close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • נעים להכיר, יורם אורעד

    מאת: אבי גרוסברד | נעים להכיר | התפרסם ב - 31.05.17
    כותב מאמרים בתחומים מגוונים ובהם - חינוך, מדע, טכנולוגיה ועתידנות, וכן סיפורים, בפרט סיפורי מדע בדיוני. פרסם את יצירותיו בבמות רבות. בין הספרים שפרסם: "בכלוב הזמן", אוסף סיפורי מדע בדיוני ו"מסע אל העולם האחר" - רומן מדע בדיוני לילדים. כתב ופרסם גם ספרי לימוד לילדים ולנוער בתחום הפיזיקה. עובד בפיתוח תכניות לימודים במדעים.

    מתי פרסמת את ספרך הראשון ומה היתה ההשראה לכתיבתו?

    ספרי הראשון היה ספר השירים “מסע באור ובחושך”. כבר שנים קודם ליציאתו לאור, היתה בי תשוקה לכתוב שירים שכן נוכחתי לדעת שהם מהווים כלי מופלא ומדהים לביטוי רגשות. רק לאחר שפרסמתי במספר במות, הרשיתי לעצמי להוציא את הספר. בספר הופיעו שירים אישיים אך גם שירים על אנשים יקרים ואהובים ועל מקומות שהתפעלתי מהם. כבר שנים רבות שאינני כותב שירים. אינני יודע מדוע. אני מניח שהתפרשותי לכיוונים רבים אחרים שמעניינים אותי, הביאו לזניחתה ההדרגתית של כתיבת השירה עד שהפסקתי לכתוב אותה בכלל.

    ספר על זיכרון ילדות תרבותי: באיזו דמות הוא קשור?

    יש לי מספר גיבורי תרבות בולטים ומספר זכרונות תרבותיים בולטים. רובם קשורים במדע ובטכנולוגיה בדרך זו או אחרת. אחד מהם הוא יורי גאגארין, האדם הראשון שיצא לחלל. אני זוכר עד היום את עוצמת ההתרגשות שלי כששמעתי, קראתי וראיתי את הצילומים הראשונים של יציאתו לחלל, באמצעי התקשורת המוגבלים של ילדותי. זה היה באפריל 1961 והאירוע הזה היה אבן דרך משמעותית ביותר בהתעניינותי בתחום החלל בפרט ובתחום הפיזיקה, האסטרונומיה והמדע בכלל. יציאתו של גאגארין לחלל ביטאה עבורי את הגדול שבחלומותיי אז, ולפחות את אחד הגדולים – להתנתק מהרחם של כדור הארץ ולפרוץ אל המרחב העצום שאנחנו מוקפים בו. גיבור נוסף הוא ארתור קלארק, כותב סיפורי המדע הבדיוני הענק. סיפוריו העניקו לי השראה, העצימו את דמיוני, נטעו בי פליאה והרטיטו את לבי. עוד גיבור הוא אסימוב, גם הוא סופר מדע בדיוני גדול. זכרון תרבותי נוסף הוא בתחום המוזיקה – הפעם הראשונה, או אחת הפעמים הראשונות, שבהן שמעתי מוזיקה קלאסית. היא חדרה ללבי כבר מהרגע הראשון ומאז, ממשיכה לשבת בלבי עד עצם היום הזה. המוזיקה הקלאסית היא עבורי כלי מדהים ומרגש לביטוי רגשי ולהתרוממות רוח, שאיננו קשור במלים, כלי אוניברסלי שיכול לבטא כה הרבה לכל כך הרבה. אני זוכר את עצמי שומע לעתים קרובות את הסימפוניה החמישית של בטהובן או יצירות של באך (במיוחד כאלה שנועדו לעוגב), שהשכיחו ממני את העולם שמסביב ורוממו אותי מעלה מעלה.

    ספר על ספר ששבת לקרוא פעם שנייה או שלישית.

    יש בודדים כאלה, אך את הבודדים האלה אני מוכן לקרוא מההתחלה ועד הסוף ובשקיקה כאילו זו הפעם הראשונה שאני קורא בם. אחד מהם הוא “קץ הילדות” של ארתור קלארק. ספר אחר הוא, “2001 – אודיסיאה בחלל”, גם הוא של קלארק. שניהם לטעמי הן יצירות מופת של מדע בדיוני ושל יצירה בכלל.

    עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד?

    אין איש כזה, לא היה ולדעתי גם לא יהיה. לכל איש הייחוד שלו וגם אני רוצה להישאר ייחודי, ללא קשר למקום שבו אני עומד ביחס לאחרים מבחינה איזושהי – הישגים, יכולות, תכונות ועוד.  אין לי תשוקה להתחלף עם איש.  לעומת זאת, תמיד אשמח ללמוד מאנשים אחרים ובפרט מאלה המהווים מופת בעניינים וסוגיות שרלוונטיות אלי.

    איך אתה משלב בין כתיבת שירה, כתיבה סיפורים קצרים לילדים, כתיבת מדע בדיוני וכתיבת של ספרי לימוד עבור מערכת החינוך?

    אני משתדל שספרי הלימוד שלי ייכתבו עם אלמנטים של כתיבה סיפורית. באופן כזה, כך אני מאמין, יש להם סיכוי למשוך את המשתמשים בהם ולעורר בהם סקרנות, רצון ללמוד ורצון לשאול שאלות (מורים ותלמידים כאחד). דרך אגב, אני משלב אלמנטים של כתיבה סיפורית גם במאמרים שאני כותב בנושאים שונים.

    תקופה מסוימת עבדת עבור האיחוד האירופי. מה היה הרקע לכך? פנו אלי מן האיחוד האירופי בחיפוש  אחר מומחה לתוכניות לימודים בהוראת המדעים עבור פרויקט לפיתוח פעילויות וחומרי למידה בתחום הטיעון המדעי. ויצא שמוניתי למנהל הפרויקט ובמסגרתו, מעבר לניהולו, גם פיתחתי בעצמי חומרים בהוראת המדעים בתחום הטיעון המדעי. בפרויקט השתתפו בריטניה, שווייץ, צרפת, יוון וישראל. לאחר סיום הפרויקט הופצו תוצריו במערכות החינוך של אירופה.

    איזה ספר הצטערת שלא כתבת בעצמך?

     זה מזכיר לי את השאלה עם מי הייתי רוצה להתחלף יום אחד? למעשה, זו שאלה מאותו הסוג. גם כאן, אין לי שום שאיפות להיות כותבו של ספר זה או אחר. מי שכתב ספר גדול רק הוא יכול היה לכתוב אותו ובוודאי שלא אני. לכן אינני מצטער על כך שלא אני כתבתי אותו אלא להיפך – אני שמח שנמצא אותו אדם שיכתוב את אותו הספר.

    איזה ספר היית שמח לתת במתנה למישהו יקר לך?

     אינני יודע אם כולם אוהבים ומעוניינים בספרים ולכן אינני יודע אם זה מה שהייתי מציע – ספר. לאחד מתאים ספר, לשני דיסק של מוזיקה, שלישי היה מעוניין בבגד יפה ורביעי בארוחה במסעדה טובה. יש כאלה שעבורם מתנה ראויה היא סיור וכך הלאה. ואם מדברים על ספרים, היו הרבה מקרים שספר שהתלהבתי ממנו ואפילו חזרתי וקראתי בו עוד ועוד, לא דיבר אל אחרים כלל ולעתים אפילו שעמם אותם ולכן הייתי נזהר שלא לתת אותו במתנה למישהו אחר, ובוודאי לא למישהו שיקר לי. צריך לדעתי להתאים את המתנה לנטייתו, עניינו ורצונותיו של המקבל אותה.

    איך אתה מתמרן בין משפחה לבין קריירה?

    קיימת זרימה חלקה בין משפחתי לבין הקריירה. אני אוהב את שתיהן ושתיהן תומכות זו בזו. מכל מקום, המשפחה והזוגיות בפרט, קודמת אצלי לקריירה ותמיד גם קדמה. ובכלל, אינני אוהב את המונח” קריירה”. חשובה לי  עשיית הדברים עצמה. למילה “קריירה” יש ניחוח של קידום אישי לצרכים כלכליים, מעמדיים ואחרים שאינם שייכים לעצם העשייה. אינני מתכוון לכך שקידום אישי, כלכלי, מעמדי ואחר אינו חשוב לי אבל אני עוסק בעשייתי לגווניה בעיקר לשם ההנאה שאני שואב ממנה וכן לשם רצון לקדם ולתרום.

    מדוע הקמת את אתר “שלובים” באינטרנט, מהי מטרתו?

    את הרשת החברתית-מקצועית שלובים הקמתי בשנת 2010 במסגרת מכון מופ”ת כמענה לצורכי קהיליית העוסקים והמתעניינים בתחום החינוך ובהכשרת המורים. היא נבנתה במטרה להיות מקום מפגש ושיתוף פעולה לקהילייה. בין מטרותיה: שיתוף מידע ורעיונות בתחום החינוך ועיסוק בפעילויות של בניית ידע שיתופי באמצעות שימוש בכלים מגוונים וכן תמיכה הדדית בין אנשי הקהילייה.

    מאת: אבי גרוסברד

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 4
    • 1
    • 2

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    הָרַוָּקוּת

    דביר שרעבי
    רָצִיתִי לִהְיוֹת זוּג וַאֲנִי לְבַד מְאֹד עַכְשָׁו אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ לְאָן...

    הפן השני

    שי מרקוביץ'
    מעצב הספרים האמריקאי בן דנצר החליט ליצור סדרת תצלומים בה הגלידה...

    קמט על שמי

    דנה גוטמן
      כְּשֶׁלֹּא יָכֹלְנוּ עוֹד לַגַּעֲגוּעַ וְנִפְגַּשְׁנוּ רָאִיתִי אֶת שְׁמִי מוֹפִיעַ עַל...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית