close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • נעים להכיר, אלי תומר

    מערכת סלונט | נעים להכיר | התפרסם ב - 21.12.21

    אלי תומר, יליד 1953. איש ספרות ומחשבים. בוגר בית הספר ע"ש בויאר בירושלים, ואוניברסיטת תל-אביב בתחום מתמטיקה/מדעי המחשב. עסק שנים רבות בפיתוח מערכות מידע ובניהול. מרצה בקהילות חברתיות בנושא התפתחות הכתב, האלפבית והכתב העברי הקדום, ונושאים נוספים. עד כה פרסם שלושה ספרי שירה: "נוף מילולי" – ספר שירה (גוונים, 2002), "ספר המשולשים" – ספר הגות בפורמט שלישיות (סטימצקי, 2016), "שירה מטה" – פואמה בסגנון פולקלור אינדיאני, (עיתון 77, 2016). תרגומים שלו משירה איטלקית מופיעים באתר Via Del Campo. עובד על קובץ פזמונים, וספר שירי הייקו.


    למה אתה כותב? מאיזה מקום פורצת הכתיבה?

    אני כותב קודם כל כי אני נהנה לכתוב. היצירה גורמת לי לסיפוק רב. מעבר לכך, הכתיבה יש בה הבהרה ודיוק של מחשבות, רצונות, ורגשות, וגם אפשרות לשתף בהם אנשים אחרים.

    באיזה גיל התחלת לכתוב? מתי הרגשת שאתה יודע לכתוב?

    התחלתי לכתוב מאז שהייתי ילד, בבית ספר היסודי. אלה היו בעיקר שירים משעשעים בחרוזים אותם הייתי קורא לחברים. המשכתי לכתוב שירים כאלה גם בבי"ס התיכון ובצבא. חלק מהם הגיעו לעלון בית הספר ולעיתון "במחנה". בביה"ס היסודי הייתי חבר מערכת של עלון בית הספר.
    כאשר התבגרתי, השתתפתי במספר סדנאות כתיבה, בארה"ב ובארץ. סדנאות אלה העניקו לי כלים וניסיון אמיתי בכתיבה בוגרת וביקורת בונה. אז הרגשתי שאני באמת יודע לכתוב.

    באיזה שלב התחלת להתייחס לעצמך כסופר?

    לאחר שהוצאתי לאור ספר ראשון ("נוף מילולי", הוצאת גוונים, 2002) הרגשתי "קצת משורר".

    איפה אתה כותב, תאר לנו את סביבת העבודה שלך?

    אני כותב בכל מקום – בבית מול המחשב או לפני השינה במיטה, בטבע, ובנסיעות – ברכבת, במטוס או בפקקים (אז אני מסתפק במילה או שתיים..). פעם הייתי כותב עם עפרון על דף נייר. עתה אני משתמש ב- Notes של האייפון או ישירות על המחשב.
    חדר העבודה שלי מלא בספרים שאני אוהב בעברית ואנגלית – שירה, פילוסופיה, היסטוריה, ארכיאולוגיה, מילונים, וספרים שלי ושל חברים. בנוסף – ציורים של בתי ענב (אחד מהם הופיע על כריכת ספר שלי), מודל של עץ חשמלי קטן שבניתי כדי לייצר חשמל מאור השמש, וחלון גדול דרכו נשקף נוף ירוק. ועל זה אני אומר כל יום "מודה אני".

    האם אתה מאזין למוזיקה בעת הכתיבה? אם כן, למה אתה אוהב להאזין?
    לא. מוזיקה מסיחה את דעתי מהכתיבה. אפילו מוזיקה שאני אוהב. אולי זה בגלל שכאשר אני מאזין למוזיקה, אני "חייב" להתרכז בה.

    מה או מי גורם לך השראה?

    אירועים או חוויות הנוגעים ברגש. למשל – מופע מוזיקלי, תערוכה במוזאון, נוף בטבע, טיול בארץ או בחו"ל (למשל סדרת שירי הייקו "טעם של יפן" שנכתבה לאחר טיול ביפן), מעשה מיוחד של אדם, חוויה טראומטית (אשפוז או ניתוח רפואי..). לפעמים גם תגובה על אירועים או מצבים חברתיים, כמו הקורונה, בחירות, או ערב יום הזיכרון.

    מה בולם אותך? מה מקשה עליך לכתוב?

    דברים שמפריעים לי לכתוב – רעש, מצב רוח דיכאוני, תיסכול בגלל הקושי הרב וזמן התגובה הארוך הכרוך בפרסום יצירות או בהוצאת ספר. אגב, בנושא זה "סלונט" היא דווקא במה חיובית, דינמית, ומעודדת.

    איך אתה בונה את השירים שלך? האם אתה כותב במכה אחת/כמה איטרציות?
    בדרך כלל אני כותב שיר שלם בבת אחת. לפעמים הגירסה הראשונה מספקת, אך לרוב אני עובר עליו אחר כך מספר פעמים ומתקן ומוחק ומשפר ללא סוף…
    קורה גם שצץ לי רעיון לשיר אבל הסיטואציה אינה מאפשרת לכתוב, אז אני רושם לעצמי מילה או שתיים כדי לא לשכוח, וחוזר לכתוב את השיר מאוחר יותר.

    איך אתה יודע שטקסט מוכן? שכתב היד יוצא ממך לדרכו?

    כאשר אני קורא את השיר או הסיפור, ומרגיש שהוא זורם, ואני לא מוצא עוד מקומות הטעונים שיפור – אז הוא יוצא לדרכו..  לפעמים אני מתייעץ עם חברים לעט, אבל רק כאשר אני עצמי חושב שמיציתי.

    מהם החלקים שאתה הכי אוהב והכי פחות אוהב בתהליך הוצאת ספר לאור?

    אני אוהב לראות את הספר כשהוא יוצא לראשונה מבית הדפוס. זה אירוע נפלא. אז אני מרגיש בעננים. כשקיבלתי את העותקים הראשונים של ספרי הראשון מהוצאת גוונים בתל אביב, החזקתי אותם ביד וריחפתי על פני רחוב דיזנגוף..
    אני לא אוהב את החלק הביורוקרטי והפיננסי של הוצאת ספר והניסיונות של המו"ל לייקר את הוצאת הספר.

    האם ואיך אתה עושה שימוש כסופר במדיה החברתית?
    אני ממעט להשתמש ברשתות החברתיות. אני לא משתמש בפייסבוק בכלל. זאת למרות שאני מודע ליתרונות ולעוצמה של הרשתות. אני פשוט לא מרגיש נוח עם המדיה הזאת. עניין של פרטיות. אני כן משתמש ברשת המקצועית לינקדאין (LinkedIn), ולפעמים אני מעלה פוסט עם לינק המפנה ליצירה שלי שהתפרסמה.

    מה אתה עושה כאשר אתה לא כותב?

    כשאני לא כותב אז אני עובר על טקסטים ישנים ומנסה לשפר. בנוסף, אני מנסה לבדוק אלו טקסטים הם מספיק טובים וראויים כדי לשלוח אותם לפרסום. חוץ מכתיבה, אני גם בונה הרצאות ומצגות, ומעביר אותם בהתנדבות לקהילות של קשישים או אנשים עם מוגבלויות.
    למשל – הרצאה על התפתחות הכתב, הרצאה על ציורי מערות פרהיסטוריים, והרצאה על סיפורי בריאה.
    מעבר לכך – אני לומד. תמיד. קורסים שונים באוניברסיטה או במסגרות אחרות.

    על מה אתה עובד עכשיו?

    בימים אלה אני עובד על קובץ פזמונים, כלומר שירים המיועדים להלחנה. שירים אלה שומרים על קצב ומשקל וחזרות (מה שלא חובה בשירה – poetry). השאלה היא – איך להתקדם להלחנה וביצוע. כי לצערי אני לא מלחין ולא זמר…
    בנוסף אני מתכנן לאסוף שירי הייקו שכתבתי, להוסיף חדשים, ולהוציא אותם לאור בספר.

    אלי תומר



    מערכת סלונט

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 0
    • 0

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    נעים להכיר,  גד קינר קיסינגר

    מערכת סלונט
    גד קינר קיסינגר הוא פרופסור לתיאטרון, מרצה וחוקר פורה בשטחים רבים...

    צעד ראשון / התחלה חדשה

    חגית כרמל
    צעד ראשון מַשַּׁק כְּנָפַיִם שֶׁל גּוֹזָל שֶׁזֶּה עַתָּה לָמַד לָעוּף, כְּמוֹ...

    קוראים לי טיו – ערן צלגוב

    רן יגיל
    המשורר הטוב ערן צלגוב מזכיר לי לא אחת את המשורר והמתרגם...
    דילוג לתוכן