close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • נעים להכיר, אהרלה אדמנית

    מערכת סלונט | נעים להכיר | התפרסם ב - 26.10.21

    אהרלה אדמנית, יליד 1983, נשוי ואב לחמישה, מתגורר בקיבוץ סעד שבעוטף עזה. כותב שירים מזה כארבע שנים. ספר ביכוריו, “כשפגע בי האור השואל” (ספרי עיתון 77, 2018), זכה בפרס שרת התרבות (תשע”ח). ספרו השני, “טלטלה גבר”, יצא לאור אף הוא בהוצאת ספרי עיתון 77. כתיבתו של אהרלה משלבת הבעה של עולם הרגש והנפש יחד עם שימוש עשיר בשפת המקורות.


    למה אתה כותב? מאיזה מקום פורצת הכתיבה?

    אני מרגיש שהכתיבה אצלי באה מצורך פנימי לבטא החוצה רגשות, מחשבות ותובנות – בעיקר על עצמי ותהליכים שאני עובר, אך גם ביחס לסביבה, לעולם. בנוסף, יש אצלי גם קריאה פנימית להוציא החוצה את היצירה שלי, האומנות, היופי, השנינות. אפשר לומר שהכתיבה אצלי משלבת צד תרפויטי יחד עם צד אומנותי. הכתיבה התחילה אצלי ממקום שבו התחלתי ללכת לטיפול ולהבין דברים על עצמי ועל חיי.

    באיזה גיל התחלת לכתוב? מתי הרגשת שאתה יודע לכתוב?

    התחלתי לכתוב בגיל 34, לפני ארבע שנים. את השיר הראשון שלי כתבתי בערב יום ההולדת 34 שלי בקיץ תשע”ז 2017. מאז שכתבתי את השיר הראשון פרץ ממני זרם, נביעה של יצירה, שבאה מתוך מקום של הבנה של דברים על עצמי, נתינת מקום לומר דברים על הנייר, וגם בקול וכלפי חוץ.

    באיזה שלב התחלת להתייחס לעצמך כסופר/משורר?

    כבר מההתחלה הרגשתי שיש ערך לשירים שלי, שהם יפים מבחינה אומנותית וגם נוגעים ויכולים לדבר לליבם של אחרים. תוך פחות משנה מאז שהתחלתי לכתוב החלטתי להוציא לאור ספר ביכורים בעזרת גיוס המונים, למרות תהיות מהסביבה. לאחר הוצאת הספר לאור וערב השקה שקיימתי, זכיתי בפרס שרת התרבות למשוררים בראשית דרכם, דבר שנתן חיזוק משמעותי להכרה בי כמשורר.

    איפה אתה כותב, תאר לנו את סביבת העבודה שלך?

    אין לי מקום קבוע לכתיבה. גם עדיין אין לי ממש חדר עבודה מתוחם משלי… חלק מהשירים כתבתי בבית – בחדר העבודה, בסלון על הספה, על יד שולחן האוכל, ואחרים כתבתי במשרד בעבודה. כמה שירים נכתבו במסגרת סדנת כתיבה של המשוררת סיון הר־שפי. היתה תקופה מסוימת שבה כתבתי במחברת רעיונות או התחלות של שירים ואף שירים שלמים. ויש שירים שאני כותב ישר בקובץ וורד או בטיוטת מייל.

    איך אתה בונה את השירים שלך? האם אתה כותב במכה אחת/כמה איטרציות?

    לרוב יש איזה רעיון שמתגלגל בראש כמה ימים או שבועות, של נושא או צירוף מילים או מצלול. אחר כך כאשר אני יושב ממש לכתוב את השיר, אני מארגן את השורות. לרוב אני כותב במכה אחת את השיר כולו. לעיתים אני חוזר ומתקן מילה או שתיים בהמשך. אבל יש גם שירים שחלקיו נכתבו בפרקי זמן רחוקים.

    איך אתה יודע שטקסט מוכן? שכתב היד יוצא ממך לדרכו?

    כאשר אני מרגיש שהשיר שלם, שהמילים לא חורקות, אז אני מרגיש שהשיר מוכן. תמיד יש אפשרות מבחינתי לשנות פה ושם מילה או שתיים, להשמיט או להוסיף מילה או שורה. בספר הראשון שלי ערכתי שינוי קטן שהכנסתי במהדורה השנייה. כאשר נתתי למשוררת שכנה את הספר הכנסתי את התיקון בכתב יד, והיא אמרה לי שזה היה לה משמעותי לראות שגם ספר מודפס אינו דבר חתום, אלא יש אפשרות לשנות גם לאחר ההדפסה.

    אילו סיכונים לקחת בכתיבה שלך שהשתלמו בסופו של דבר?

    אני חושב שעצם היציאה שלי לעולם יש בה ממד של סיכון, של “מה יגידו”, מה פתאום אתה מתחיל לכתוב ועוד לפרסם החוצה באמצע החיים את הדברים הכי אישיים שלך. אבל אין לי ספק שזה היה אחד הדברים הכי משמעותיים לי בשנים האחרונות – הכתיבה, הביטוי החוצה וההדהוד מהקוראים.

    מהם החלקים שאתה הכי אוהב והכי פחות אוהב בתהליך הוצאת ספר לאור?

    בספר הראשון העריכה מטעם ההוצאה היתה מינימלית, בעיקר עזרה בסינון חלק מהשירים, ולמעשה אני ערכתי את שמות השערים, והעורכת גם סידרה את השירים בתוך השערים. בספר השני החלטתי לעבוד עם עורכת בצורה מעמיקה יותר. המשוב שלה והתחושה שהיא מצליחה ממש לקרוא אותי וגם לדייק ו”להסיר עורלות” מיותרות בכתיבה – היו לי מאוד חשובים ומשמעותיים. וגם בספר השני היא סידרה את סדר השירים והציעה שמות לשערים. השלב הזה שבו פתאום יש לעיניי תמונה של הספר עם שערים ושיר אחרי שיר, עם איזה סדר פנימי – מרגשת מאוד.

    אילו ספרים או סופרים/משוררים השפיעו הכי הרבה על הכתיבה שלך?

    אני חושב שבאופן לא ממש מודע שירתה של זלדה השפיעה עליי רבות. אמרו לי לא פעם שהשירים שלי מזכירים את שירתה. חוץ ממנה גם שירתם של סיון הר־שפי ושל אלחנן ניר השפיעו על כתיבתי.

    האם ואיך אתה עושה שימוש כמשורר במדיה החברתית?

    אני מפרסם מפעם לפעם משיריי בפייסבוק, הן שירים שכבר פורסמו בספריי, הן כאלו שפורסמו בכתבי עת או מגזינים מקוונים והן שירים חדשים וטריים. כמו כן, מפעם לפעם ולעיתים לקראת חגים וכדומה אני מעלה לסטטוס בוואצאפ.

    אילו תגובות אתה מקבל מקוראים?

    זה מאוד מעניין אותי וגם מפעים שכל קורא מתחבר לשיר מסוים שמדבר אליו. על שני הספרים וגם על שירים שפרסמתי בפייסבוק או בסטטוס בוואצאפ או בעלון המקומי ביישוב מגוריי קיבלתי תגובות חמות. כמה מקוראיי המבוגרים הזמינו אותי לשבת איתן ולדבר על השירים – זו תחושה שממלאת את ליבי, שאני מצליח לגעת בלב של אחרים וליצור אצלם איזו תנועה בנפש, איזה הידהוד.

    מה אתה עושה כאשר אתה לא כותב?

    חי את החיים… בענייני הבית והמשפחה והעבודה.

    על מה אתה עובד עכשיו?

    כרגע אני לא עובד על ספר. גם לפני כן לא “עבדתי על ספר”. פשוט כתבתי שיר ועוד שיר ועוד שיר, עד שהצטברה כמות של שירים והרגשתי שאפשר להוציא את זה כספר עם “סיפור”. מאז יציאתו לאור של “טלטלה גבר” כתבתי רק מעט שירים, לא באופן יזום, שהחלטתי שאני יושב לכתוב, אלא כמו קודם – צורך פנימי שלי לבטא החוצה איזה רגש או הבנה.

    אהרלה אדמנית

    מערכת סלונט

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 0
    • 1

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    נעים להכיר, יורם רומם

    מערכת סלונט
    בעשרים שנים האחרונות חדרתי, נשוי ואב לחמישה בנים. מורה ומחנך במבואות...

    אביגדור המאירי, פציפיסט לוחם

    גבריאל מוקד
    אין ספק כי אביגדור המאירי שייך לדור האוונגרד העברי בארץ ישראל...

    נר תמיד

    חנה טואג
    בּוֹא חֲכַם לֵב אֶל תּוֹךְ סְפֵקוֹתַי מְשַׁח אוֹתִי בַּת מֶלֶךְ מְשֹׁךְ...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית