אורית קלופשטוק, משוררת ומנחה סדנאות כתיבה. כלת פרס דיצני לשירה מטעם הליקון לשנת 2022 וכלת פרס היצירה לספרי ביכורים מטעם שר התרבות לשנת 2021. בעלת תואר שני בהצטיינות בספרות במגמת כתיבה יוצרת באוניברסיטת בר אילן, תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר נוסף בעבודה סוציאלית.  פרסמה עד כה שני ספרי שירה: "לא יכולתי לרשום את זה בתיק" (פרדס, 2020), "אישה מבראשית" (פרדס, 2022), וכן שירים רבים פרי עטה ורשימות ביקורת בכתבי עת ספרותיים.  

---

למה את כותבת? מאיזה מקום פורצת הכתיבה?

אני כותבת כדי לחוות, כשאני כותבת הנשמה שלי פועלת. הכתיבה פורצת מהנשמה, מתדר אחר, מהיצר, מדחף.  גם אם אני מתחילה לכתוב באופן "רצוני", אז תוך כדי כתיבה אני נכנסת ל"תדר".  

באיזה גיל התחלת לכתוב? מתי הרגשת שאת יודעת לכתוב?

התחלתי לכתוב עוד בטרם ידעתי לכתוב. על הציורים בגן הייתי מקשקשת כמו אותיות כדי להפוך אותם לסיפור. אבל כשהייתי בכיתה ד׳, בת תשע, וסבי האהוב נפטר כתבתי שיר באבחת הכאב. כנראה שאז הרגשתי שאני יודעת לכתוב.

באיזה שלב התחלת להתייחס לעצמך כסופרת/משוררת?

אני חושבת שתמיד חשבתי את עצמי משוררת וסופרת. הייתי ילדה ״תולעת ספרים״, כתבתי יומנים ובמחברות בית הספר הייתי כותבת שירים. בתיכון קניתי מחברות מיוחדות לכתיבה ודימיתי אותן לספרי שירה. הן שמורות אצלי עדיין במגירה. כתבתי רומן בגיל הנעורים ועוד שני רומנים בשנים האחרונות שעדיין מסתתרים במגירה.

קחי אותנו ביד ליום כתיבה טיפוסי שלך.

אין יום כתיבה טיפוסי. יש פשוט יום בחיים, יום רגיל שקורה בו רגע. רגע אחד נלכד בתדר. רגע שיש להתעכב עליו. והוא נכתב מיד. לפעמים רק שורה נכתבת ולפעמים יותר, עד היכן שאני מגעת ב"שלוף". ואחר כך, ממרחק לא רב, אני חוזרת אל טיוטת השיר הזה ומתמסרת אליו.

מה או מי גורם לך השראה?

כל דבר יכול לעורר השראה, משהו שמעורר את החושים, גם שיחה, סיפור של אדם אחר שנוגע ללבי. דברים לא פתורים, שאלות. זיכרון יכול לעורר השראה לכתיבה. יצירות אמנות. רגש עז שמציף. העניין הוא הגירוד בנפש. משם השיר מתחיל.

מה בולם אותך? מה מקשה עליך לכתוב?

סודות. הדברים שאיני יכולה לספר עליהם. יש אצלי אזורים לא כתובים. אבל אני מודה שכשאני פורצת אזור כזה מתגלים השירים הכי חזקים. כך הוא כל הספר "לא יכולתי לרשום את זה בתיק", או שירים אינטימיים מאוד שהעזתי לפרסם בספרי השני. 

איך את בונה את השירים שלך? האם את כותבת במכה אחת/כמה איטרציות?

גם וגם. יש שירים רבים שנכתבים במכה והם לטעמי הטובים בשיריי. ויש שירים שנכתבים שוב ושוב בשלבים, שיר שמתפתח, שהולך לכיוון אחר או עמוק יותר, שיר שמוליד שיר חדש, שיר שמביא אותי לחקור ולחפש ולחזור אליו עם ידע שיעשיר אותו, זה תהליך שיש בו עבודת נפש של התבוננות וגילוי ומאמץ רגשי.

איך את יודעת שטקסט מוכן? שכתב היד יוצא ממך לדרכו?

אני מחפשת דיוק. דיוק בכוונת השיר, בצורתו של השיר, אני מעדיפה לחכות מעט זמן ואז לקרא אותו כקוראת מן הצד, האם הוא מעורר בי רגש? האם הוא חידש משהו? האם הוא אסתטי?

אילו סיכונים לקחת בכתיבה שלך שהשתלמו בסופו של דבר?

הדף הלבן הוא ראי. כשאני כותבת אני מביטה בתודעה שלי ובתת-התודעה שלי ובסביבה שלי, וזה דורש אומץ. פגמים נחשפים, כאבים. אבל בסוף אני מרוויחה מזה מודעות, את התרפיה שיש בעצם הכתיבה, את השינוי שהיא מוליכה אותי אליו, ובסוף בסוף גם את חוויית השרינג-שותפות עם קוראים שחוו את אותם דברים. אני נותנת משמעות לכאב שחוויתי והמשמעות היא הקלה וריפוי ולפעמים גם הארה חדשה לקוראים שלי.  

מהם החלקים שאת הכי אוהבת והכי פחות אוהבת בתהליך הוצאת ספר לאור?

אני אוהבת את ההתרגשות שיש באחיזת הספר החדש ביד, את תחושת השלמות עם היצירה שלי. לשמחתי חשתי כך עם שני הספרים שלי. אני שלמה עם מה שכל ספר שהוצאתי מייצג ומביא לעולם. התהליך של הוצאת ספר לאור היא בשבילי הרחבה של האני שלי. הספרים שלי נהיים חלק מהזהות שלי.

מה אני פחות אוהבת? אולי לארגן השקה. למזלי הטוב בספר הראשון ״משיב הרוח״ ארגנו לי השקה יפהפיה שנמצאת ביוטיוב, ולספר החדש "אישה מבראשית" אשמח שיהיה מי שירים את הכפפה. ובינתיים כל סדנת כתיבה שאני עושה בהשראת הספר החדש היא מיני-השקה.  

אילו ספרים או סופרים השפיעו הכי הרבה על הכתיבה שלך?

התנ״ך ובעיקר ספרי התורה נמצאים בי כמצע מכונן של שפה והוויה, אני מזהה את השורשים האלה בכתיבה שלי, גם הסידור, שהרי כתיבה יש בה מן התפילה. היא משאלת לב. בספרי "אישה מבראשית", למרות שהכתיבה עכשווית ומתארת אישה ישראלית מודל 2023, כל השירים נובעים משם, מהנשים ומהסיפורים מבראשית הזמן.

כשהייתי ילדה קטנה אהבתי עד דמעות את שירי מרים ילן-שטקליס, ואני זוכרת גם קריאות חוזרות בשירי רחל שפירא, לאה גולדברג וזלדה. כשהייתי נערה קניתי בכספי הבייביסיטר שעשיתי את ספרי יהודה עמיחי, התאהבתי בו ממש והוא היה לי מגדלור לשירה. היום יש לי ספרייה עשירה של ספרי שירה ואין בה ספר שלא קראתי, היא מרחיבה את דעתי. היום לאחר לימודי התואר השני בכתיבה, הכתיבה שלי משולבת מכתיבה אינטואיטיבית ומושכלת. הלימודים השפיעו על הכתיבה שלי ואני ממליצה בחום ללמוד כתיבה כדי להעשיר אותה. אני כותבת בעיניים חדשות.

האם ואיך את עושה שימוש כסופרת במדיה החברתית?

פייסבוק הוא הבמה שלי, כרטיס הביקור שלי, היומן שלי. הוא משמש אותי לפרסומי כתיבה ואירועים, לקשר עם הקוראים ולקשר עם כותבות.ים. בפייסבוק אני נחשפת לנושאים רבים לכתיבה, לחומרים חדשים, לקשרים לצרכי עבודה. ובנימה אינטימית יותר אגיד גם שכתיבה זה מקצוע בודד, וזה מחמם את הלב הביחד שיש בפייסבוק.

אילו תגובות את מקבלת מקוראים?

בשנתיים האחרונות לא עובר שבוע ללא תגובה פרטית כלשהיא, בהודעות ברשת, במייל, באתר, זה מרגש מאוד. קוראים שנחשפים לראשונה לספרים שלי, לשיר ברשת, לפעמים שולחים הודעות אישיות מאוד שאיני יכולה לחשוף ולפעמים פשוט מודים ורוצים להביע את החיבור לשיר. רוב התגובות הן על כך שאני "כותבת אותם". המילים "דייקת", "חשוב", חוזרות הרבה במשובים. בסדנאות אני מקבלת מתנה גדולה מהמשתתפים, כי שם התגובות לשירים הן מיידיות ואותנטיות ואני מתרגשת מאוד מהמפגש האנושי הזה. אני רוצה בהזדמנות זו לומר תודה לכל מי שמשיב.ה לי.