לכתוב ובחיים באופן כללי זה " רק המעז מנצח".
אילו ספרים או סופרים השפיעו הכי הרבה על הכתיבה שלך?
חנוך לוין, שייקספיר, מאיר שלו, גבריאל גרסיה מארקס, חיים באר, יו נסבו. אני חובב ספרי היסטוריה על המאה החמש עשרה והשש עשרה וספרי היסטוריה צבאית.
האם ואיך אתה עושה שימוש כסופר במדיה החברתית?
לא ממש. לפעמים אני משתף בפוסט את העוקבים שלי (לא רבים) מה ההשראה והתהליך שגרמו לי לכתוב יצירה מסוימת. כמו כן מאחר ואלו מחזות שעולים בתיאטרון פרינג' אני מנסה כמיטב יכולתי לסייע באופן סלקטיבי בשיווק הדיגיטלי בכמה קבוצות רלוונטיות.
אילו תגובות אתה מקבל מקוראים?
אני מקבל תגובות מהצופים במחזות. עד כה ולשמחתי התגובות היו מאד מאד מפרגנות כולל ממבקרי תיאטרון.
על כמה פרויקטים אתה עובד בו זמנית?
שלושה. מחזה אחד שעולה על הבמה ביולי 2023 ונדרש לבצע בטקסט עוד מקצת שפצורים וקיצורים ועוד שני מחזות שנמצאים בשלב "אפייה בתנור" שכולל המשך פיתוח דרמטורגי ושיכתוב.
מה אתה עושה כאשר אתה לא כותב?
עובד בסטרטאפ, מנגן סקסופון, עוסק קצת בחונכות התנדבותית, טיולים בארץ ובחו"ל. אני צורך הרבה תרבות: תיאטרון, הופעות מוזיקליות, סרטים.
על מה אתה עובד עכשיו?
מחזה מקורי חדש לחלוטין על רקע היסטורי התיישבותי של תחילת המאה שעברה בארץ ישראל שהתחלתי בו את המחקר ההיסטורי ועל המשך פיתוח של מחזמר שנקרא "האודיסאה של קפטן מואיז" שכתבתי כבר ורסיה מתקדמת שלו (כולל שירים) ובכוונתי להגישו לקולות קוראים ופרזנטציות.
תגובות