close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • נעים להכיר, טמילה רם

    מערכת סלונט | נעים להכיר | התפרסם ב - 07.10.19

    ילידת גאורגיה. אם לשתיים. עלתה לארץ בשנת 1974. עוסקת בניתוב לשוני פיזיולוגי. משוררת. כותבת שירה מנפתולי הנפש ונוגעת בעולם הרוח ובנומרולוגיה.


    האם רצית להיות אמנית/סופרת/משוררת בילדותך?

    בילדותי מאד אהבתי להתבונן ביצירות אומנות, ציורי פורטרטים של נשים, להניח נייר פרגמנט ולהעתיק. ולא פעם חשבתי לי, לו הייתי רקדנית בלט.

    באיזה עיניים את רואה היום את שיריך/כתביך הראשונים?

    ישנם שירים מתחילת דרכי, שנשארו כפי שנכתבו, וכך גם פורסמו בספר. ישנם שירים שפשוט נגנזו, פעם בעין חומלת אוהבת, ופעם בעין עצומה שלא רואה את שנכתב, עד בוא יום ויעלה שוב לאור השיר הישן… אך כל השירים הם חלק ממני, מההתפתחות שלי.

    מאיזה מקום פורצת הכתיבה שלך?

    הכתיבה אצלי מגיעה מהבטן מהלב מהראש, מאירועים, ממראות, מאנשים, ממקומות, תזזיתית ולא צפויה, ובזמנים שלה.

    האם את כותבת בחלקים או במכה אחת?

    השירים נכתבים בשוט אחד, בנייד שלי, בלי עריכה, חזרה או שכפול. בודדים השירים אשר התעקשתי לכתוב או לשפצר. במידה ולא מצליח לי, פשוט עוזבת מוחקת או שומרת …. עד בוא עת.

    האם את עורכת מחקר בנושא הכתיבה שלך לפני שאת מתחילה לכתוב?

    הכתיבה מגיעה מעצמה, לא יודעת לעשות מחקרים.

    איפה את כותבת? אפשר לקבל תיאור של סביבת העבודה שלך?

    כותבת בנייד, הכי קרוב אלי, זמין בכל עת שהמילה מבקשת לצאת  באופן ספונטני.

    האם ואיך את מצליחה לשמור על משמעת כתיבה?

    אין לי משמעת כתיבה, כשהיא קיימת היא בועטת, במידה ונרדמה שתנוח בנחת עד שעות הבוקר, הצהריים  או הערב. בתחילת הדרך למדתי קצת על הכתיבה ואורחותיה, ג’וליה קמרון מבקשת מהיוצר לעשות למען עצמו, דבר אחד טוב, להשביח את הקיים לעורר ולפעמים מצליח לי לברוח לים ולשקוע בתהיות.

    איך את מתמודדת עם הבדידות הכרוכה בכתיבה?

    בדידותי היא ידידתי, אהובה עלי עד שאני מואסת בה, ומגרשת… שירים רבים עדיתי לצוארה והנחתי לראשה. היא מזככת אותי ברגש, ולא פעם הדמעות נופלות בלולאות.

    יש לך טקס שאת עושה לפני כתיבה? אמונות טפלות?

    אין פולחן כתיבה, טקס או מסיבה. מדיטציות מביאות אותי להארה.

    איזה ז’אנר מדבר אליך?

    שירתי, באה במנות קטנות, קצרה מרוכזת תמציתית, פתח לדמיון למעוף, תיאורים, דימויים, אוהבת שירת הייקו. שיר בשבילי הוא עולם שמתחיל במילה, בשורה, בבית, במוטיב, בדימויים, מטאפורה, לא פעם מספיקה לי מילה כדי להינות משיר.

    מי השפיעו על כתיבתך?

    שירת הייקו היתה אהבתי הראשונה עד היום אוהבת שירים קצרים שנותנים בראש. ישנו ספר שמלווני עד היום  “יום השנה לסלט – של משוררת יפנית. לפני 7 שנים לא היה לי שיר אחד שכתבתי, אך הספר היה קרוב אלי מבחינה פיסית, כך רציתי שיראה הספר שעתיד לבוא, ובא.

    מה או מי גורם לך השראה?

    השראה מגיעה כמו שאמרתי מכל חוויותי בעולם.

    האהבה הראשונה היתה  יונה וולך, ואליה נוספים עוד ועוד טובים וטובות ולפעמים גם בלי שם או הכרה רק מילה שממש שורטת אותי.

    האם את דומה לדמויות שלך?

    שירי מכילים, אמת חיים שעברתי, נשמתי, צחקתי, בכיתי, כעסתי אהבתי, שנאתי, בעטיפה של צבעים  גלויים ונחבאים.

    האם את מדמיינת קורא או קוראת מסוימים בעת הכתיבה?

    לא מדמיינת אף אחד.

    האם את משתפת אחרים בטקסט לפני הפרסום?

    לא משתפת. התהליך מאד אינטימי. משתפת עם עצמי ומאד בטוחה במילתי, וכשלא – אז שתיגנז… 

    איך את מתמודדת עם ביקורת?

    ביקורת – בונה, חכמה, מעצימה מלמדת, שמחה תמיד, ולגבי הפחות טובה, גם מקבלת כיוון שיש מצב שאלמד ממנה או ארפה ממנה  ואשחררה כמו לא היתה.

    כמו מי היית רוצה לכתוב?

    כותבת כמו שאני – טמילה. לפעמים מפנטזת על תיאורים קורעי לב נשפכים ומלאי רגש שאין לי כרגע במגירות הנפש של היצירה. יש לי פרוזה שהיא גם שירה, סיפורים קצרים שמחכים לראות אור, וגם כאלה שמסתובבים לי בראש.

    עם איזה משורר/ת או סופר/ת היסטוריים היית רוצה לדבר?

    בא לי לפגוש אנשים שהלכו כנגד הרוח, שמו זין, הצליחו, לא חשבו לא חשבנו אהבו עשו חייו וגם כאלה באים בימים המסתכלים בעדנה מחייכים ונהנים מפשטות החיים שעשו הרבה בימיהם.

    ז’אן דארק, יונה וולך, שייקספיר, אנה קארנינה.

    איזה ספר נהנית לקרוא ומעולם לא העזת להודות בכך?

    חלף עם הרוח!!!  עם כל החזות שלי, בפנים אני ילדה קטנה של מלמלה ורודה, שוקולד, שמחה ואהבה.

    איזה ספר/ים מונחים כרגע ליד מיטתך?

    כרגע מנעימים אותי שימברוסקה, ניקולא יוזגוף-אורבך, זלדה שקצת קשה לי בשחור שלה, רחל, ולפעמים פו הדב.

    מה את עושה חוץ מלכתוב?

    לחיות את החיים, ההשקה של הספר שלי, ערבי יצירה, יצירת מסגרת / הופעה / הרצאה / סטנדאפ קומפלקס של חיי עם החוויות שעברתי בהוצאת הספר.

    האם את זוכרת שורה בעל פה מכל מה שכתבת?

    כן, זוכרת, יש שירים שפשוט חקוקים לי בלב, מצער אהבה או חדלון:

    “צער אהבתנו
    כפתיתי שלג נמס בעורקיי

    טמילה רם

    מערכת סלונט

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 2
    • 5
    • 2

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    בדרך לסנטיאגו

    ירון אביטוב
    הביואיק של לואיס, מודל חמישים ושש, השנה שבה הבארבודו (מזוקן, כינוי...

    סֶלַע הַדְּבָרִים

    כרמלה טל ברון
    מַהוּ הַהֶבְדֵּל הַקָּטָן, הַמְּעֻדָּן, שֶׁבֵּין דַּבֵּר אֶל לֵב הַסֶּלַע שֶׁיִּבְכֶּה נָהָר,...

    חלל מאיים

    יורם אורעד
    השמחה היתה גדולה וכך גם הפחד והעצב שאחריה. כל מי שכבר...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית