close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • נעים להכיר, דורון מנשה

    מערכת סלונט | נעים להכיר | התפרסם ב - 26.07.21

    דורון מנשה הוא פרופסור חבר בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה. מן המומחים הבולטים בארץ בעולם בתחומי התיאוריה והמתמטיקה של דיני הראיות. מחקריו מצוטטים דרך קבע בבית המשפט העליון (למשל בפרשות הולילנד, זדורוב, דרעי, ניר סומך, צוללני הקישון, אלאור אזריה ועוד). בילדותו היה כותב קבוע במדור השירים של “מעריב לנוער”. לאחרונה מנהל ערוץ יוטיוב ובו תכני שירה כתובה ומולחנת בשם “הפרויקט של פרופסור מנשה”. נשוי ואב לחמישה ילדים, מתגורר ברמת גן, חוזר בתשובה.


    למה אתה כותב? מאיזה מקום פורצת הכתיבה?

    הכתיבה בחלק הנגלה שלה היא מעין חלון ראווה לתהליכים נפשיים,רגשיים שלא מקבלים עיבוד לשוני מספיק או לא יכולים לקבל עיבוד כזה. בחלק היותר נסתר אני חש שאני פשוט כלי, צינור לירידה של חלקי דעת בשלים שצריכים “לרדת” אל העולם “הקטן” שלי או העולם הגדול יותר כי עולמות אלו נצרכים להם.

    באיזה גיל התחלת לכתוב? מתי הרגשת שאתה יודע לכתוב?

    כתבתי בצעירותי באורח קבוע במדור השירה של מעריב לנוער, אחר כך במהלך שירותי הצבאי ובאוניברסיטה בעת שלמדתי לתואר ראשון. בשלב כלשהו התהליך נקטע. בדיעבד אני יודע שהוא נקטע כי הייתי בראשיתו של תהליך סמוי של חזרה בתשובה, רק אחרי שנים כשהתשובה הפכה גלויה לי, כשאפשר היה להתחיל לעבד אותה למילים, והייתי נכון לקבל שתימסר דרכי לעולם התחילה כתיבת השירה מחדש.

    באיזה שלב התחלת להתייחס לעצמך כסופר/משורר?

    בשום שלב, גם לא כעת. המילה “משורר” מתארת תואר של אדם, אבל אני יכול לתאר רק את פעולת הכתיבה שלי כשירה, ושוב אפילו פעולה זו אינני חש שהיא לגמרי שלי, לא כל שכן להפכה לתואר של ה”אני”. בדיוק כשם שלא כל מי שאמר דברי חכמה אפילו פעמים רבות  או עסק בחכמה הוא בהכרח  חכם כך לא כל מי שכותב, אפילו הרבה שירים, הוא משורר.

    קח אותנו ביד ליום כתיבה טיפוסי שלך?

    אין לי יום טיפוסי. שירה אינה דבר מכוון או מעשה הדורש תכנון עיון או הקדמות. לשירה יש את השעון שלה ואתה צריך להתכוונן אליה או שתחמיץ את השעה. אם אתה לא תכתוב, תוציא מהכוח אל הפועל את השיר, אתה תכתב באותו שיר בהערת אגב כאחד ממחמיצי השיר. השיר עצמו ירד לעולם כך או אחרת, כחלק מהקיום, מהחיים, כמו שכתבתי באחד משיריי כי כך הורה להם (לחיים) הבורא לכתוב לצייר ולשורר

    איפה אתה כותב, תאר לנו את סביבת העבודה שלך?

    השירה נכתבת במרחב שרובו סמוי מהעין, עד שהיא כבר בשלב של התפרצות, שאז יש לנסות להתחבר אליה ולהוציאה מן הכוח אל הפועל בסגנון מתוקן פשוט ובהירה למילים בכתב. ההתפרצות הזו  אינה נשמעת לי ולסדר יומי, ולמקומות העבודה הסדורים שלי, לכן  מעטים הם המקומות בהם לא הוצאתי אל הפועל  שירים,גם בהפסקות בין הרצאות באוניברסיטה, וגם כשאני עם ילדיי, ולמעשה בכל מקום סביבת עבודה שלי היא, למעשה, העולם כולו. הקב”ה בכל מקום, כך גם היא השירה.

    האם אתה מאזין למוזיקה בעת הכתיבה? אם כן, למה אתה אוהב להאזין?

    בעת הכתיבה לא מאזין למוסיקה, אבל כן מקשיב למוסיקה, ואפילו כותב מילים למוסיקה, בעיקר כזו שיש בה לפענח את נפלאות נפש האדם ולהאיר בו גדלות לעומת נבזות וכיליון. צריך להיזהר-כוחה של המוזיקה כמבע שפתי  על מילולי הוא רב לטוב לחסד ולחיים או לרע, לקמצנות הנפש ולמוות.

    מה או מי גורם לך השראה?

    בני אדם שמבינים שסוד החיים הוא לחלוק, לתת ולא להיפך. בני אדם שמפגינים גבורה אל מול נסיבות חיים קשות, שמשמחים את החלשים, שמסורים למשפחתם, שמאמינים על אף כל הספקות בקב”ה, ובטוב הנצחי המפציע ממשמש ובא.

    מה בולם אותך? מה מקשה עליך לכתוב?

    המידות הבלתי מתוקנות שלי, המגבלות הנפשיות שלי, חוסר היכולת לקבל מגבלות אלו באהבה, והספקנות ביחס לכך שהמגבלות ניתנות לתיקון.

    כמה אנשים רואים את הטקסט לפני הפרסום? מי הם? למה?

    אני לא משתף אנשים לפני פרסום, אם התחושה שלי שבטקסט אין די אמת או שהוא נגוע בנטיות ובאינטרסים אישיים או זרים אני לא מוציא אותו, הרי הוא לא באמת שיר. אם יש בו אמת אני מוציא אותו לפרסום אפילו אם אינו מוצלח לגמרי ברובד הלשוני צורני. מה שנראה לי אמת ועשוי להועיל ולו לאדם אחד חייב פרסום אפילו כך.

    איך אתה יודע שטקסט מוכן? שכתב היד יוצא ממך לדרכו?

    כאשר אני מרגיש שמה שצריך לעבור דרכי-חלקי הדעת, ההרגש, הפניה לעולם מורכבים כהלכה ומופנמים באופן של אל חזור בטקסט השירי – השיר מוכן.

    איך אתה בונה את השירים שלך? האם אתה כותב במכה אחת/כמה איטרציות?

    תהליך הבניה הוא סמוי כמו שאמרתי, מה שמתפרץ הוא בנוי או כמעט בנוי.

    אילו סיכונים לקחת בכתיבה שלך שהשתלמו בסופו של דבר?

    כפי שאמרתי כל התהליך שלי הוא לא לגמרי בבחירה שלי, הוא לא פרויקט רציונלי של נטילת סיכונים לשם הפקת רווחים.

    אילו ספרים או כותבים השפיעו הכי הרבה על הכתיבה שלך?

    אני לא יודע מה השפיע על הכתיבה שלי אבל יודע מי השפיעו עלי במיוחד. ספר הפרוזה שהשפיע עלי יותר מהכל הוא “סיפורי המעשיות” של רבי נחמן מברסלב. מחוץ לספר הזה שירה השפיעה עלי יותר מפרוזה, בתוך השירה הישראלית ההשפעה היא במיוחד של  יהודה עמיחי, ובשירה העולמית, עבורי המקבילה לעמיחי, ויסלבה שימבורסקה.

    האם ואיך אתה עושה שימוש כסופר/משורר במדיה החברתית?

    יש לי עמוד בפייסבוק וכן עמוד אינסטגרם.כמו כן ערוץ יוטיוב הנקרא (שם מצחיק) “הפרויקט של פרופסור מנשה” שבו יש הקראות של שיריי הכתובים וכן השמעות של שיריי המולחנים.

    אילו תגובות אתה מקבל מקוראים?

    התגובות הן נדיבות כי ביסודו של דבר בני אדם הם נדיבים ביחס לאנשים העושים מעשי שירה ורוח נקיים יחסית  מהשפעות זרות, אבל חלק מהתגובות הן למעשה תודה  על כך שנכתב שיר, חלק מתוך חיבה אישית לי ככותב השירה, וחלק יותר מקריאת השיר וההשפעה על הקורא. יוצאות דופן הן תגובות שיש בהן התייחסות מנתחת לשיר, ערכו, אופן ייצוגו, וכו’. גם התגובות מהסוג האחרון הנדירות הן נדיבות  בדרך כלל.

    מהם החלקים שאתה הכי אוהב והכי פחות אוהב בתהליך הוצאת ספר לאור?

    החלק הטוב הוא ההרגשה שהשירים מוצאים אכסניה כתובה, הם בדרך לקבלת דירה ומעון שיגן עליהם, ועם זאת לעיתים הפגישה מחדש איתם והצורך להתמודד עם שאלת עריכתם היא חוויה פחות נעימה שכן אחרי ששימשת צינור להעברתם אתה לעיתים מתרחק מהרגע המכונן של הוצאתם לכתב, ואז העריכה נעשית כאילו בחלל הריק. כתבתי על כך בשיר “בדידות השיר”.

    מה אתה עושה כאשר אתה לא כותב?

    משתדל לקיים מצוות, להתקשר לבורא, ולחפש לעשות טוב למשפחתי, לחבריי וכן במסגרת עבודתי כפרופסור למשפטים.

    על כמה פרויקטים אתה עובד בו זמנית?

    כמה שהזמן, המקום והנפש מאפשרים ומרשים.

    על מה אתה עובד עכשיו?

    כרגע עובד על ספר שעתיד לצאת בהוצאת סלונט בע”ה בקרוב וכמובן כפי שאמרתי נותן מענה גם לשירים המתפרצים כל העת בתקווה שגם הם יזכו לאכסניה כשירים בספר ביום מן הימים בע”ה.

    דורון מנשה

    מערכת סלונט

    מה דעתכם?

    • 2
    • 0
    • 2
    • 16
    • 4

    תגובות


    12 תגובות על “נעים להכיר, דורון מנשה”

    1. ענבל הגיב:

      דגול ואדיר, אין לי יותר מלים.
      הלוואי וירבו כמותו

    2. ‫מוטי חמו‬‎ הגיב:

      כמעיין נובע המילים נובעות ממעמקי הנפש שלך ומוצאות את דרכן אל הקוראים. אין מילים לתאר את עוצמתן וכוחן כשכולן יוצאות מאיש צנוע ועניו כמו דורון מנשה.

    3. דורון מנשה הגיב:

      תודה מכל הלב , דבריך כה מרגשים ענבל

    4. דורון מנשה הגיב:

      מוטי היקר, מאוד שמח בתגובתך, כתבתי דברים פשוטות וכמה משמח שהן מצאו דרך ללבך

    5. חאלד הגיב:

      אסכם את הראיון בשתי מילים: דורון הגדול

    6. עלי הגיב:

      איש משכמו ומעלה! מעורר השראה! המילים נובעות ממעמקי הנפש! המשך הצלחה

    7. אורית אוחנה הגיב:

      מקסים! אוהבת את החיבור שלך בין הרוח לחומר, בין הכתיבה והחיבור לקב”ה לבין העיסוק. המשך הצלחה בכל!

    8. דורון מנשה הגיב:

      תודה אורית היקרה , מעריך מאוד את דברייך

    9. דורון מנשה הגיב:

      תודה מקרב עלי על דברייך החמים . “משכמו ומעלה ” ? לא מרגיש כך אבל תודה בכל אופן

    10. דורון מנשה הגיב:

      שני מילים כנגד שני מילים : תודה ענקית

    11. צדוק עלון הגיב:

      דורון יקר,
      קראתי בעניין רב. מאוד מעניין ויפה. אני מאחל המשך יצירה יפה ובהצלחה ובשעה טוב על ספרך המתהוו, שמחלק משיריו שפורסמו אנו נהנים ספרותית.
      תודה!
      צדוק

    12. דורון מנשה הגיב:

      צדוק היקר

      לשמוע מחמאות כאלו מפיך, באמת איני צריך יותר דבר

      המשך הצלחה גדולה לך בדרכך הספרותית בפרט, ובפועלך האנושי בכלל

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    כְּשֶׁאֶסְתַּלֵּק/ וָנִיל בְּשּׁוֹקוֹלָד

    אירית שושני
    כְּשֶׁאֶסְתַּלֵּק   כְּשֶׁאֶסְתַּלֵּק בֶּחָרִיץ בֵּין הַמַּשְׁקוֹף לַדֶּלֶת אַשִּׁיל צֵל אָדֹם קָרוּעַ...

    זברות בשכונה

    תחיה דב
    את הראשונה ראיתי בחניה, בין הסיטרואן שלנו לרנו של עמליה, היא...

    אֵל נוֹרָא עֲלִילָה

    טמילה רם
    אֵלֶיךָ אֶפְנֶה יָהּ לְמוּדַת הַתְחָלוֹת סוֹפִים וְכִסּוּפִים אַל תָּבִיא לְפִתְחִי אַהֲבָה הַמּוֹחֶקֶת לִי אֶת הַלֵּב עֵת אֱלוּל מוּטֶלֶת מוּל שָׁמַיִם וְסַגְרִיר עוֹטֶה אֶת עֵינַי בְּמִלְמוּל וְשָׂפָה יְבֵשָׁה...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית