נעים להכיר, אילן שאול
אילן שאול, עיתונאי, משורר-סופר, עורך וקולנוען, נולד וגדל בקיבוץ אפיקים. ב-1974 עזב את הקיבוץ לתל אביב וחי בה עד עצם היום הזה. בוגר החוג לקולנוע וטלוויזיה באונ' ת"א (1979-1975). ב-1981 החל דרכו המקצועית כעיתונאי. במהלך 42 שנה כתב וערך בין היתר ב"ידיעות אחרונות", "מעריב", "להיטון", "לאישה", "הפטיש", "אנשים" ועוד ועוד ועוד. "מִלְחֶמֶתָרְבּוּת", שיצא לאור ב-2022, הוא ספרו השני. קדם לו "אקורדים בשיפוע" (2015), ספר שירים בהוצאת "עמדה".
למה אתה כותב? מאיזה מקום פורצת הכתיבה?
אין לי מושג מדוע אני כותב. אני חושב שזאת התרפיה הכי טובה שלי. הכתיבה במקור הגיעה ממקומות לא רציונאליים, תת-הכרתיים. הכתיבה בחרה בי לפני שאני בה. במהלך הזמן הכתיבה הפכה דרך חיים כשהפכתי בכורח הנסיבות לעיתונאי ולמקצוע ממנו אני מתפרנס עד עצם היום הזה.
באיזה גיל התחלת לכתוב? מתי הרגשת שאתה יודע לכתוב?
בגיל 16 התפרצו מתוכי השירים הראשונים, אבל שרפתי אותם בגיל 18 כי הם היו גרועים ובנאליים להחריד. בגיל 21, כשעקרתי לתל אביב, הכתיבה התפרצה אצלי שוב כתוצאה ממפץ תודעתי. הרגשתי שאני, כנראה, יודע לכתוב, בגיל 23, בעקבות מחמאות שקבלתי מהמשורר דוד אבידן, שהזמין אותי להשתתף בסדנת כתיבה שהעביר בחוג לספרות עברית באונ' ת"א.
באיזה שלב התחלת להתייחס לעצמך כסופר/משורר?
עד היום אני לא ממש מתייחס לעצמי כאל משורר/סופר. זה נראה לי עדין גדול עליי. אחרי שנזכרתי להוציא ספר שירים ב-2015 ("אקורדים בשיפוע"), אנשים התחילו לקרוא לי פתאום משורר, אבל כל פעם שקוראים לי משורר, אני מסתובב לאחור כדי לראות אם הם לא מתכוונים למישהו אחר.
קח אותנו ביד ליום כתיבה טיפוסי שלך?
אין לי יום כתיבה טיפוסי, כי הכתיבה הספרותית עדין לא הפכה מבחינתי ל"סדר יום". זה קורה פה ושם באקראי כשאני מזהה "חורים בזמן". מאחר ואני עדיין מתפרנס כעיתונאי, הכתיבה עבורי היא עבודה לכל דבר ועניין, ואין שום הבדל ביני לכל אדם עובד אחר, במקצוע אחר.
איפה אתה כותב, תאר לנו את סביבת העבודה שלך?
אני כותב במרפסת סגורה בביתי, שהפכה חדר עבודה לכל דבר שיש בו את הספייס והאמצעים האופטימליים לאדם כותב: דלת, שולחן רחב, מזגן, ובעיקר שקט.
מה או מי גורם לך השראה?
אין לי מושג. אני לא מאמין בהשראה ולא מחכה לה. בצעירותי הייתי כדורסלן שלמד שאפשר לקלוע לסל מכל נקודה על המגרש. כנ"ל בכתיבה.
מה בולם אותך? מה מקשה עליך לכתוב?
הדבר היחיד שבולם אותי הוא אני עצמי. לא תמיד אני משחרר לעצמי. הדבר היחיד שמקשה עליי את הכתיבה הוא טרדות היומיום.
האם הכתיבה שלך מתחילה מהדמויות או מהעלילה, ואיך אתה מפתח הלאה?
הכתיבה מתחילה אצלי מרעיון גולמי שנראה לי, על פניו, ואקום שאף אחד לא נכנס אליו. הסיפור שלא סופר. אחרי זה אני מחבר את הרעיון לאנך הביוגרפי שמטעין ומעשיר את הרעיון הגולמי בדמויות, בעלילות ורעיונות משנה, הנגזרים מהרעיון המרכזי. אין לי נוסחה או חוקיות לפיתוח סיפור. זה מה שיפה באמנות.
איך אתה בונה את השירים שלך? האם אתה כותב במכה אחת/כמה אינטרקציות?
השירים מגיעים אליי, בדרך כלל, "ארוזים למשלוח", וכל מה שנותר לי זה לכתוב אותם כמו טלפרינטר. ברוב המקרים השירים נכתבים במכה אחת. אחרי זה הם עוברים תהליכי צורפות שלא נמדדים בזמן.
איך אתה יודע שטקסט מוכן? שכתב היד יוצא ממך לדרכו?
מאחר ואני עובד כעיתונאי שכותב מהיום להיום כבר יותר מארבעים שנה, הסטנדרטים שלי הם לא בדיוק של סופר או משורר, אלא סטנדרטים שמתאימים יותר ל"קבלן מילים". בכל מה שקשור לכתיבה ספרותית, האינדיקציות שלי הם תחושותיי הפרטיות בלבד.
אילו סיכונים לקחת בכתיבה שלך שהשתלמו בסופו של דבר?
בתחילת דרכי כתבתי טור סאטירי עוקצני ביותר בעלון אפיקים, שקומם עליי את כל הקיבוץ, עד שהם הראו לי את הדרך החוצה. בדיעבד זה הציל את חיי, כי בזכות זה חזרתי לעיר הגדולה ודי מהר התחלתי לעבוד כעיתונאי וזכיתי לחיבוק ענקי, שפיצה אותי בגדול על העוינות הקיבוצית.
מהם החלקים שאתה הכי אוהב והכי פחות אוהב בתהליך הוצאת ספר לאור?
הוצאתי עד היום רק שני ספרים, ובשניהם כל התהליך היה עונג צרוף לאורך כל הדרך, כך שטרם הגעתי לחלקים שאני פחות אוהב. אני מעריך שגם זה יקרה.
אילו ספרים או סופרים השפיעו הכי הרבה על הכתיבה שלך?
אני קורא לעצמי "חולה סרטים" הרבה יותר מ"תולעת ספרים", כך שאין סופר, משורר, או ספר ספציפי שאני יכול להעיד שהשפיעו עליי עמוקות. אני חושב שדוד אבידן, אצלו למדתי בגיל 23 בסדנת כתיבה באונ' ת"א, השפיע הכי הרבה על כתיבתי.
האם ואיך אתה עושה שימוש כסופר במדיה החברתית?
לעיתים רחוקות מאד אני מפרסם סיפורים במדיה החברתית. זה קורה רק אם הסיפור התפרסם לפני כן במדיות המסורתיות. לאחרונה פרסמתי בפייסבוק סיפור ששכב במגירה 20 שנה, והתגובות הנלהבות בהחלט חיממו את לבי.
אילו תגובות אתה מקבל מקוראים?
בדרך כלל תגובות טובות ואוהדות. בתחילת דרכי הותקפתי קשות, אבל גיליתי שהתקפות לאו דווקא מנטרלות, אלא מפרות ומחשלות.
על כמה פרויקטים אתה עובד בו זמנית?
על שלושה-ארבעה. לא כולם קשורים לכתיבה.
מה אתה עושה כאשר אתה לא כותב?
חי את החיים. יש חיים מאחורי המילים.
על מה אתה עובד עכשיו?
על סיבוב הרצאות בעקבות ספרי "מלחמתרבות" (2022), המאגד 20 ראיונות נדירים עם 20 גיבורי תרבות מזרחיים קרדינליים, שנכתבו במהלך 40 שנות עיתונות, המספרים את הסיפור הגדול של התרבות המזרחית בישראל בתקופה הפרה-היסטורית שלה. כרגע אני בשלב הפרה-פרודקשן.
תגובות